ונסה רדגרייב

ונסה רדגרייב
Vanessa Redgrave
	רדגרייב בשנת 2011
	רדגרייב בשנת 2011
לידה	30 בינואר 1937 (בת 87); לונדון, אנגליה
מדינה	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1958
מקום לימודים	בית הספר המרכזי לנאום ודרמה בלונדון; בית הספר קווינס גייט; The Alice Ottley School ;
בן או בת זוג	טוני ריצ'רדסון (29 באפריל 1962–1967); ; פרנקו נרו (31 בדצמבר 2006–?) ; טימותי דלטון (1971–1986) ;
צאצאים	נטשה ריצ'רדסון, ג'ואלי ריצ'רדסון, Carlo Gabriel Nero
פרסים והוקרה	פרס אוסקר; 2 פרסי אמי; 2 פרסי גלובוס הזהב; פרס טוני; פרס גילדת שחקני המסך
	פרופיל ב-IMDb

ונסה רדגרייב (באנגלית: Vanessa Redgrave; נולדה ב-30 בינואר 1937) היא שחקנית בריטית הידועה בזכות הופעותיה בקולנוע, בטלוויזיה ועל במת התיאטרון, והיא הופיעה בלמעלה משמונים סרטים^[1]. רדגרייב באה ממשפחה של שחקנים, שהידועים שבהם הם אביה, סר מייקל רדגרייב, אחותה לין רדגרייב ובנותיה נטשה ריצ'רדסון וג'ואלי ריצ'רדסון.

קריירת משחק

רדגרייב הופיעה לראשונה על במת התיאטרון בשנת 1958 ומאז הופיעה פעמים רבות בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע.

בקולנוע הופיעה בסרטיהם של במאים ידועים, כשחקנית מובילה^[2].

מעורבותה בפוליטיקה

רדגרייב ידועה גם בשל פעילותה הפוליטית, לרוב בשורות השמאל הרדיקלי. היא הביעה עמדות בגנות מלחמת וייטנאם, בזכות הפירוק מנשק גרעיני, בזכות מאבקם של יהודי ברית המועצות לעלות לישראל, בזכות איחוד אירלנד, וכנגד גזענות. זמן מה הייתה חברה ב"מפלגת הפועלים המהפכנית" השמאלנית קיצונית בבריטניה, ואף רצה מטעמה בבחירות לפרלמנט. מאז עברה כמה גלגולים פוליטיים בשמאל הבריטי, וכיום היא חברה במפלגה בשם "שלום וקידמה", שעיקר מצעה התנגדות למלחמה בעיראק ותמיכה בזכויות האדם.

משנות ה-70 הביעה תמיכה בארגון אש"ף, ואף שימשה כקריינית, בשנת 1977 לסרט תעודה בשם "הפלסטיני" העוסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני. באותה השנה, כאשר קיבלה את פרס אוסקר על משחקה בסרט "ג'וליה", אמרה בנאום קבלת הפרס כי היא מקבלת את הפרס על אף מאמצי ההפחדה של "בריונים ציונים". ב-1981 ביטל מנהל הטלוויזיה הישראלית יצחק שמעוני את הקרנת סרטה עטור הפרסים "תזמורת על תנאי", בשל תמיכתה באש"ף^[3]. ביקורתה כלפי הציונות וישראל נמשכה. בפסטיבל הסרטים בסיציליה ב-1982, הציגה את סרטה "פלסטין הכבושה", בו מוצגת ישראל כממשיכת דרכה של גרמניה הנאצית, ובמהלך הפסטיבל הכתה את יוצרי הסרט הישראלי חמסין^[4] ואת העיתונאית שרית ישי לוי^[5]. בשנת 2004, ביקרה ברשות הפלסטינית ונפגשה עם יושב ראש הרשות, יאסר ערפאת, ברמאללה.

בשנת 1995, שימשה כשגרירה של רצון טוב של ארגון יוניצ"ף של האו"ם.

דוגמנות

ב-2017, החלה לדגמן כפנים החדשות בבית האופנה גוצ'י.

ב-2021, כיכבה רדגרייב עם משפחתה, בסרטון שבוע האופנה הדיגיטלי בלונדון, שהוצג על ידי המעצבת רוקסנדה אילינצ'יץ^[6]

פרסים

רדרגייב, הייתה מועמדת לפרס האוסקר 6 פעמים.

1977, פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, על הופעתה בסרט ג'וליה.
1980, פרס אמי פריימייט לשחקנית ראשית מצטיינת במיני סדרה או סרט - "משחק לזמן"^[7]
2003, פרס טוני, על הופעתה בתפקיד הראשי במחזהו של יוג'ין או'ניל "מסע ארוך אל תוך הלילה".

חיים אישיים

ב-11 במאי 1963 נולדה לה ולבמאי טוני ריצ'רדסון בתם, השחקנית נטשה ריצ'רדסון, ובינואר 1965 נולדה בתם השנייה, השחקנית ג'ואלי ריצ'רדסון. בשנת 1967 התגרשו השניים. יחסיה הרומנטיים עם השחקן האיטלקי פרנקו נרו החלו ב-1967 כשנפגשו בצילומי הסרט קמלוט. ב-1969 נולד ילדם קרלו גבריאל ספא ראנרו (שידוע בשמו קרלו נרו), תסריטאי ובמאי. אחרי שנפרדו למספר שנים, בהן ניהלה ונסה רדגרייב מערכת יחסים ממושכת עם טימותי דלטון, שהיה צעיר ממנה בכעשר שנים, הם שבו ונישאו ב-31 בדצמבר 2006. קרלו נרו ביים את ונסה רדגרייב בעיבוד הקולנועי של מחזהו של וואלאס שון, The Fever.

פרנקו נרו היה שושבינה של בתו החורגת נטשה ריצ'רדסון, בתה של ונסה רדגרייב, כשנישאה לשחקן ליאם ניסן. נטשה ריצ'רדסון נפטרה ב-18 במרץ 2009 עקב פגיעת ראש קשה בשעור סקי בקוויבק שבקנדה. נכדה, בנם של ליאם ניסן ונטשה בתה, הוא השחקן מייקל ריצ'רדסון.