וסיליס ציצאניס
וסיליס ציצאניס (ביוונית: Βασίλης Τσιτσάνης, 18 בינואר 1915 טריקלה – 18 בינואר 1984 לונדון) היה זמר-יוצר, מלחין ונגן בוזוקי יווני וירטואוז. הפך לאחד המלחינים היוונים המובילים בתחום המוזיקה הקלה העירונית מסוג רבטיקו ולאיקו. הצטיין בנגינה בבוזוקי והלחין מעל 500 שירים.
וסיליס ציצאניס בשנות ה-1970 | |
לידה |
18 בינואר 1915 טריקלה, יוון |
---|---|
פטירה |
18 בינואר 1984 (בגיל 69) Royal Brompton Hospital, הממלכה המאוחדת |
מקום קבורה | בית הקברות הראשון של אתונה |
מוקד פעילות | יוון |
סוגה | לאיקו, רמבטיקו |
שפה מועדפת | יוונית |
כלי נגינה | בוזוקי |
חברת תקליטים | EMI |
בן או בת זוג | מריקה נינו |
פרופיל ב-IMDb | |
חתימה | |
ביוגרפיה
עריכהילדות וצעירות
עריכהציצאניס נולד בטריקלה בשנת 1915 כאחד מ-14 ילדיו של הסנדלר ממוצא אפיריוטי קוסטאס ציצאניס ושל אשתו ילידת זגוריה. היו אלה ימי מלחמת העולם הראשונה. המשפחה חיה אז בתנאי דוחק ורק 4 ילדים שרדו:שלושה בנים ובת[1]. מגיל צעיר התעניין ציצאניס במוזיקה ולמד לבד לנגן במנדולה, שהיה כלי הנגינה שבו ניגן אביו, ובמנדולינה. יחד עם אחיו כריסטוס נהג לנגן בבית קפה שפתח אביו. כשהיה בן 11 אביו נפטר. ציצאניס המשיך ללמוד בבית הספר ולהשתכלל בנגינה. יוצר כלי נגינה מקומי שינה את המנדולה של אביו לבוזוקי וציצאניס למד לנגן גם בו. בתיכון למד כינור ומושגי מוזיקה אצל מורה איטלקי בשם ג'וזה.
הקריירה המוזיקלית
עריכהשנות אתונה
עריכהבשנת 1936 עבר לאתונה על מנת ללמוד משפטים והתפרנס ומימן את לימודיו מנגינת בוזוקי בטברנות[1]. . הזמר דימיטריס פרדיקופולוס שאותו הכיר בטברנת "ביזליה" בשכונת קולונוס, התרשם מאוד מנגינתו והציג אותו בפני ספירוס פריסטריס, מנהל חברת ההקלטות, אודיאון" וכך בינואר 1936 הקליט ציצאניס את ההקלטתו המוזיקלית הראשונה. הקריירה האמיתית שלו התחילה בשלהי שנת 1937 כשחזר ל"אודיאון" יחד עם פרדיקופולוס והקליט את הלהיט "אולה טא אחו וארתי". שירים ידועים אחרים שהקליט באותם הימים היו "ארחונדיסה" ' "לכן תמה אני כל כך", לען העיניים השחורות האלה" ואחרים, שבוצעו על ידי סטרטוס פאיומדזיס, סטלאקיס פרפיניאדיס ומרקוס ומוואקאריס.
שנות סלוניקי
עריכהבשנת 1938 עבר לגור בסלוניקי, בה השלים את שירותו הצבאי כקשר. בלילות נמלט תכופות מעל הגדר של הקסרקטין ונסע לנגן בטברנות[1] .מדי פעם בחופשות בשנים 1938 ו-1939 עשה גיחות לאתונה והקליט כ-80 דיסקים. נשאר בסלוניקי כעשור, כולל בשנות הכיבוש הגרמני בימי מלחמת העולם השנייה. בסלוניקי קנה לעצמו שם כיוצר וכנגן, פתח אוזרי, התחתן וכתב את מיטב שיריו כמו "כפוית טובה", בחצ'ה ציפליקי", "הקרקס", "לילות קסומים", "קבצן האהבה", דרבדריסה" " יום ראשון המעונן" (סיפניאזמני קיריאקי) ,שנתכב אחרי הוצאתם להורג של זוג יהודים שניסה להציל מידיי הגרמנים, פורסם בדפוס רק בשנת 1948 והפך לשירו הידוע ביותר.[2] שהוקלטו מאוחר יותר אחרי תום הכיבוש. הספיק להקליט בסך הכל 100 שירים של עצמו ושל מלחינים אחרים גם לפני 1941 כשכוחות הכיבוש הגרמני סגרו את חברות ההקלטה המקומיות.
החזרה לאתונה
עריכהב-1946 שב ציצאניס לאתונה וביוני 1946 נמנה עם המוזיקאים הראשונים שחזרו להקליט באולפני חברת "אודיאון". התקופה הפוריה ביותר בחייו היו השנים 1945–1955 כשהמוזיקאים שהשפיעו עליו במיוחד היו מרקוס ומוואקאריס וונגליס פפזוגלו. אז הוציא לאור רבים מלחניו בביצועם של זמרים כמו סוטיריה בלו, מריקה נינו, יואנה גאורגקופולו ופרודרומוס צאוסאקיס. מייחסים לו "התמערבות" של שירת הרבטיקו - מה שנקרא "ארחונדורבטיקו" - על ידי שילוב בה של יסודות של מוזיקה הקולית הקלה הקרויה "לאיקו" . ציצאניס נחשב גם לאחד הממיסדים של הסגנון "לאיקו החדש". עם להיטיו באותן השנים נמנו: "אנו נוודים" ,"יצאתי לרחובות ובא אליך", "נפרדנו בשקיעה", "צוענייה טפשה" " הגשם יורד קשה", "תסלוניקי היפה", "הד ההרים", "בתי חרושת", "עשית טעויות", "עקרבים קטנים", כל לילה אני עצוב", "השחר והערב יורד" ", "בואי כפי שאת" עם השנים שיריו שהיו מזוהים עם הקהל העני ועם הפליטים מן המזרח הפכו למיינסטרים והתחילו למשוך גם את רהל המועדנים והברים. מבצעים חדשים, בסגנונות שונים, התווספו לאלו שביצעו את יצירותיו: סטליוס קזנג'ידיס, גריגוריס ביתיקוציס, אקיס גאוואלאס, מנוליס אנגלופולוס, קטי גריי, פולי פאנו, חרולה לבמראקי, סטמאטיס קוקוטאס. ציצאניס התחיל גם הוא להופיע עם שיריו. ב-14 שנותיו האחרונות הופיע במועדון "חאראמה" וב-1980 הוציא תחת חסות "אונסק"ו" אלבום כפול תחת כותרת "חאראמה".
ציצאניס היה מיודד, בין היתר, עם אנדראס פפנדראו, ראש מפלגת "פאסוק" שכיהן כראש ממשלת יוון. עבד ללא הפסקה עד 22 בדצמבר 1983 כשמצב בריאותו הידרדר. נסע ללונדון לבית החולים ברומפטון לעבור בדיקות ואחר כך ניתוח. ציצאניס נפטר ב-18 בינואר 1984 ביום הולדתו ה-69 בבית החולים ברומפטון, זמן קצר אחרי הניתוח. הובא לקבורה באתונה.
קישורים חיצוניים
עריכה- וסיליס ציצאניס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- וסיליס ציצאניס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- וסיליס ציצאניס, באתר Discogs (באנגלית)
- ואסיליס ציצאניס (195-1984), דף שער בספרייה הלאומית
- Ordoulidis, Nikos. ‘Η δισκογραφική καριέρα του Βασίλη Τσιτσάνη (1936–1983). Ανάλυση της μουσικής του μέσω των ηχογραφήσεων εμπορίου. Τέσσερα καίρια προβλήματα της έρευνας.’ Διαδικτυακό περιοδικό Η Κλίκα (2011). (ניקוס אורדולידיס - הקריירה הדיסקוגרפית של וסיליס ציצאניס. ניתוח יצירתו באמצעות הקלטותיו המסחריות. ארבע סוגיות מפתל בחקר יצירתו. במגזין און ליין "אי קליקה")
- Philip Chrysopoulos The Legacy of Vassilis Tsitsanis in Greek Music 18 בינואר 2018
- Michèle Michel Un panorama du rébétiko, Desmos nr.18/19, 2005
- פיליפ כריסופולוס - מורשתו של וסיליס ציצאניס במוזיקה היוונית - באתר greek reporter