וסילי קומרוב
וסילי איוונוביץ' קומרוב (ברוסית: Василий Иванович Комаров; 1871 – 18 ביוני 1923) היה רוצח סדרתי רוסי, הורשע ברציחתם של 29 בני אדם במוסקבה בין השנים 1921 עד 1923. הוא היה מהרוצחים הסדרתיים הראשונים של ברית המועצות וסוחר סוסים, שרצח לפחות 33 אנשים באורווה שליד ביתו. הוא הוצא להורג ב-18 ביוני 1923.
 | |
| לידה |
1877 ויטבסק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
1923 (בגיל 46 בערך) מוסקבה, ברה"מ |
| שם לידה |
Василий Терентьевич Петров |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| תקופת הפעילות |
13 במרץ 1921 – 16 במאי 1923 (שנתיים ו־9 שבועות) |
  | |
רקע עריכה
שמו הקודם של קומרוב היה וסילי טרנטביץ' פטרוב (ברוסית Василий Терентьевич Петров), הוא נולד בשנת 1871 למשפחה גדולה וענייה שחייתה במחוז ויטבסק באימפריה הרוסית. רבים מחברי משפחתו היו אלכוהוליסטים והוא עצמו החל לשתות בגיל 15. שירת בצבא הרוסי במשך ארבע שנים ובגיל 28 נשא אישה. בשנת 1904, בזמן מלחמת רוסיה–יפן, קומרוף נסע למזרח הרחוק ושם צבר הון, אך הכספים שחסך התבזבזו במהירות. הוא נידון לשנת מאסר בגין גנבה ממחסן צבאי, ובעודו מרצה את עונשו אשתו נפטרה מכולרה. לאחר שחרורו השתקע בריגה (היום בשטח לטביה) ושם התחתן בשנית עם אלמנה פולנייה בשם סופיה, לזוג נולדו שני ילדים. קומרוף שעדיין נותר אלכוהוליסט נהג להכות את אשתו ואת ילדיו.
בשנת 1915, בעת מלחמת העולם הראשונה, כאשר כוחות גרמנים התקרבו למדינות הבלטיות, קומרוב ומשפחתו נדדו לעבר הוולגה. עם התמוטטות האימפריה הרוסית בשנת 1917, קומרוב הצטרף לשורות הצבא האדום במהלך מהפכת אוקטובר, למד לקרוא ולכתוב וקיבל דרגה של מפקד-כיתה. בעודו נלחם במלחמת האזרחים ברוסיה הוא נלכד על ידי כוחות הצבא הלבן של אנטון דניקין. הוא הצליח להימלט מהשבי אך כדי לא לעמוד למשפט צבאי הוא שינה את שמו לווסילי איוונוביץ' קומרוף, ובשנת 1920 עבר עם משפחתו למוסקבה. הוא גר ברחוב שבולובקה 26, החל לעבוד כנהג כרכרה, סוחר סוסים וכן התפרנס מגנבות.
רציחות עריכה
בפברואר 1921, זמן קצר לאחר שולדימיר לנין הכריז על נא"פ, קומרוב החל לרצוח אנשים. כל הרציחות בוצעו בצורה דומה: קומרוב יצר קשר עם אדם שהתעניין ברכישת סוס, הזמין אותו לביתו והגיש לו וודקה. הקורבן היה נרצח במכות פטיש או בשיסוף גרונו, גופתו הוכנסה לשקית ואז הוסתרה בשטח הבית, נקברה מתחת לאדמה או שהושלכה לנהר מוסקבה. בשנה שלאחר מכן, סופיה גילתה על הרציחות והגיבה לכך באדישות ובהמשך אף הצטרפה לביצוע הרציחות בעצמה. בשנת 1921 רצח לפחות 17 איש, ובשתיים הבאות רצח לפחות 12 איש נוספים, בחקירתו טען כי רצח 33 בני אדם.
המשטרה הבחינה שמתרחש גל של רציחות באזור מוסקבה לאחר שנמצאו 21 גופות עטופות בשקי זבל מדי יום שלישי או שבת, וכך נפתחה חקירה בת שנתיים. קומרוף היה מוכר בתור אדם הנשוי באושר בקהילתו, אך אנשים הקרובים למשפחתו ידעו על האופי המתעלל שלו ועל כך שהוא ניסה לרצוח את בנו בן ה-8. קהל הקונים בשוק הבחינו שהוא מגיע לשוק מדי יום רביעי או שישי, אך בפעמים רבות הוא אינו רכב או הוליך סוס וכמעט תמיד יצא מהשוק עם אדם זר.
מעצר והרשעה עריכה
בתחילת שנת 1923, המשטרה הגיעה לביתו של קומרוב בגין סחר לא חוקי באלכוהול, אבל במהלך סריקה של האורווה שלו גילו גופה של נרצח מתחת לערימת חציר. קומרוב קפץ מחלון הבית והצליח להימלט מהשוטרים, אבל ב-18 במרץ הוא נלכד במחוז מוסקבה. בחקירתו במשטרה העיד שלמיטב זיכרונו הוא רצח 33 אנשים, כולם היו לקוחות פוטנציאליים שרצו לרכוש סוס. המניע העיקרי לרציחות היה מניע כספי, אם כי הסכום הכולל שהצטבר מקורבנותיו היה נמוך מאוד. לאחר שהעיד על מעשי הרצח השוטרים התלוו אליו לאתרים בהם נפטר מגופות הנרצחים. בתחקור שלו הוא תיאר את מעשה הרצח כ"עבודה קלה למדי". בכלא הוא ניסה להתאבד שלוש פעמים. גם אשתו סופיה הועמדה לדין, שכן המשטרה הבינה שלא ייתכן שלא ידעה על מעשי הרצח שהתבצעו מטרים ספורים ממנה.
וסילי קומרוב ואשתו נידון למוות והוצאו להורג במוסקבה מירי כיתת יורים ב-18 ביוני 1923.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "וסילי קומרוב".