ועדת גרוניס היא ועדת חקירה ממלכתית לחקירת רכש הצוללות וכלי השיט. בראש הוועדה עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס. על הקמתה החליטה ממשלת ישראל השלושים ושש ב-24 בינואר 2022.

ועדת גרוניס
ייסוד הוועדה 20 בפברואר 2022
יו"ר אשר גרוניס
תחומי שיפוט חקירת רכש הצוללות וכלי השיט
חברים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רקע עריכה

פרשת הצוללות עריכה

  ערך מורחב – פרשת הצוללות

במאי 2015 חתמה ישראל עם חברת "טיסנקרופ" הגרמנית על רכישת ארבע קורבטות מדגם "סער 6". בשנת 2016 התקיימו מגעים בין ישראל לחברת "טיסנקרופ" לחתימת הסכם מסגרת לרכישת שלוש צוללות נוספות מסדרת דולפין AIP, בעלות של 1.5 מיליארד אירו. בעקבות חשדות לאי-סדרים בהליכי הרכש הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על פי המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, על פתיחת בדיקה בחשד לביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים בכל הקשור לעסקאות שבין תאגיד "טיסנקרופ" לבין מדינת ישראל, וזאת בעקבות חומרים שהתקבלו ממספר גורמים ומקורות.[1] הבדיקה הוטלה על היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433.[2] בעקבות ממצאי הבדיקה המשטרתית אשר העלו חשד לפלילים, ב-27 בפברואר 2017 הודיע פרקליט המדינה, כי בהתייעצות עם מנדלבליט הוחלט לעבור מבדיקה לחקירה פלילית.[3]

בעקבות ממצאי החקירה הודיעה פרקליטות המדינה, ב-5 בדצמבר 2019, על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את מיקי גנור, אליעזר מרום, דוד שרן, אליעזר זנדברג, דוד שמרון, רמי טייב ויצחק ליבר.[4] בפברואר 2020 הודיעה הפרקליטות על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, גם את אבריאל בר יוסף ושי ברוש.[5] בסופו של דבר הועמדו לדין רק אחדים מבין חשודים אלה.

ועדת בדיקה ממשלתית עריכה

  ערך מורחב – ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט

ביום 22 בנובמבר 2020 הורה שר הביטחון, בני גנץ, על הקמתה של ועדת בדיקה "לבחינת התנהלות מערכת הביטחון וכלל הגורמים שהיו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות שנתקבלו ביחס להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות"[6]. הוועדה כללה את השופט בדימוס אמנון סטרשנוב (יושב ראש), מפקד חיל הים לשעבר אברהם בן-שושן ויעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון[7]. כעבור כחודש התפטרו חברי הוועדה, עקב המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה ועל סמכויותיה.

ניסיונות קודמים להקמת הוועדה עריכה

ב-5 באוגוסט 2020 דחתה מליאת הכנסת את הצעת החוק של יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד להקמת ועדת חקירה ממלכתית לרכש כלי השיט והצוללות לחיל הים[8].

ביולי 2021 בית המשפט העליון דחה עתירות שבהן התבקש להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית בפרשה. העתירות נדחו בשל חוסר סמכות משפטית להתערב בסוגיית ההחלטה על הקמת ועדת חקירה, סמכות הנתונה על פי החוק לממשלה. יחד עם זאת השופטים ציינו בפסק הדין כי יש שורה של תמיהות שלא ניתנה להן תשובה. "התמונה הנוגעת לתהליך קבלת ההחלטות מדאיגה, ראוי שלספקות יינתן מענה ציבורי", כתבו.[9].

הקמת הוועדה עריכה

ב-31 באוקטובר 2021 הגיש שר הביטחון בני גנץ למזכירות הממשלה, הצעת החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש הצוללות וכלי השיט[10].

ב-23 בינואר 2022 אושרה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש הצוללות וכלי השיט על ידי ממשלת ישראל ה-36[11]. עשרים ושישה שרים הצביעו בעד ההחלטה, ראש הממשלה נפתלי בנט נמנע, ושרת הפנים איילת שקד התנגדה[12]. נקבע שהוועדה לא תחקור את התנהלות הנאשמים בהליך הפלילי אלא נושאים אחרים כמו התנהלות הדרג המדיני[13].

ב-20 בפברואר 2022 קבעה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, את הרכב הוועדה.[14] בראש הוועדה יעמוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, ולצידו יכהנו בוועדה שופט בית המשפט העליון בדימוס צבי זילברטל, נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג, מפקד חיל הים לשעבר האלוף (מיל') אברהם בן-שושן וראש להק הציוד לשעבר, תא"ל (מיל') פרופ' יעקב בורטמן[15]. ביוני 2022 הודיע בן-שושן על פרישתו מהוועדה מטעמים אישיים.[16] הוא הוחלף בגדעון פרנק, יו"ר הוועד המנהל של הטכניון וראש הוועדה לאנרגיה אטומית לשעבר.[17]

בהחלטת הממשלה הוטל איפול מלא על ועדת החקירה. בהמשך, ועדת החוץ והביטחון קבעה שדיוני ועדת החקירה יהיו פומביים.[18]

ועדת החוץ והביטחון צמצמה את החיסיון על הדיונים והפרוטוקולים כך שגרוניס יקבע אילו פרוטוקולים ניתן יהיה לפרסם לציבור. בנוסף נקבע כי כל המידע שקשור ליכולות ולהיבטים המבצעיים של הצוללות יישאר מסווג[19].

דיונים עריכה

הדיונים בוועדה החלו ביולי 2022. עוד דווח כי בחקירה, שנערכת במתקן ביטחוני במרכז הארץ, הראשונים להעיד יהיו מנכ"לי ממשלה ומנכ"לי משרד ביטחון רלוונטיים.[20] הדיונים היו בשלב איסוף העובדות, לכן העדויות בדלתיים סגורות. הם ייקראו שוב, בדלתיים פתוחות.

עד ל-1 במאי 2023 הוועדה דיווחה ששמעה כמאה עדויות וראיונות. זאת, לצד המשך איסוף מסמכים ולמידתם. בשל ענייני סודיות ההליכים עדיין מתקיימים בדלתיים סגורות.[21]

בין העדים היו הרמטכ”ל לשעבר גבי אשכנזי, ראש המוסד לשעבר וראש המטה לביטחון לאומי לשעבר יוסי כהן, מפקד חיל הים לשעבר אליעזר מרום, מנכ”ל משרד ראש הממשלה לשעבר איל גבאי וממלא מקום ראש המטה לביטחון לאומי יעקב נגל. בין המרואיינים היו היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, מפקדי חיל הים לשעבר ידידיה יערי, דוד בן בעש”ט ואליהו שרביט, מפקדי חיל האוויר לשעבר אמיר אשל ועידו נחושתן, השר לשעבר דן מרידור והנשיא לשעבר ראובן ריבלין.[22]

בסוף פברואר 2024, פורסם כי הוועדה הייתה לקראת סיום שלב שמיעת העדויות.[23]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה] עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יאיר אלטמן, היועמ"ש: אין חשד לפלילים ברכישת הצוללות, באתר ישראל היום, 20 בנובמבר 2016
  2. ^ נטעאל בנדל, ‏הפרטים המלאים: מסקנות המשטרה בתיק 3000, בעיתון מקור ראשון, 8 בנובמבר 2018
  3. ^ נטעאל בנדל, פרשת הצוללות עוברת מבדיקה לחקירה, נתניהו אינו חשוד, באתר nrg‏, 27 בפברואר 2017.
  4. ^ חן מענית, ‏כתבי האישום בפרשת הצוללות: מיקי גנור ואליעזר מרום הואשמו בשוחד; דוד שמרון בהלבנת הון, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2019
  5. ^ עמיר קורץ, תיק הצוללות: כתב אישום בכפוף לשימוע בעבירות שוחד נגד המשנה לראש המל"ל לשעבר, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2020
  6. ^ כתב מינוי לוועדת בדיקה להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות, 22 בנובמבר 2020
  7. ^ מורן אזולאי, יואב זיתון, שר הביטחון גנץ הקים ועדת בדיקה לרכש הצוללות, באתר ynet, 22 בנובמבר 2020
  8. ^ נדחה בטרומית במליאה: הקמת ועדת חקירה בפרשת הצוללות, באתר הכנסת
  9. ^ בג"ץ 3921/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב־22 ביולי 2021;
    גלעד מורג, בג"ץ דחה עתירה לחקירת פרשת הצוללות - אך הדגיש: נראית התנהלות לא תקינה, באתר ynet, 22 ביולי 2021
  10. ^ דני זקן, ‏פרשת הצוללות: גנץ הגיש את הצעת ההחלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2021;
    טל לב רם, ‏פרשת רכש הצוללות: גנץ הניח את הצעת ההחלטה לפתיחת ועדת חקירה ממלכתית, באתר מעריב אונליין, 31 באוקטובר 2021
  11. ^ יהונתן ליס, הממשלה אישרה הקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות; בנט נמנע, באתר הארץ, 23 בינואר 2022
  12. ^ איתמר אייכנר, בנט נמנע, שקד התנגדה - ואלקין הפתיע והסכים: הממשלה אישרה את הקמת ועדת החקירה לפרשת הצוללות, באתר ynet, 23 בינואר 2022
  13. ^ יובל אראל, ‏הסמכויות והמגבלות: ועדת החקירה לפרשת הצוללות יוצאת לדרך - כך זה יעבוד, באתר ‏מאקו‏, 23 בינואר 2022
  14. ^ כתב המינוי של הוועדה
  15. ^ יובל אראל, ‏נשיא העליון לשעבר, השופט בדימוס אשר גרוניס, יעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית לצוללות, באתר ‏מאקו‏, 20 בפברואר 2022
  16. ^ תמיר מורג, מפקד חיל הים לשעבר פרש מוועדת החקירה לפרשת הצוללות, באתר ישראל היום, 12 ביוני 2022;
    אמנון אברמוביץ', ‏הסיבה האמיתית לפרישה שמעכבת את ועדת החקירה לצוללות, באתר ‏מאקו‏, 13 ביוני 2022
  17. ^ ערוץ 7, גדעון פרנק מונה לחבר בוועדת החקירה לפרשת הצוללות, באתר ערוץ 7, ‏2022-06-21
  18. ^ אריק בנדר, ‏פרשת הצוללות: הכנסת קבעה כי ועדת החקירה תהיה גלויה לציבור, באתר מעריב אונליין, 15 במרץ 2022
  19. ^ צומצם החיסיון על דיוני ועדת החקירה לפרשת הצוללות, באתר זמן ישראל, 15 במרץ 2022
  20. ^ בן כספית‏, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר העיד בפני ועדת החקירה לפרשת הצוללות, באתר וואלה!‏, 28 ביולי 2022
  21. ^ הוועדה שמעה עד כה כמאה עדויות וראיונות, באתר הועדה, ‏1 במאי 2023
  22. ^ ועדת החקירה לפרשת הצוללות פרסמה את רשימת העדים שהעידו בפניה, באתר זמן ישראל, 2 ביולי 2023
  23. ^ תמר אלמוג, ועדת החקירה לעניין הצוללות צפויה לסיים בקרוב את שמיעת העדויות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בפברואר 2024