ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות
ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות (בראשי תיבות, "ור"מ") הוא ארגון הגג של 23 המכללות האקדמיות הציבוריות בישראל. במסגרתו פועלים המוסדות לגיבוש מדיניות משותפת במגוון נושאים העומדים על סדר יומם של המכללות ובכלל זה: ייצוג המוסדות אל מול המועצה להשכלה גבוהה והות"ת, מעקב אחר ביצוע החלטות, כתיבת ניירות עמדה, ייצוג אל מול גורמי הכנסת והממשלה, קיום ימי עיון ועוד.
![]() | |
מדינה |
ישראל ![]() |
---|---|
מטה הארגון |
אשקלון ![]() |
תקופת הפעילות |
2005–הווה (כ־18 שנים) ![]() |
www | |
![]() ![]() |
הוועד הוקם בשנת 2005 ומורכב מועד מנהל בו חברים 22 נשיאי המוסדות וכן מאספה הכללית, בה חברים שלושה נציגים מכל מוסד: נשיא, מנכ"ל וסגן נשיא לעניינים אקדמיים. יו"ר הוועד היא פרופ' רוזה אזהרי נשיאת עזריאלי המכללה האקדמית להנדסה י-םו יו"ר פורום המנכ"לים הוא ד"ר רפי אבירם (אל"ם במיל') סגן נשיא ומנכ"ל עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה.
ייחודן של המכללות האקדמיות הציבוריות עריכה
עומדים מימין לשמאל: פנחס חליוה, יעקב מצר, יהודה דנון, אריאלה לבנשטיין, שלמה גרוסמן, דניאל הרשקוביץ, עמוס שפירא, יוסף קלפטר, צבי הכהן, דניאל זייפמן, ינעם ליף. יושבים מימין לשמאל: רות ארנון, נשיא המדינה ראובן ריבלין, פרץ לביא, מנחם בן ששון
מרבית המכללות האקדמיות הציבוריות הוקמו בשנות ה-90, בעיקר בפריפריה, במטרה לתת מענה לביקוש להשכלה גבוהה ולחסמים שהציבו האוניברסיטאות באותה תקופה.
על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה לשנת הלימודים תשע"ה כ-30% מהסטודנטים הלומדים לתואר ראשון למדו במכללות האקדמיות הציבוריות, (58,434 סטודנטים סך הכל) ולתואר שני למדו כ-2400 סטודנטים. הגידול המשמעותי ביותר במספרי סטודנטים בין תשע"ד לתשע"ה - 3.1% - נרשם במכללות האקדמיות הציבוריות.[1] במכללות אלה שכר הלימוד מסובסד על ידי המדינה וזהה לשכר הלימוד באוניברסיטאות, בשונה מהמכללות הפרטיות בהן שכר הלימוד גבוה פי 3 ויותר.
הפרישה הגאוגרפית של המכללות והתפישה החברתית שלהן מנגישה את ההשכלה הגבוהה לצעירים רבים - כ-25% מהסטודנטים מגיעים מאשכולות סוציאוקונומיים נמוכים - 1–4.
בשנת 2010 הצליח הוועד לראשונה לשפר את תנאי ההעסקה של 1,600 חברי הסגל האקדמי הבכיר במכללות, ולהעניק להם בין השאר גמול עבור פעילות מחקרית.
רשימת המכללות החברות בוועד עריכה
- הקמפוס האקדמי אחוה
- אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב
- המכללה האקדמית אשקלון
- המרכז האקדמי לב
- בצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
- המכללה האקדמית גליל מערבי
- המכללה האקדמית הדסה
- המכון הטכנולוגי חולון
- האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
- עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים
- המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן
- המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה
- המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון
- המכללה האקדמית ספיר
- המכללה האקדמית עמק יזרעאל
- המכללה האקדמית צפת
- המרכז האקדמי רופין
- שנקר - בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב
- המכללה האקדמית תל אביב-יפו
- המכללה האקדמית תל-חי
- המכללה האקדמית בית ברל
- סמינר הקיבוצים
- המכללה האקדמית הרצוג
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- עמי וולנסקי, אקדמיה בסביבה משתנה: מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל 2004-1952, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005
- פרופ' אמנון רובינשטיין ועו"ד יצחק פשה, סדקים באקדמיה : חופש אקדמי, עצמאות האוניברסיטה, מעמד הסטודנט והזכות להשכלה גבוהה, הוצאת דביר, 2014
- ד"ר פינחס חליוה, אוניברסיטת בר-אילן – השלוחות והשפעתן על מפת האקדמיה בישראל, הוצאת דור לדור, 2015
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות
- ליאור דטל, באקדמיה כבר מבינים: המכללות יתמקדו בתואר ראשון האוניברסיטאות במחקר, באתר דה מרקר, 14 באוקטובר 2018
- אילנה שטוטלנד, החוג הנוצץ: הכירו את הקורסים המשונים ביותר שמציעים מוסדות הלימוד, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2015
- אודי שישון, 4 שנים חלפו מההמלצה לבנות דירות סטודנטים - וכלום לא קרה, באתר גלובס, 9 בדצמבר 2015
- ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים עריכה
- ^ נתוני המועצה להשכלה גבוהה שנת הלימודים תשע"ה