ועידת טהראן

(הופנה מהדף ועידת טהרן)

ועידת טהראן היא ועידה שנערכה במהלך מלחמת העולם השנייה, בין התאריכים 28 בנובמבר ל־1 בדצמבר 1943 בשגרירות הרוסית בעיר טהראן, שבאיראן. האיראנים, לצורך האבטחה, סגרו את כל גבולות המדינה השביתו את התנועת המשאיות בכבישים פרט למשאיות מזון, אסרו על שידורי רדיו ועצרו את מברקי החוץ. ועידה זו הייתה המשך ישיר של ועידת קהיר שהסתיימה יומיים קודם לוועידה זאת, רק בנוכחות סטלין במקום צ'יאנג קאי שק. בוועידה נערכה לראשונה פגישה משולשת בין צ'רצ'יל, רוזוולט, וסטלין. חשיבות הוועידה הייתה בעצם כינוס שלושת המנהיגים של המעצמות המובילות את המלחמה בגרמניה. הוועידה נערכה תחת אבטחה כבדה ביותר וחשדנות בין הצדדים.

ועידת טהראן
Tehran Conference
צ'רצ'יל, רוזוולט וסטלין במהלך ועידת טהראן
צ'רצ'יל, רוזוולט וסטלין במהלך ועידת טהראן
מיקום טהראן עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכים 28 בנובמבר 1943 – 1 בדצמבר 1943 (4 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עילה ניהול כוחות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה
תוצאה אישור התוכנית לפלישה לצרפת
משתתפים
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרמניה הנאצית תכננה מבצע בשם קפיצה לרוחק לחיסול משתתפי הוועידה.

מטרות המנהיגים בוועידה עריכה

סטלין והסובייטים רצו שבעלות הברית תפתח סוף סוף חזית נוספת בצרפת, כדי לגרום להורדת הלחץ שהגרמניה הנאצית הפעילה בחזית המזרחית אחרי שנתיים של דחיות. סטלין גם רצה להשתלט על שטחים במזרח אירופה ויותר.

צ'רצ'יל ובריטניה רצו לשמור על שטחים וקולוניות בריטיות ולהמשיך לפתה את האימפריה שלהם תוך כדי בלימת ברית המועצות מלהשתלט על שטחים בעצמם. הבריטים היו נחושים גם לקדם פעולות נוספות בים התיכון ובאזור הבלקן.

רוזוולט רצה להביס את יפן וגרמניה ולמנוע מהאנגלים והסובייטים להשתלט על שטחים ואומות.[1]

החלטות שהתקבלו בוועידה עריכה

בוועידה אושרה התוכנית לפלישה לנורמנדי כדי לפתוח "חזית שנייה" באירופה, חזית שתאלץ את גרמניה להעביר כוח אדם ומשאבים למערב אירופה ובכך תושג הקלה לצבא האדום. בזמן הוועידה נלחמו בעלות הברית על אדמת איטליה במה שנקרא מלכתחילה החזית השלישית. לבסוף הוחלט שהחזית העיקרית תהיה בצרפת במבצע "אוברלורד", תוך כדי נחיתה סימולטנית בריביירה הצרפתית (מבצע דרגון).

החלטות נוספות שהתקבלו בוועידה:

  1. בעלות הברית הסכימו שסטלין יתפשט במזרח אירופה לאחר מפלת גרמניה.
  2. נידון הרעיון לחלק את גרמניה לאחר המלחמה.
  3. המנהיגים דנו באופיו של ארגון האומות המאוחדות העתיד לקום.
  4. הותוו גבולות חדשים לפולין לאחר המלחמה (פולין תזוז מערבה על חשבון שטח גרמני).
  5. הוסכם לשמור על עצמאות איראן, שהייתה למעשה תחת כיבוש בעלות הברית, לאחר הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן.
  6. הוחלט על הגשת סיוע למנהיג הפרטיזנים יוסיפ ברוז טיטו ביוגוסלביה, שנחשב בעיני כל כמורד הגדול ביותר בנאצים.
  7. הוחלט על פנייה לטורקיה על מנת לשדלה להיכנס למלחמה לצד בעלות הברית.
  8. סוכם על הצבת מטוסים אמריקאים בשטח ברית המועצותפולטבה ופיריאטין) לביצוע הפצצות עומק.[2]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ועידת טהראן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה