וריקו אנג'פרידזה

שחקנית גאורגית

וֵריקוֹ אַנגַ'פַּרידזֵהגאורגית: ვერიკო ანჯაფარიძე; ‏ 6 באוקטובר 1900 - 30 בינואר 1987) הייתה שחקנית גאורגית.

וריקו אנג'פרידזה
ვერიკო ანჯაფარიძე
וריקו אנג'פרידזה.jpg
לידה 6 באוקטובר 1900
כותאיסי, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בינואר 1987 (בגיל 86)
טביליסי, גאורגיה הסובייטית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ვერიკო ანჯაფარიძე עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1918 - 31 בינואר 1987 (כ־69 שנים)
עיסוק שחקנית, שחקנית קולנוע, במאית תיאטרון, מורה למשחק עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מיכאיל צ'יאורלי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים סופיקו צ'יאורלי, Otar Chiaureli עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

וריקו אנג'פרידזה נולדה בשנת 1900 בכותאיסי שבחבל אימרתי. סבהּ, גריגוֹל אנג'פרידזה היה משפטן מפורסם, ואילו אביה, איווליאנֵה אנג'פרידזה - נוטריון. אחרי שסיימה את לימודיה בבית הספר נינו הקדושה לבנות, וריקו אנג'פרידזה נסעה מכותאיסי למוסקבה כדי ללמוד משחק; בשנים 1917-1916 היא למדה בבירת רוסיה - בסטודיו לדרמה של השחקן סרגיי איידרוב. אנג'פרידזה החשיבה את השחקן אילריון פווצוב למורה הראשון שלה למשחק; פווצוב הכין אותה לתפקיד הראשי במחזה "שלומית" מאת אוסקר ויילד, אותו רצה להעלות בתיאטרון הדרמה המוזיקלית שתכנן לייסד.

בעקבות המהפכה הבולשביקית (1917), תוכניות הלימוד והמשחק של וריקו אנג'פרידזה ירדו לטמיון והיא חזרה לגאורגיה, שבשנת 1918 זכתה מההפקר בעצמאות (לשלוש שנים). בשנים 1920-1918 אנג'פרידזה למדה בסטודיו למשחק של ג' ג'בדרי בטביליסי; בשנת 1919 היא נישאה למשורר ולפוליטיקאי שלווה אמירג'יבי, שפעל למען עצמאותה של גאורגיה ואחרי כישלונו של המרד הגאורגי האנטי-סובייטי בשנת 1924 נמלט למערב אירופה.

בשנים 1926-1920 וריקו אנג'פרידזה הייתה שחקנית בתיאטרון רוסתוולי שבטביליסי. משנת 1925 אנג'פרידזה השתתפה גם בסרטי קולנוע. בשנים 1928-1926 וריקו אנג'פרידזה הופיעה לסירוגין בתיאטרון בתומי ובתיאטרון הפועלים של טביליסי. בשנת 1928 אנג'פרידזה הצטרפה לתיאטרון, שנוסד באותה שנה על ידי קוטה מרג'נישווילי בכותאיסי - תיאטרון מרג'נישווילי לעתיד; אנג'פרידזה נשארה כשחקנית בתיאטרון זה עד סוף חייה.

בשנים 1930-1928, התיאטרון שנוסד על ידי קוטה מרג'נישווילי נקרא תיאטרון כותאיסי-בתומי ואנג'פרידזה הופיעה לסירוגין בשתי הערים הללו.

בשנת 1929 וריקו אנג'פרידזה השתתפה בשני סרטי קולנוע בולטים; בסרטו האילם של קוטה מרג'נישווילי, "מקטרתו של איש הקומונה", היא גילמה את דמותה של לואיזה - אשתו של הדמות הראשית. בסרט אילם נוסף, "סַבַּה", שבוים על ידי מיכאיל צ'יאורלי, היא גילמה את דמותה של מַרוֹ (גם היא אשתו של הדמות הראשית).

בשנת 1930, התיאטרון שבו שיחקה הועבר ממערב גאורגיה לטביליסי ווריקו אנג'פרידזה נשארה בבירת גאורגיה עד שנת 1932. בשנים 1933-1932 אנג'פרידזה שיחקה בתיאטרון הריאליסטי של מוסקבה; בשנת 1933 היא גילמה על בימתו את דמותה של סופיה במחזה "אמא" מאת מקסים גורקי, שבוים על ידי ניקולאי אוחלופקוב ופ' צנטרביץ'. אנג'פרידזה אמורה הייתה לגלם בתיאטרון מוסקבאי זה שני תפקידים ראשיים נוספים - ז'אן ד'ארק במחזה "יוהנה הקדושה" מאת ג'ורג' ברנרד שו וטטיאנה במחזה "יבגני אונייגין" על-פי הרומן מאת אלכסנדר פושקין, אך היא הסתכסכה עם הבמאי אוחלופקוב וחזרה לתיאטרון מרג'נישווילי שבטביליסי.

בשנות ה-30 וריקו אנג'פרידזה נישאה לבעלה השני - במאי הקולנוע מיכאיל צ'יאורלי (מנישואים אלה נולדו השחקנית סופיקו צ'יאורלי והמחזאי רמז צ'יאורלי).

וריקו אנג'פרידזה שיחקה בדרך כלל בתפקידים טרגיים. היא גילמה על בימת תיאטרון מרג'נישווילי, (בין היתר) את הדמויות הבאות: יהודית במחזה "אוריאל אקוסטה" מאת קארל גוצקוב; דזדמונה במחזה "אותלו" מאת ויליאם שייקספיר; גינַטרֵה במחזה "גוריה של נינושווילי" מאת שלווה דדיאני, מרגריטה במחזה "הגברת עם הקמליות" על-פי ספרו של אלכסנדר דיומה; אופליה במחזה "המלט" מאת ויליאם שייקספיר; ליזי במחזה "הטיפש" מאת נ' שיוקשווילי; צַבּוּ במחזה "מן הניצוץ" מאת שלווה דדיאני; איישה במחזה "הקנאה" מאת י' וַקֵלי; לאריסה במחזה "חסרת נדוניה" מאת אלכסנדר אוסטרובסקי; דַרֵגַ'ן במחזה "הכוכב שלו" מאת י' מוֹסַשווילי; קלאופטרה במחזה "אנטוניוס וקלאופטרה" מאת ויליאם שייקספיר; מירנדולינה במחזה "אם הבית של המלון" מאת קרלו גולדוני; מרי סטיוארט במחזה "מרי סטיוארט" מאת פרידריך שילר; גַ'ווַרַה במחזה "הנכרת" על-פי הבלדה מאת ואז'ה פשאוולה; מַקווַלַה במחזה "רועה הקהילה" על-פי הרומן מאת אלכסנדרה קזבגי; הרוזנת אלמוויוה במחזה "נישואי פיגארו" מאת פייר בומרשה; שֵהמֵנֵה בַּנוּ במחזה "אגדה על אהבה" מאת נאזים חכמת; מדאה במחזה "מדאה" מאת אוריפידס; האם במחזה "אמא" מאת קארל צ'אפק; סבתא במחזה "העצים מתים בעמידה" מאת א' קסונה; זיינב במחזה "הבגידה" מאת א' סומבתשווילי; ליידי מקבת במחזה "מקבת" מאת ויליאם שייקספיר; פַּטי גוּריאֵלי במחזה "הצאצאים" מאת א' צ'חֵיידזה; הלנה אלוינג במחזה "רוחות" מאת הנריק איבסן; מיסיס פירס במחזה "פיגמליון" מאת ג'ורג' ברנרד שו; המלכה במחזה "עינויה של המלכה" מאת מיכאיל מרוולישווילי; נני במחזה "חיננית" מאת פול זינדל.

בנוסף לדמויות ששיחקה במחזות, לווריקו אנג'פרידזה היה מופע-יחיד פופולרי, שבו הקריאה למעריציה את מחזהו של שייקספיר "ריצ'רד השלישי" כאשר היא מגלמת בקולה את דמויותיו; היא הייתה גם מורה במכון התיאטרלי של טביליסי ע"ש שותא רוסתוולי (בית ספר לאמנויות הבמה).

בשנים 1959-1957 וריקו אנג'פרידזה הייתה המנהלת הראשית והאמנותית של תיאטרון מרג'נישווילי. בשנת 1972, בעודה שחקנית בתיאטרון, ביימה את המחזה "אוריאל אקוסטה" מאת קארל גוצקוב (שבוים לראשונה בשנת 1929 על ידי קוטה מרג'נישווילי בעונת הבכורה של התיאטרון שייסד). וריקו אנג'פרידזה ביימה מחזות נוספים: "אולי הילדים דומים לציפורים" מאת וינא דלמאר, "העצים מתים בעמידה" מאת א' קסונה, "המהנדס סרגייב" מאת י' רוק ו"ימים רוגשים" מאת א' אר'לדזה.

במקביל לעבודתה בתיאטרון מרג'נישווילי, המשיכה להצטלם לסרטי קולנוע גם אחרי תקופת הסרט האילם; היא גילמה בקולנוע, בין היתר, את הדמויות הבאות: מַנַנַה בסרט "אַרסֵנַה" (1937); רוּסוּדַן, אשתו של הדמות הראשית, בסרט בן שני הפרקים "גיורגי סאקדזה" (1943-1942); אמו של האנס בסרט הרוסי "נפילת ברלין" (1949); דפינה בסרט הרוסי-אלבני "המצביא הגדול של אלבניה - סקנדרבג" (1953); התפקיד הראשי בסרט "אלמנת אותרשווילי" (1957); אמו של הרוזן הכפרי בסרט הקומי "מה שראית, חלף לבלי שוב" (1965); פלגיה בסרט "פגישה עם העבר" (1966); וַרדוֹ (בזקנתה) בסרט "סיפורו של מבצר סוראמי" (1984). בסך הכול, וריקו אנג'פרידזה הופיעה ב-32 סרטי קולנוע (שלושה מהם רוסיים, אחד מהם אזרי ואחד רוסי-אלבני).

וריקו אנג'פרידזה זכתה בשלושה עיטורי "הדגל האדום של העמל" (1944, 1950, 1958), בתואר "האמנית העממית של ברית המועצות" (1950), בשני עיטורי לנין (1950, 1979), בפרס קוטה מרג'נישווילי של גאורגיה הסובייטית (1975), בתואר "גיבורת העמל הסוציאליסטי" (1977) ובפרס שותא רוסתוולי של גאורגיה הסובייטית (1979).

וריקו אנג'פרידזה מתה בשנת 1987 בטביליסי ונקברה בפנתאון מתאצמינדה שבעיר.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא וריקו אנג'פרידזה בוויקישיתוף