ז'אן-בטיסט פרן
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
| |
ז'אן בטיסט פרן (צרפתית: Jean Baptiste Perrin; 30 בספטמבר 1870 - 17 באפריל 1942) היה מדען צרפתי שמחקריו בתנועה בראונית על חלקיקים זעירים בנוזל, אישרו את ההסבר של אלברט איינשטיין לתופעה ובכך אישרו את האופי האטומי של החומר. על כך זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1926.
 | |
| לידה |
30 בספטמבר 1870 ליל, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
17 באפריל 1942 (בגיל 71) ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
הפנתאון של פריז |
| עיסוק |
מרצה באוניברסיטה, מלחין, כימאי, פיזיקאי תיאורטי |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
Jules Violle |
| מוסדות | |
| מונחה לדוקטורט |
Horia Hulubei, Yvette Cauchois |
| פרסים והוקרה |
|
| בן/בת זוג |
Nine Choucroun, Henriette Perrin-Duportal |
| צאצאים |
Francis Perrin, Aline Lapicque |
  | |
חייועריכה
פרן נולד בליל, בצרפת. הוא למד באקול נורמל סופרייר, הגרנד אקול היוקרתי בפריז.
בשנים 1894-1897 הוא נהיה לעוזר והחל במחקר על קרני רנטגן וקרניים קתודיות. בשנת 1897 הוענק לו תואר דוקטור של מדעים (PhD),כמו כן באותה שנה הוא מונה למרצה בכימיה פיזיקלית בסורבון שבפריז.
בשנת 1910 הוא מונה לפרופסור באוניברסיטה, הוא החזיק במשרה זו עד לכיבוש הגרמני של צרפת במהלך מלחמת העולם השנייה.
פרן היה אתאיסט וסוציאליסט הוא חשש שהשקפותיו הפוליטיות והדתיות יהיו בעיה ולכן כשגרמניה פלשה לצרפת ב-1940 הוא נמלט לארצות הברית.
הוא נפטר בניו יורק ובשנת 1948 לאחר המלחמה שרידיו הובאו לקבורה בפנתאון של פריז.
מחקר והישגיםעריכה
בשנת 1895 פרן הראה שקרניים קתודיות הן בעלי מטען שלילי, כמו כן הוא חישב את מספר אבוגדרו במספר דרכים. והסביר אנרגיה סולרית באמצעות תהליכי היתוך במימן.
לאחר שאלברט איינשטיין פרסם את מאמרו התאורטי (1905) על תנועה בראונית במונחים של אטומים, פרן עשה את העבודה הניסויית על מנת לבחון את תחזיותיו של איינשטיין, ובכך הכריע במחלוקת המתמשכת מאה שנים על התורה האטומית של ג'ון דלטון.
על עבודתו זו ועל עבודתו על המבנה הלא רציף של החומר, ששמה סוף למחלוקת על הקיום הפיזי של מולקולות, פרן זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1926.
פרן זכה במספר פרסים נוספים ביניהם, בפרס ג'אול של החברה המלכותית בשנת 1896 ובפרס לה קאזה של האקדמיה למדעים של פריז. כמו כן, הוא השתתף פעמיים בכנס סולווה בבריסל בשנים 1911 ו-1921 ,והיה חבר בחברה המלכותית של לונדון ובאקדמיות למדעים של שוודיה, בלגיה, פראג, רומניה וסין.
בשנת 1919 פרן הציע שתגובות גרעיניות הן אלו שיכולות להוות מקור לאנרגיה של כוכב, הוא הבין שמסת אטום הליום קטנה ממסת ארבעת אטומי מימן ובאמצעות ההקבלה בין מסה ואנרגיה של איינשטיין, האנרגיה שתשתחרר מתהליך הפירוק של ארבעת אטומי מימן לאטום הליום תוכל לגרום לכוכב לזהור במשך מיליארדי שנים.
פרן נחשב לאב המייסד של המכון הלאומי למחקר מדעי (CNRS). בעקבות עצומה על ידו שנחתמה על ידי 80 מדענים ביניהם 8 זוכי פרס נובל, שר החינוך הצרפתי הקים את המועצה הלאומית למחקר צרפתי באפריל 1933, בשנת 1936 פרן הקים את הסוכנות המרכזית הצרפתית לחקר מדעי, שני המוסדות אוחדו תחת המרכז הלאומי ב-19 באוקטובר 1939.
קישורים חיצונייםעריכה
- ז'אן-בטיסט פרן, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ז'אן-בטיסט פרן באתר Find a Grave (באנגלית)