ויקיפדיה

ז'אן-פייר לאו

שחקן צרפתי

ז'אן-פייר לאו (בצרפתית: Jean-Pierre Léaud; נולד ב-28 במאי 1944) הוא שחקן צרפתי, מגדולי שחקני הגל החדש הצרפתי.[1] נודע בעיקר בשל גילום דמותו של אנטואן דואנל (אנ') בסרטיו של פרנסואה טריפו.

ז'אן-פייר לאו
לאו בטקס פרסי סזאר לשנת 2000
לאו בטקס פרסי סזאר לשנת 2000
לידה 28 במאי 1944 (בן 79)
פריז, הממשל הצבאי הגרמני בצרפת הכבושה במלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1959 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס הכבוד של דקל הזהב (2016)
  • פרס סזאר של כבוד (2000)
  • דוב הכסף לשחקן הטוב ביותר (1964)
  • אביר בלגיון הכבוד
  • מפקד במסדר ההצטיינות של פורטוגל
  • דוב הכסף עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

לאו נולד בפריז ב-28 במאי 1944. אמו, ז'קלין פוארו (אנ'), הייתה שחקנית, ואביו, פייר לאו, עבד כתסריטאי. ז'אן-פייר למד בפנימייה בבלואה והיה תלמיד מרדן ובלתי ממושמע.

בגיל 13 החל את קריירת המשחק שלו בגילום תפקיד שולי בסרט "!La Tour, prends garde" (אנ') בבימויו של ז'ורז' למפין (אנ'). שנה לאחר מכן ביצע את פריצת הדרך בקריירה שלו כשגילם את דמותו של אנטואן דואנל בסרט "400 המלקות". במהלך צילומי הסרט התפתחה מערכת יחסים חמה בין טריפו ולאו, ולאחר שלאו הסתכסך עם הוריו והושעה מבית ספרו, טריפו פרש עליו את חסותו.[2]

 
לאו בסצנה מתוך הסרט "Porcile" (אנ') בבימויו של פייר פאולו פאזוליני

לאו גילם את דמותו של דואנל בארבעה סרטים נוספים של טריפו - "אנטואן וקולט" (אנ') (1962), "נשיקות גנובות" (אנ') (1968), "תרגיל בנישואין" (1970) ו"אהבה במנוסה" (1979).[1] בנוסף שיחק דמויות אחרות בסרטים "Les Deux Anglaises et le Continent" (אנ') ‏(1971) ו"לילה אמריקאי" (1973) שביים טריפו.

לאו שיתף פעולה רבות עם ז'אן-לוק גודאר, ושיחק בשמונה מסרטיו. עבד גם עם ז'אק ריווט, אקי קאוריסמקי, אוליבייה אסאיאס, אנייס ורדה, ז'אן קוקטו, ברנרדו ברטולוצ'י, פייר פאולו פאזוליני ועוד.[2]

במרץ 1966 זכה לאו בפרס דוב הכסף לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין על הופעתו בסרט "גברי, נשי" של גודאר. בשנת 1988 היה מועמד לפרס סזאר לשחקן המשנה הטוב ביותר על הופעתו בסרט "Les Keufs" (אנ'), ובשנת 2000 זכה בפרס סזאר למפעל חיים.[3] בשנת 2016 זכה בפרס דקל הזהב על מפעל חיים בפסטיבל הקולנוע בקאן.[4]

פילמוגרפיה נבחרת עריכה

שנה שם הסרט במאי
1958 !La Tour, prends garde (אנ') ז'ורז' למפין (אנ')
1959 400 המלקות פרנסואה טריפו
1960 Boulevard (אנ') ז'וליאן דובייר (אנ')
Le testament d'Orphée (אנ') ז'אן קוקטו
1962 אנטואן וקולט (אנ') פרנסואה טריפו
1965 Pierrot le Fou (אנ') ז'אן-לוק גודאר
Boulevard (אנ') גיי ז'יל (אנ')
1966 Le Père Noël a les yeux bleus (אנ') ז'אן אוסטש (אנ')
L’Amour à la mer (אנ') ז'אן-לוק גודאר
גברי, נשי ז'אן-לוק גודאר
Alphaville (אנ') ז'אן-לוק גודאר
1967 סוף השבוע ז'אן-לוק גודאר
La Chinoise (אנ') ז'אן-לוק גודאר
The Departure (אנ') יז'י סקולימובסקי (אנ')
1968 נשיקות גנובות פרנסואה טריפו
1969 Porcile (אנ') פייר פאולו פאזוליני
Le Gai savoir (אנ') ז'אן-לוק גודאר
1970 תרגיל בנישואין פרנסואה טריפו
Der Leone Have Sept Cabeças (אנ') גלובר רושה (אנ')
1971 Les Deux Anglaises et le Continent (אנ') פרנסואה טריפו
Out 1 (אנ') ז'אק ריווט
1972 טנגו אחרון בפריז ברנרדו ברטולוצ'י
1973 לילה אמריקאי פרנסואה טריפו
1979 אהבה במנוסה פרנסואה טריפו
1981 Aiutami a sognare (אנ') ג'וזפה אווטי (אנ')
1985 L'île au trésor (אנ') ראול רואי (אנ')
Détective (אנ') ז'אן-לוק גודאר
1987 Les Keufs (אנ') ז'וזיאן באלאסקו (אנ')
2012 החיים ברוורס נעמי לבובסקי (אנ')

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ז'אן-פייר לאו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 לואי ז'יאנטי, להבין סרטים: מבוא לאמנות הקולנוע, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1996, עמ' 453
  2. ^ 1 2 By Jay Carr. Boston Globe, JEAN-PIERRE LEAUD GOING IT ALONE WITH LOSS OF FATHER-PROTECTOR, ‏במרץ 1985
  3. ^ Award Winners & Nominees, Académie des César, ‏4 באוקטובר 2019
  4. ^ Nancy Tartaglione, Jean-Pierre Léaud To Receive Honorary Palme d’Or – Cannes, Deadline, ‏2 באפריל 2016
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ז%27אן-פייר_לאו&oldid=38191475"