ז'אן בודריאר

פילוסוף צרפתי

ז'אן בודריארצרפתית: Jean Baudrillard; ‏27 ביולי 19296 במרץ 2007) היה פילוסוף של התרבות, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה של פריז, פרשן פוליטי וצלם. עבודתו נקשרת בדרך-כלל בפוסטמודרניזם ובפוסט סטרוקטורליזם.

ז'אן בודריאר
Jean Baudrillard
ז'אן בודריאר ב-2006
ז'אן בודריאר ב-2006
לידה 27 ביולי 1929
ריימס, צרפת
פטירה 6 במרץ 2007 (בגיל 77)
פריז, צרפת
מקום קבורה בית הקברות מונפרנאס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות European Graduate School עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם פוסטמודרניזם, פוסט סטרוקטורליזם
תחומי עניין פוסטמודרניזם
עיסוק פילוסוף, פרופסור, מבקר ספרות, סוציולוג, צלם, מתרגם, אנתרופולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ מרקס, ניטשה, אדורנו, קלוד לוי שטראוס, דה-סוסיר
השפיע על ז'יז'ק, סופי קאל, כנען, האחיות וצ'אוסקי
מדינה צרפתצרפת  צרפת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בודריאר נולד בריימס שבצרפת ב-27 ביולי 1929. תרגם לצרפתית את כתביהם של קרל מרקס וברטולט ברכט. באמצע שנות ה-60 עבר לעסוק בסוציולוגיה.

הגותועריכה

בודריאר השתמש במושג "סימולאקרה" (Simulacra) – המהווה חלק מהותי בשיח הפוסטמודרני. הוא שימש בידיו כאמצעי ביטוי ביקורתי לתיאור המציאות, ככזו שהופר היחס בינה לבין ייצוגיה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך, היא ריבוי דגמי הערים והמבנים המוצגים לקהל באתרים שונים ברחבי העולם, שנוצרו על פי בודריאר כתולדה מצורך בלתי נשלט לייצר חיקויים שישמשו כתענוגות להמונים. למושג זה יש תקדימים במשל המערה של אפלטון ואף על מושג ה'פאסטיש' של ולטר בנימין. מבחינה זו קיים קשר בין הגותו של בודריאר לבין הגותו של הפילוסוף פרדריק ג'יימסון.

לדעת בודריאר הטרור הוא בן זמנה של הגלובליזציה והוא אמצעי נגד היאוש והבושה של מוטבי הגלובליזציה והכניעה של התרבות לטכנולוגיה הדורסנית. היאוש נובע, כך סבר, מן המימוש של כל התשוקות ומן השפע שאין לו משהו שישמש משקל נגד ומן הפתרון האלים לסכסוכים. בודריאר כתב על טרור חדש עם נשק חדש בו הטרוריסטים מסווים עצמם בחיי היום יום האמריקאים ומשתפים בטרור את מותם. בודריאר פיתח תאוריית פיתוי בה השפעת הצדדים מובילה לקיצוניות או לאיפוס. הפיתוי הוא משחק היכול להיות בדמות דו-קרב, חיזור גורלי, משחק פוקר בסכומי עתק, נקמת דם ועוד. כל צד מנסה להביא את הצד השני לכדי סכנת חיים.

בודריאר הגדיר ארבעה שלבים בהתפתחות הקשר בין המציאות לבין הדימוי בתרבות המערבית והם:

  • שלב ראשון – הדימוי כהשתקפות המציאות, רפרזנטציה.
  • שלב שני – הדימוי כעיוות המציאות, השחתה.
  • שלב שלישי – הדימוי כהסוואה להיעדר, יצירת רושם, מעשה כשפים של הדימוי.
  • שלב רביעי, הסימולאקרה – דימוי חסר קשר מוחלט למציאות; המודל מכריע את דרך ראייתנו את המציאות.

בודריאר סופר ארבע מלחמות עולם:

ספרו "רוח הטרור" מעניק הסבר אלטרנטיבי ומקורי להרס מגדלי התאומים בפיגועי 11 בספטמבר.

סימולאקרה וסימולציהעריכה

המושגים סימולציה וסימולאקרה הם מרכזיים בהגותו המאוחרת של בודריאר, ומהווים את החלק המוכר ביותר בעבודתו. בעוד הוגים קודמים גרסו שהמסמן (הסימנים השונים שנוכחים בטקסט) והמסומן (האובייקט אליו מתייחס הטקסט) מרכיבים את הטקסט התקשורתי, בודריאר טוען שישנה אפשרות שלייצוג תקשורתי אין מיוצג ממשי. כלומר הסימולציה, שאמורה להיות מודל המשקף את המציאות הממשית, טשטשה אותה וערפלה את זהותה. תהליך זה הוביל להיווצרותה של מציאות חדשה מעוותת, אותה הוא כינה היפר-ממשית. הוא טוען שאנו חיים בחברה היפר-ממשית, הגדושה בהעתקים חסרי מקור (סימולאקרות), ולה אין קשר עם המציאות הממשית, אלא רק עם הייצוגים שלה.

מספריועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • בודריאר והמילניום (פוסטמודרניים), מאת הורוקס כריסטופר הוצאת ספרית פועלים בעברית.
  • אושי קראוס, בודריאר וסימולקרת הכסף, רסלינג, 2010.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ז'אן בודריאר בוויקישיתוף

על כתביו: