ז'אן ד'איבלין

רוזן, אציל משפטן

ז'אן ד'איבלין, רוזן יפו ואשקלון (1215 - דצמבר 1266) היה משפטן נודע ומחבר כרוניקות ידוע מממלכת ירושלים. ז'אן היה בנו של פיליפ ד'איבלין, פקיד ממשל בכיר בחצרו של מלך קפריסין.

ז'אן ד'איבלין
לידה 1215
קפריסין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בדצמבר 1266 (בגיל 51 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Kalamaria of Barberon עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת משפחת איבלין
אב פיליפ ד'איבלין עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Alix de Montfaucon עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ז'ק ד'איבלין
גאי ד'איבלין עריכת הנתון בוויקינתונים
עוצר ממלכת ירושלים
1254–1256
(כשנתיים)
John of Arsuf
John of Arsuf
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שלט איבלין
מכתב ששלח אחיו של מלך ארמניה (אנ') ב-7 בפברואר 1248 אל גיסו ז'אן ד'איבלין

משפחתו הייתה חלק ממשפחת איבלין הגדולה שהיגרה לקפריסין בעקבות כיבוש האי על ידי הצלבנים בסוף המאה ה-12 בעת מסע הצלב השלישי. ז'אן נאלץ להגר מהאי אחרי מריבה בין משפחתו לפרידריך השני בשנת 1229.

ז'אן השתתף בקרב בין האיבלינים לנציגו של פרדריך בשנת 1232 והיה שותף לניצחון הבארונים המורדים. ככל הנראה היה שותף להסכם הפשרה שהושג בין פרידריך לבין האצולה הארץ ישראלית בשנת 1241. אחרי 1246 בראשית מסע הצלב השביעי הפך לרוזן יפו ואשקלון ושליט רמלה. בשנת 1249 השתתף בכיבוש דמיטה בעת מסע הצלב השביעי ונפל בשבי המוסלמים כשהאחרונים שחררו את העיר מידי הצלבנים. נפילה בשבי לא שללה את חירותו ועד מהרה הוא יצא לחופשי.

בשנות ה-50 של המאה ה-13 התרחשה מלחמה בין ג'נובה לוונציה בעכו בגלל ענייני מסחר. על מנת לייצב את המצב קראו ז'אן ובוהמון השישי מאנטיוכיה למלכת קפריסין לפרוש את חסותה על ארץ ישראל. המלחמה הסתיימה בניצחון ונציאני וכתוצאה מכך ג'נובה נאלצה לעזוב את עכו. ז'אן לא ניצל את מעמדו הבכיר בממלכה ולא התערב במלחמה בין הממלוכים למונגולים.