ז'אק הראשון, נסיך מונקו

ז'אק הראשון, נסיך מונקוצרפתית: Jacques François Léonor Goyon de Matignon Grimaldi;‏ 21 בנובמבר 168923 באפריל 1751) היה נסיך מונקו מ-1731 עד 1733. הוא היה גם דוכס ולנטינואה מ-1716 עד 1733, ורוזן ת'וריני.[1]

ז'אק הראשון, נסיך מונקו
לידה 21 בנובמבר 1689
Torigni-sur-Vire, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באפריל 1751 (בגיל 61)
Hôtel Matignon, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה של ג'נובה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קתדרלת ניקולס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג לואיז איפוליט, נסיכת מונקו (1715–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית גרימלדי
אב Jacques III de Goyon de Matignon, Seigneur de Matignon, Comte de Thorigny עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Charlotte de Goyon de Matignon, Comtesse de Thorigny עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אונור השלישי, נסיך מונקו
Prince Antoine, Marquis of Baux
Princess Louise Françoise, Mademoiselle of Baux
Prince Jacques of Monaco
Prince Charles Maurice, Count of Valentinois
Prince Charles, Count of Carladès
Prince François, Count of Thorigny
Princess Charlotte of Monaco
Princess Marie Françoise, Mademoiselle d'Estouteville עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

מוצאו של ז'אק היה ממשפחה נורמנית עתיקה. "Thorigny" המכונה כעת Torigni-sur-Vire, שם בניין העירייה היא הטירה המשפחתית לשעבר. דודו היה מרשל צרפת שארל אוגוסט דה גיון דה מטיניון.

הוא היה בנם של ז'אק גיון דה מטיניון, הרוזן דה ת'וריני, ושרלוט גיון דה מטיניון, הרוזנת דה ת'וריני סו-ז'ור.

כאשר אנטואן הראשון, נסיך מונקו ואשתו מארי דה לורן-ארמניאק חיפשו בת זוג לבתם וליורשת לואיז איפוליט ממונקו, המשפחה הציעה אותו כמועמד. מועמדותו נתמכה על ידי צרפת לואי ה-14, שרצה לגבש את ההשפעה הצרפתית במונקו.

ז'אק ולואיז איפוליט נישאו ב-20 באוקטובר 1715 ונולדו להם תשעה ילדים. טקס החתונה היה המעשה הרשמי הראשון שהמלך בן החמש, לואי ה-15, ביצע במהלך העוצרות של פיליפ השני, דוכס אורליאן.

הנישואים לא היו מאושרים במיוחד. ז'אק העדיף להישאר יותר בוורסאי, שם היו לו כמה פילגשים, מאשר במונקו.

לאחר מותו של אנטואן הראשון ממונקו, נסעה לואיז איפוליט מפריז למונקו ב-4 באפריל 1731 וזכתה לקבלת פנים נלהבת על ידי האוכלוסייה. כשז'אק הצטרף אליה כמה פעמים מאוחר יותר, קבלת הפנים הייתה קרה הרבה יותר.

ז'אק שימש כעוצר עבור אשתו מ-21 בפברואר 1731 ועד מותה. בסוף 1731, לואיז איפוליט מתה מאבעבועות שחורות. ז'אק הראשון הזניח את ענייני המדינה ובלחץ האוכלוסייה נאלץ לעזוב את הארץ במאי 1732. הוא התפטר לטובת בנו אונורה בשנה שלאחר מכן.

את השנים האחרונות לחייו בילה בוורסאי ובפריז. בוורסאי הוצעה לואיז-פרנסואז דה בורבון-מיין, נכדתם של לואי ה-14 ופילגשו, מאדאם דה מונטספן, כאישה לנסיך האלמן; למרות שהיה לה נדוניה גדולה, (היא הייתה בתו של לואי-אוגוסט דה בורבון, דוכס מיין ואשתו, אן לואיז בנדיקט דה בורבון), הנישואים מעולם לא התממשו והנסיך לא התחתן שוב.

מעונו בפריז נקרא על שמו Hôtel Matignon והוא כיום מעונו הרשמי של ראש ממשלת צרפת. לפני מותו, הוא ביקר תדיר בוורסאי עם בנו.

משפחתו עריכה

לז'אק ולאשתו לואיז איפוליט, נסיכת מונקו נולדו תשעה ילדים:

  • אנטואן שארל מארי (16 בדצמבר 1717 – 4 בפברואר 1718), "מרקיז דה באו קומטה דה מאניון".
  • שרלוט תרז נטלי (19 במרץ 1719 – 1790), נזירה במנזר הביקור בפריז.
  • אונור השלישי קאמיל לאונור (10 בנובמבר 1720 – 21 במרץ 1795), יורשו של אביו.
  • שארל מארי אוגוסט (1 בינואר 1722 – 24 באוגוסט 1749), "רוזן קרלדס".
  • ז'אק (9 ביוני 1723 – יוני 1723).
  • לואיז פרנסואז (15 ביולי 1724 – 15 בספטמבר 1729), מדמואזל דה באו.
  • פרנסואה שארל (4 בפברואר 1726 – 9 בדצמבר 1743), "רוזן דה ת'וריני".
  • שארל מוריס (14 במאי 1727 – 18 בינואר 1798), רוזן ולנטינואה; התחתן ב-10 בנובמבר 1749 עם Marie Chrétienne de Rouvroy.
  • מארי פרנסואז אן תרז (20 ביולי 1728 – 20 ביוני 1743), מדמואזל ד'אסטווויל.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Jaques".