ז'אק מונו
ז'אק לוסיאן מונו (צרפתית: Jacques Lucien Monod, 9 בפברואר 1910 - 31 במאי 1976) היה ביולוג צרפתי חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1965. מונו ידוע בשל המחקר שביצע באופרון הלקטוז ביחד עם פרנסואה ז'קוב, המחקר של בקרת ביטוי הגנים באופרון היווה דוגמה ראשונה למנגנון לבקרת שעתוק. בנוסף הציע את קיומה של מולקולת ה-mRNA המקשרת בין המידע הגנטי האגור ב-DNA לבין חלבונים.
 | |
| לידה |
9 בפברואר 1910 הרובע השבעה-עשר של פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
31 במאי 1976 (בגיל 66) קאן, האלפים הימיים, צרפת |
| שם לידה |
Jacques Lucien Monod |
| ענף מדעי | ביולוגיה |
| מקום מגורים | צרפת |
| מקום קבורה |
Cannes (Grand Jas) Cemetery |
| מקום לימודים |
הפקולטה למדעים של פריז |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Odette Monod-Bruhl |
| צאצאים |
Philippe Monod |
| תרומות עיקריות | |
| המחקר שביצע באופרון הלקטוז ביחד עם פרנסואה ז'קוב, המחקר של בקרת ביטוי הגנים באופרון היווה דוגמה ראשונה למנגנון לבקרת שעתוק. | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהמונו נולד בפריז לאב שהיה צייר במקצועו. אמו היגרה מארצות הברית לפריז, ומקורותיה היו סקוטיים. משפחתו הייתה שייכת למעמד הבורגני. כשהיה בן 7, הוריו היגרו לדרום צרפת והתיישבו שם. בגיל 18 חזר מונו לפריז, על מנת ללמוד לימודים גבוהים. הוא החל ללמוד מדעי הטבע, אולם את רוב לימודיו בנושאים יותר מעודכנים השלים לבדו ועם חברים לספסל הלימודים. אנדרה לווף, עמו זכה בהמשך גם בפרס נובל, שכנע אותו ללמוד מיקרוביולוגיה. הוא סיים את תוארו הראשון במדעים ב-1931 וב-1941 את הדוקטורט שלו. ב-1936 הצטרף מונו למכון פסטר. ב-1954 הפך לראש המחלקה לביוכימיה תאית, וב-1959 מונה לפרופסור לכימיה של מטבוליטים בסורבון. ב-1959 הוא הפך לפרופסור בקולז' דה פראנס וב-1971 מונה למנהל מכון פסטר.
בנוסף על היותו ביולוג היה מונו גם מוזיקאי מוכשר וכותב מוערך בתחום הפילוסופיה של המדע. במהלך מלחמת העולם השנייה, כהכנה לפלישת כוחות הברית לצרפת עסק בפעולות הכנה שונות, כגון קיפול מצנחים להצנחת תחמושת, פיצוץ מסילות רכבת ויירוט דברי דואר שונים.
ב-1960 הוא הפך לחבר זר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, ב-1965 לחבר זר באקדמיה למדעים של גרמניה, ב-1968 לחבר זר של החברה המלכותית ושל האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית), שנה מאוחר יותר לחבר זר בחברה הפילוסופית האמריקאית. הוא קיבל את אות לגיון הכבוד ואת צלב המלחמה ב-1945. כמו כן, הוא קיבל את עיטור כוכב הארד.
ב-1939 נישא לאודט ברול (Odette Bruhl), מזרחנית וארכאולוגית במקצועה. לזוג שני ילדים, האחד גאולוג והשני פיזיקאי.
מחקר
עריכהמערכת הניסויים שביצעו ז'קוב ומונו לחקר אופן הפעולה של אופרון הלקטוז (המתוארת בפירוט בערך העוסק בכך) התבססה על החיידק E.coli, אך המנגנון שתואר במחקר הוא מנגנון בסיסי המשמש בבקרה תאית בכלל האורגניזמים. המנגנון מבוסס על כך שהחיידק E.coli איננו מבזבז אנרגיה ומייצר אנזימים לפירוק לקטוז כאשר סוכרים אחרים כדוגמת גלוקוז זמינים. מנגנון זה מכונה מנגנון בקרה שלילי.
נוסף למחקר זה תרם מונו רבות גם לתחום האנזימולוגיה כאשר הציע בשנת 1965 את התאוריה בדבר בקרה אלוסטרית של אנזימים.
לקריאה נוספת
עריכה- The Statue Within: an autobiography by Francois Jacob, Basic Books, 1988. ISBN 0-465-08223-8 Translated from the French. 1995 paperback: ISBN 0-87969476-9
- Chance and Necessity: An Essay on the Natural Philosophy of Modern Biology by Jacques Monod, New York, Alfred A. Knopf, 1971, ISBN 0-394-46615-2
- Of Microbes and Life, Jacques Monod, Ernest Bornek, June 1971, Columbia University Press, ISBN 0-231-03431-8
- The Eighth Day of Creation: makers of the revolution in biology by Horace Freeland Judson, Simon and Schuster, 1979. ISBN 0-671-22540-5. Expanded Edition Cold Spring Harbour Laboratory Press, 1996. ISBN 0-87969478-5. Widely-praised history of molecular biology recounted through the lives and work of the major figures, including Monod.
- Origins of Molecular Biology: a Tribute to Jacques Monod edited by Agnes Ullmann, Washington, ASM Press, 2003, ISBN 1-55581-281-3. Jacques Monod seen by persons who interacted with him as a scientist.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ז'אק מונו, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ז'אק מונו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אורן הרמן, פגישה מקרית והכרחית: על חברותם של אלבר קאמי וז'אק מונו, באתר הארץ, 15 ביולי 2014- ז'אק מונו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
