ז'יגמונד ראקוצי

אציל הונגרי ונסיך טרנסילבניה בשנים 1544–1608
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ז'יגמונד ראקוציהונגרית: Rákóczi Zsigmond;‏ 1544 פלשהואדאס, מחוז אבאוי – 5 בדצמבר 1608, פלשוואדאדס) היה אציל הונגרי שכיהן כנסיך טרנסילבניה בשנים 1607–1608.

ז'יגמונד ראקוצי
Rákóczi Zsigmond
לידה 1544
פלשוואדאס, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בדצמבר 1608 (בגיל 64 בערך)
פלשוואדאס, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה נסיכות טרנסילבניה (1570–1711) עריכת הנתון בוויקינתונים
דת קלוויניזם
בן או בת זוג בורבאלה טלגדי
יודית בייקיין אלאגי
אנה גרנדי עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת ראקוצי
אב János Rákóczi
אם Sára Némethy
צאצאים ג'רג' ראקוצי הראשון
ז'יגמונד ראקוצי
ארז'בט ראקצי
פאל ראקוצי עריכת הנתון בוויקינתונים
נסיך טרנסילבניה
16071608
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

ז'יגמונד ראקוצי היה בנו של יאנוש ראקוצי, אציל זוטר בעל אדמות בהונגריה העליונה. הוא התחיל קריירה צבאית כנושא כלים של גאבור פרייני משארושפטק. אחרי מותו של פרייני ב-1567, שירת ז'יגמונד ראקוצי במבצרים אגר וסנדרה (Szendrő). לשכת האוצר המלכותית פיצתה אותו על השכר שלא שולם לו והעניקה לו מספר אחוזות. ב-1580 קיבל את אחוזת סרנץ' שבה מוצר ושווק יין טוקאי. בתור אפוטרופוס על בניו הקטינים של אנדראש מגוצ'י קיבל ראקוצי את אחוזות הנפטר והתחתן ב-1587 עם האלמנה, יודית אלאגי. ב-29 ביוני 1588 הוא התמנה למפקד (קפטן) של ממצודת אגר. ב-28 באוגוסט העניק הקיסר רודולף השני, שכיהן גם כמלך הונגריה (בחלק ממנה שלא נכבש על ידי הטורקים), לראקוצי את התואר ברון. ראקוצי התפרסם במיוחד כשב-8 באוקטובר 1588 הצליח להביס את הכוחות המאוחדים של שלושה ביים עות'מאנים על יד סיקסו (Szikszó). הוא סייע לכומר קלוויניסטי בשם גאשפאר קארוי לפרסם תרגום להונגרית של כתבי הקודש, כולל התנ"ך, מהדורה הידועה כ"ביבליה מויז'וי". בשנת 1590 או 1591 ויתר ראקוצי על התפקיד הפיקודי (קפטן) מכיוון שהאוצר המלכותי לא סיפק לו מספיק משאבים על מנת לתחזק את המבצר. כשב-1593 פרצה המלחמה הטורקית הארוכה למשך עשור של קרבות הצטיין ראקוצי כמפקד מצליח. ז'יגמונד ראקוצי המשיך להלוות כספים לאוצר המלכותי שאישר לו בתמורה לקבל אחוזות חדשות. אולם אחוזותיו הפכו במהרה מטרה לפשיטות של טטרים או של שכירי חרב שהתקוממו, במיוחד אחרי 1599. אחרי שנת 1602 ניסתה לשכת האוצר כמה פעמים להפקיע את אחוזותיו. בגלל התקף צינית, נאלץ לסגת לאדמותיו בסמוך לגבול הונגריה - פולין. אחרי המרד של אישטוואן בוצ'קאי באוקטובר 1604 נגד הקיסר רודולף, ניסה ז'יגמונד לתווך ולהשיג הסכם פשרה אולם כעבור חצי שנה הצטרף בעצמו לבוצ'קאי שמינה אותו ב-14 באוגוסט 1606 למושל טרנסילבניה עם סמכויות מוגבלות. אף על פי שבצוואתו האחרונה, ציין בוצ'קאי את באלינט דרוגט כיורשו בראש הנסיכות טרנסילבניה, ב-12 בפברואר 1607 הדיאטה הטרנסילבנית בחרב בז'יגמונד ראקוצי כנסיך טרנסילבניה. דרוגט ויתר על מועמדותו לתפקיד בעוד שגאבור באטורי יצא למאבק בראקוצי בעזרת ההיידוקים. על מנת למנוע פריצת מלחמת אזרחים ב-5 במרץ 1608 העדיף ז'יגמונד ראקוצי להתפטר לטובת גאבור באטרי. הוא חזר ל"הונגריה העליונה", שם ניסה לתפוקס פיקוד על הצבא המלכותי באזור, אבל מת לפתע. האחוזות הרבות והרחבות שצבר בחייו הפכו את צאצאיו לעשירי המגנטים של ממלכת הונגריה.

ילדות וצעירות

עריכה

ז'יגמונד ראקוצי נולד ב-1544 בפלשהוואדאס[1] כבנם של האציל הזוטר ינאוש ראקוצי ושל ׁשׁרה לבית נמטי [2][3] אביו, יאנוש, היה בעל אחוזות קטנות במחוזות אבאוי וזמפלן בהונגריה העליונה. [4]. ב-1551 הוא היה סגן אישפאן של המחוז זמפלן.[5] ז'יגמונד הוזכר לראשונה בצ'רטר של אביו מ-22 בדצמבר 1550 [6]. בצ'רטר זה קבל יאנוש ראקוצי נגד גאבור פרייני (Perényi) הבעלים של שארושפטק[7][8] האב עמד על כך שבנו ילמד בבית ספר שהוזכר הספד שנאם אישטטוואן מישקולצי צ'ויאק בהלווייתו.[6]. אולם ההיסטוריון אנדראש סאבו מאמין שקרוב לוודאי למד ז'יגמונד בבתי הפסר הפרוטסטנטים בשאיוסנטפטר[9] ובשארושפטק. [10]. הוא למד קרוא וכתוב בללטינית. [10]. הוא אף נהג לקרוא בכתבי הקודש הנוצריים (ביבליה) ובכתיב ההיסטוריונים הרומאים עד סוף חייו. [10]. אחרי מות אביו ב-1562 בחר ז'יגמונד בקריירה צבאית..[10]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ז'יגמונד ראקוצי בוויקישיתוף

לקריאה נוספת

עריכה
  • Hangay, Zoltán - Erdély választott fejedelme: Rákóczi Zsigmond [Elected Prince of Transylvania: Sigismund Rákóczi]. Zrínyi Kiadó. 1987 ISBN 963-326-363-8. (נסיכים נבחרים של טרנסילבניה:ז'יגמונד ראקוצי)
  • Szabó, András. Rákóczi Zsigmond erdélyi fejedelem (1544-1608): Kiegészítések egy életrajzhoz [ז'יגמונד ראקוצי, נסיף טרנסילבניה (1544-1608): תוספות לביוגרפיה]". Történelmi Szemle 1986, (בהונגרית). 2: 341–350.
  • Trócsányi, Zsolt. "Rákóczi Zsigmond (Egy dinasztia születése) [Sigismund Rákóczi (The birth of a dynasty)]". In Dankó, Imre (ed.). A debreceni Déri Múzeum Évkönyve [Annual of the Déri Museum of Debrecen] (in Hungarian). Déri Múzeum. pp. 57–113.1979 ISSN 0133-8080.

(ז'יגמונד ראקוצי:לידה של שושלת) ב"שנתון המוזיאון דרי בדברצן" (בהונגרית), עמ' 113-57)

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הלחמה של שתי מלים:פלשה-ואדאס
  2. ^ Szabó & 1986 עמ' 341.
  3. ^ Hangay & 1987 עמ' 10, 225.
  4. ^ Hangay & 1987 עמ' 6–10.
  5. ^ Trócsányi & 1979 עמ' 58.
  6. ^ 1 2 Hangay & 1987 עמ' 13.
  7. ^ הלחמה של השמלים:שארוק ופאטאק) שהשתלט על אחד מכבריו של ראקוצי, שייב. (Selyeb).
  8. ^ Hangay & 1987 עמ' 12–13.
  9. ^ הלחמה של שלוש מלים:שאיו-סנט פטר
  10. ^ 1 2 3 4 Szabó & 1986 עמ' 342.