ז'מבול ז'באיולי

ז'מבול ז'באיולי או ז'מבול ז'באייב (בקזחית: Жамбыл Жабайұлы, ברוסית: Джамбул Джабаев, ‏28 בפברואר 1846 - 22 ביוני 1945) היה "אקין", זמר-יוצר ומלחין מסורתי קזחי. היה חתן פרס המדינה (באותו זמן ע"ש סטלין) של ברית המועצות (1941).

ז'מבול ז'באיולי על בול של דואר קזחסטן משנת 1996

היה שר כשמלווה עצמו ב"דומברה", רציטטיבים מלודיים הקרויים "טרמה". ז'מבול ז'באיולי זכר מספר עצום של מנגינות עממיות והשתמש בהן בשיריו. ראה עצמו מבטא מאוויי עמו: "אני בז חד-מבט, אני משורר ארצי, ז'מבול שלכם".

שיריו הליריים, הטקסיים או הסטיריים הוקדשו לעם המדוכא, לגבורי העם והיללו את רוח הצדק. שירתו התאפיינה במוזיקליות, שפה אפוריסטית, צבעונית, עשירה במטפורות והשוואות.

הרקע המשפחתי, נעוריו והתחלת הקריירה כ"אקין"

ז'מבול ז'באיולי נולד בשנת 1846 ביורט משפחתי של זוג משבט שיראשטי, מקונפדרציית השבטים של "הז'וז הישן" (אולי ז'וז - Ұлы жүз). אביו היה נווד עני בשם ז'באי ואמו נקראה אולדן. מקום הולדתו של ז'מבול היה בנפה (ברוסית - "ראיון") מויימקום של ימינו,באזור ז'טיסו ("שבעה נהרות", ברוסית "סמירצ'יה", בטורקסטן, בדרום מזרחה של קזחסטן של היום (אזור אלמטי), שבשנות מנעוריו עבר לשליטת האימפריה הרוסית.

כנער למד את אמנות האלתור אצל ה"אקין" המפורסם סויומבאי-אקיפ. בשנות השבעים של המאה ה-19 נסע עם אקינים צעירים אחרים לקירגיזסטן על מנת להשתלם אצל הזמר- המאלתר שוז', בן לשבטי הקזחים מן המרכז. למד לבצע, בין השאר, אפוסים (דסטאן כמו "אלף לילה ולילה", "שאהנאמה",, לילה ומג'נון,"קיז-ז'יבק", "אדיגה", כמו כן על גבורי העם הקזחי כדוגמת "אוטגן באטיר" או "סוראנשי באטיר". סוגה אהובה עליו הייתה השירים בגנות המנהיגים והעשירים המקומיים המושחתים, הקמצנים, העצלנים והיהירים ובגנות פקידים של הממסד הקיסרי הרוסי.

פעילותו לפני 1917

אחרי זכייתו בתחרות בשנת 1881 מול האקין היריב קולממבט, עד שנת 1912 ניצח ז'מבול ז'באיולי אקינים רבים אחרים, כמו סארבאס, דוס-מהמבט ושאשובאי, בתחרויות השירה, הקרויות "אייטיס". על ידי ניצחונות אלו שמו הלך לפניו בכל אזור "שבעת הנהרות" ואף עד לקירגיזסטן. שיריו הידועים נמנו "גורל העני", "הכלב של קאדר ביי", "שיר הלב הזועם". זכו לפרסום מיוחד שירי-סיפור שלו, כמו "צוואה","שיר קיץ", "תחרות".

ז'באיולי אילתר בצורות מגוונות :הרהורים ("טולגאו"), התפלספויות פואטיות (ארנאו סוז}, שירי הלל (מקטאו) ושפת שיריו עתירת מילים ודימויים.

חייו ופעילותו אחרי המפכה הבולשביקית

אחרי ניצחון המהפכה הבולשביקית בקזחסטן, כשהאמן היה כבן 70, הזדהה עם רוח הריאליזם הסוציאליסטי וגויסה יוקרתו לתעמולת המשטר לטובת קידום השינויים הפוליטיים והמדיניות של סטלין. ז'מבול ז'באיולי, בשמו בגרסה הרוסית ז'באייב או ג'באייב, הודה על עצמו בספר האוטוביוגרפיה שלו כי הרגיש אז שנולד מחדש. שר באסיפות פוליטיות ובחגיגות של האיכרים ורועי הצאן. השתתף באירועים חשובים של הרפובליקה של קזחסטן שהוקמה על ידי הבולשביקים: בחנוכת קווים אוויריים, חגיגות המאה למותו של פושקין, הקונגרס של מגדלי בעלי החיים וכו'. שיריו תורגמו לרוסית (על ידי פ. קוזנצוב, ק. אלטאיסקי, מ. טרלובסקי ואחרים) ולשפות רבות של עמי ברית המועצות החדשה שקמה על חורבות האימפריה הרוסית. התגייסות הזמר העממי לשירות המדינה הסובייטית עוררה התלהבות בקרב אינטלקטואלים מערביים כמו רומן רולאן, מרטין אנדרסן נקסה

בשנת 1919, בגיל 73 ,זכה בתחרות האקינים בחבל ז'טיסו (סֶמירֶצ'יה). בשנת 1934 זכה בפרס הגדול במפגש הראשון של אמני הזמר והשירה של קזחסטן. במאי 1936 השתתף בפסטיבל עשרת הימים של הספרות המוזיקה הקזחית במוסקבה ונפגש עם נשיא הפדרציה הרוסית, מיכאיל קלינין. בהמשך ביקר ז'מבול ז'באייב עוד מספר פעמים במוסקבה ופעם אחרת עשה סיור בקווקז. דקלם שיר בכנס הסופרים הגאורגים לרגל מלאות 750 שנה לכתיבת הפואמה של שותא רוסתוולי, "עוטה עור הנמר". .

מחלוקת על אמיתות שירים מתורגמים לרוסית בתקופה הסטליניסטית

אחרי מותו של סטלין ועוד יותר אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי נפוצו טענות כי לפחות חלק משיריו בתקופה הסובייטית שיוחסו לו חוברו ישירות ברוסית על ידי כמה משוררי סתרים, ,כביכול מתרגמים, בשרות המפלגה הקומוניסטית. שירים כאלה היללו את "החיים החדשים", את המהפכה ומנהיגיה ("לקונגרס הבולשביקים" ,"לקונגרס העשירי","נאום החבר ז'מבול ז'באייב בפתיחת מליאת הסובייט העליון הראשון של קזחסטן הסובייטי", "שיר לסטלין","לנין", המנון לאוקטובר", "העסקן" ,"אגדה על האמת הבולשביקית" וכו'). הפרשה מוזכרת בזכרונותיו של דמיטרי שוסטקוביץ'

הסופר אנדריי אלדן-סמיונוב (1908–1985) שהיה אסיר בגולאג טען שהתבקש על ידי המפלגה בקזחסטן למצוא "אקין" קזחי ולייחס לו שירים פוליטיים עממיים. עיתונאי קזחי בשם ארבול קורנמבייב טען שז'מבול נתגלה רק בשנת 1936 על ידי משורר בשם אבדילדה טז'יבאייב קיבל משימה מהמזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית בקזחסטן, לבון מירזאיאן, למצוא אקין דומה לאקין הדגסטני סוליימן סטלסקי. בעקבות זאת טז'יבאייב פרסם שיר בכותרת "ארצי" (Туған елім) תחת השם של ז'מבול והוא תורגם לרוסית על ידי פאבל קוזנצוב ופורסם ב"פראבדה". בהמשך קבוצה של "מזכירים" - משוררים קזחים צעירים (טאיר ז'ארוקוב, בין 1938–1942, גארי אורמאנוב בין השנים 1942–1945), אליה הצטרף בין השנים 1941–1943 המשורר הרוסי מרק טרלובסקי, - כתבו שירים בשם ז'מבול. גם מתרגמים אחרים של שירי ז'מבול לרוסית, כמו ק. אלטאיסקי, ד. סנגין, אי. סלבינבקי, א. רום, א. גלובה וט. סטרשנב, נחשדים בדיעבד כי המציאו שירים שהוצגו כתרגומים. צאצאי ז'מבול איימו בתביעה את העיתונאי קורנמבייב.

שנותיו האחרונות

בשנת 1938 נבחר ז'באיולי לחבר בסובייט העליון של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של קזחסטן. כמו כן היה חבר באיגוד הסופרים. בעת מלחמת העולם השנייה הופיע בין השאר, תחת שמו, פואמה בצורת "טולגאו" לכבוד גבורי המצור על לנינגרד "תושבי לנינגרד, ילדיי!" (1941) והשיר "בשעה שסטלין קורא לנו" (1941). ז'מבול ז'באיולי חי שנים רבות בכפר הנמצא 70 ק"מ מערבית מאלמטי ו-10 ק"מ מרחק מהכביש המהיר הנוכחי שבין אלמטי ובין בישקק. האקין נפטר באלמה אטה (כעת - אלמטי) 8 חדשים לפני יום הולדתו המאה. נקבר בכפרו, בגינה שהוא עצמו טיפח ועל קברו נבנה מבנה מאוזולאום בעל כיפה.

מבחר שירים

• Шағым ("שאגים") - תלונה
• Жаныс ақынга ("ז'אניס אקינגה") - לאקין ז'אניס
• Қуғын - ("קוגין") - מעקב
• Кедей күйі("קדיי קואי") גורל העני
• Өсиет - ("אסייט") צוואה
• Зілді бүйрық ("זילדי בויריק") - הצו השחור
• שיר הלב הזועם
• Қәдірбайдың төбеті ("קדירבאידין טבטי") הכלב של קדירבאי
• גרסאות של האפוסים Өтеген батыр ("אטגן באטיר") ו"סוראנשי באטיר"

מעשיות:

• החאן והאקין
• מעשיה על קמצן

מתקופת השלטון הקומוניסטי:

• Менің Өмірім ("מנין אמירים") - חיי
• Өмір жыры ("אמיר ז'ירי") שיר על החיים*אלאטאו
• Совет Одағы ("סובייט אודאגי") - ברית המועצות
• Москваға ("מוסקבאגה") - למוסקבה
• Ленинградтық өрендерім ("לנינגרדיק ארנדרים") תושבי לנינגרד, ילדיי!
• Алғадай туралы әрбір ой ("אלגדאי טוראלי ארביר אוי") - למות הבן

ספרים

• "אוטוביוגרפיה"

פרסים ומחוות כבוד

• 1941 - פרס סטלין, דרגה ב, על מפעל חייו
• העיטור לנין
• עיטור הדגל האדום של עבודה
• עיטור הכבוד

הנצחה

• בין השנים 1938–1997 העיר טאראז (או אולייה אטא) נקראה לכבודו "ז'מבול"
• עד היום המחוז שמרכזו העיר טאראז נקרא על שמו מחוז ז'אמבול
• ביתו בכפר, שבו בילה את שנותיו האחרונות, הפך בשנת 1947 למוזיאון.
• ב-1949 הוקם פרס על שמו ליצירות ספרות.
• הונפקו בולים עם דיוקנו על ידי הדואר הסובייטי, הקזחי וכו'
• התזמורת הפילהרמונית הממלכתית באלמטי נקראת על שמו
• בערים אלמטי וטאראז (ז'מבול לשעבר) (1961), גם בעיר סנט פטרסבורג (2003) ברוסיה הוקמו פסלים של האמן
• ב-1953 הופק סרט על חייו "ז'מבול" עם השחקן איימנוב שאקן בתפקיד ג'מבול
• רחובות בסנט פטרסבורג, קייב וערים אחרות בחבר העמים נקראים לפי שמו.

יצירות מלחינים לפי שירים שלו

• הילדה ז'ריה (רומניה) - קנטטה למקהלה "אודה לחוק הסטליניסטי"
• דרגוש אלכסנדרסקו (רומניה) - קנטטה לזמר בס סולן, מקהלה ותזמורת (1949)

טריוויה

בשנת 1937 פורסמה בתרגום רוסי שיר ההלל "שיר על הבאטיר יז'וב, בגרסה רוסית אחרת "ה"נרקום" (קומיסר העם) יז'וב. השיר הולחן על ידי מ. שפרניק. אולם ב-1938 הודח כבר יז'וב מתפקידו כקומיסר העם לעיניני פנים, ב-1939 נעצר כ"אויב העם" ובשנת 1940 הוצא להורג בפקודת סטלין.

לקריאה נוספת

• .M. Sokolov- Russian Folklore (New York, 1950), 726-43
• A. Kekilbaev - Jambyl´s Time: Life of a Century ,Almaty, 1996

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ז'מבול ז'באיולי בוויקישיתוף

• אתר על הספרות הקזחית ((ברוסית)
• אנציקלופדיה מוזיקלית 1973-1982 (ברוסית)
• אתר לתקצירים חינוכיים(הקישור אינו פעיל)
• אנציקלופדיה קצרה לספרות (ברוסית)
• ערך על ז'מבול ז'באיולי ב"אנציקלופדיה מוזיקלית", מאת אלמה קוננבאייבה(הקישור אינו פעיל)(בספרדית)

El Mundo de la Ópera e mucho más,on net, Nuevarena, 2009

• פסל של ז'מבול בסנט פטרסבורג
• ביוגרפיה קצרה לפי ק.א. זאלסקי - הלקסיקון האנציקלופדי הביוגרפי "האימפריה של סטלין", הוצאת וצ'ה, מוסקבה 2000 (ברוסית)