פתיחת התפריט הראשי
ז'אק מוצרי

ז'אק (יעקב) נ' מוֹצרי (Jacques (Jack) N. Mosseri;‏ 1884 – מאי 1934) היה בנקאי עשיר, חוקר ואספן כתבי גניזת קהיר ואחד ממנהיגי הציונות במצרים. כיהן כמזכיר ועד הצירים לארץ ישראל (1918-1920).

קורות חייםעריכה

ז'אק מוצרי נולד בקהיר בשנת 1884, כבן לשתיים מהמשפחות היהודיות העשירות ביותר במצרים במאה ה-19: משפחת מוצרי מצד אביו נסים ביי ומשפחת קטאווי מצד אמו הלנה.[1] הונה של משפחת מוצרי כלל עסקי בנקאות ומלונאות ענפים (בהם מלון המלך דוד), ובני המשפחה היו בעלי מעמד רם בקהילה היהודית. אביו נסים כיהן כסגן ראש הקהילה.

בנעוריו נסע ללימודים באנגליה והשלים לימודים אקדמיים באוניברסיטת קיימברידג'. עם שובו למצרים לקח חלק בניהול עסקי משפחתו וכן היה פעיל בחיים הציבוריים של הקהילה היהודית. הוא כיהן כחבר במועצה המנהלת של הקהילה, ועד שנת 1917, כיושב ראש ועדת החינוך שלה. בתפקידו כיושב ראש ועדת החינוך הוא היה אחראי לרפורמות בגוון עברי-ציוני בבתי הספר הקהילתיים ויזם את פתיחתם של מוסדות חינוך חדשים.

החל בשנות העשרים לחייו היה מוצרי מעורב בפעילות ציונית באגודה בשם "החוג היהודי הלאומי" (Le Cercle National Juif; נוסדה במרץ 1911), שחבריה היו מקרב בני המעמד הבינוני והגבוה של הקהילה היהודית במצרים. הוא ייצג את יהודי מצרים כציר בקונגרס הציוני העולמי ה-11 בווינה בשנת 1913.

בשנים 1917-1918 כיהן כנשיא ההסתדרות הציונית של מצרים. למינויו היה אפקט חיובי משמעותי על מעמדה של הציונות בקהילה היהודית-מצרית, עקב מעמדו הרם בקהילה. כנשיא ההסתדרות הציונית במצרים הוא ייסד וניהל את ההוצאה לאור של העיתון "ההשקפה הציונית" (La Revue Sioniste;‏ 1918-1923) בצרפתית והביא את העו"ד לאון קסטרו ואחר כך את לוסיאן שיוטו לשמש לו כעורכים. הוא עצמו כתב מספר ממאמרי המערכת של העיתון. מוצרי היה חבר אישי של חיים ויצמן, ולבקשתו ייסד את "הוועד המיוחד לסיוע ליהודי פלשתינה" שגייס כספים רבים מעשירי יהודי מצרים למען היישוב היהודי. בשנים 1918-1920 כיהן מוצרי כמזכיר ועד הצירים, משלחת מנהיגים ציוניים לארץ ישראל בראשות חיים ויצמן שתפקידה היה לסייע לבריטים ליישם את הצהרת בלפור.

מלבד פועלו בתחומים אחרים, מוצרי עסק גם במחקר של כתבי הגניזה הקהירית ואחראי להקמת האוסף הגדול ביותר של כתבי גניזת קהיר המצוי בבעלות פרטית. בעידוד מכרו הרב פרופ' ישראל לוי מצרפת, מוצרי רצה לגלות האם נותרו ממצאים מגניזת קהיר שלא נאספו על ידי שניאור זלמן שכטר. ביחד עם עמיתו הארכאולוג ריימון וייל הוא הצליח לגלות ממצאים רבים נוספים במתחם בית הכנסת בן עזרא ובבית קברות הסמוך לו. הוא ארגן משלחות-מחקר נוספות בשנת 1910 ו-1912 שגם הן איתרו ואספו ממצאים רבים. מספר הממצאים הכולל באוספו עולה על 7,000 מסמכים, שמהווים, כמו שאר ממצאי הגניזה, שרידים מכל תחומי החיים של היהודים במצרים מהמאה ה-9 עד המאה ה-13. בין הממצאים באוסף מכתב בכתב ידו של הרמב"ם, כתבים של ר' סעדיה גאון ועוד. מוצרי שיתף פעולה בחקר והערכה של הממצאים עם החוקר האמריקאי ריצ'רד גוטהייל ועם הספרן והחוקר הצרפתי ברנרד שפירא, שהיה אחראי לקיטלוג הממצאים. הקטלוג שהכין שפירא לא יצא לאור עד היום, ורק בשנות ה-70 ביוזמת ישראל אדלר הוכן קטלוג מלא של האוסף. אוסף מוצרי מהווה עד היום האוסף הפרטי הגדול בעולם של ממצאי גניזת קהיר. בשנת 2006 צאצאי המשפחה הסכימו להשאיל את האוסף לטווח ארוך (20 שנה) לאוניברסיטת קיימברידג', והממצאים באוסף נסרקים באופן הדרגתי ומועלים לארכיון דיגיטלי על ידי האוניברסיטה. על פי צוואתו האוסף אמור לעבור ולשכון בספרייה לאומית בירושלים.

במהלך חייו מוצרי פרסם מאמרים בכתבי עת שונים, כגון Jewish Review (לונדון) ו"מזרח ומערב" (בעריכת אברהם אלמליח), על ממצאיו בחקר הגניזה או על סוגיות כלליות בנושא יהדות מצרים. בשנותיו האחרונות, מיעט מוצרי בפעילות ציבורית. הוא נפטר בשנת 1935.

דודנו אלברט מוצרי היה רופא, עיתונאי, מעשירי קהילת יהודי מצרים ומנהיג ציוני.

ממאמריועריכה

  • י. מוסרי, "אוצרות חדשים של כתבי יד יהודים בקאירו", מזרח ומערב א (תר"פ), עמ' 31-27.
  • J. Mosseri, "The Synagogues of Egypt: Past and Present", The Jewish Review 5 (1914), pp. 31-44.
  • J. Mosseri, "A news hoard of Jewish MSS in Cairo", The Jewish Review 4 (1913-1914), pp. 204-216.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על הוריו ראו עמוד באתר "Les Fleurs de l'Orient" לגנאלוגיה של המשפחות הספרדיות באימפריה העות'מאנית.