ז'אק פרוור
ז'אק פרוור (בצרפתית: Jacques Prévert; 4 בפברואר 1900 – 11 באפריל 1977) היה משורר, תסריטאי ומחזאי צרפתי.
 | |
| ז'אק פרוור בשנת 1961 בסרט "אחי ז'אק" | |
| לידה |
4 בפברואר 1900 ניי-סיר-סן, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
11 באפריל 1977 (בגיל 77) Teloché, צרפת |
| שם לידה |
Jacques André Marie Prévert |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
Cimetière d'Omonville-la-Petite |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| יצירות בולטות |
Paroles |
| בן או בת זוג |
|
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ז'אק פרוור נולד בפריז לאב שהיה מבקר מחזות. הוא רכש מאמו את אהבת הקריאה והלך עם אביו לתיאטרון לעיתים קרובות. אחרי שסיים את לימודיו בבית ספר יסודי עבד בחנות גדולה בפריז. ב-1918 גויס לחיל הים הצרפתי ואחרי המלחמה נשלח לשרת בטורקיה. הוא לא אהב להישמע לפקודות ולעיתים קרובות ישב בבית כלא. ב-1922, אחרי שירותו הצבאי שב לפריז והשתתף באופן פעיל כחבר בקבוצת משוררים סוריאליסטים בהנהגת המשורר אנדרה ברטון. ב-1928 עזב את קבוצת ברטון, ב-1932 ייסד את קבוצת אוקטובר, וב-1933 נסע אתה למוסקבה. באותה שנה פגש בפריז בז'וזף קוסמה, מוזיקאי הונגרי שהתגורר בעיר, ומאז עובדו חלק משיריו של ז'אק פרוור למוזיקה (הנודע שבהם: "עלי שלכת", שבמקור נכתב לבלט, והפך לאחד משירי האהבה הגדולים והמופלאים של כל הזמנים, בביצועו החד-פעמי של איב מונטאן.).[1][2]
ב-1935 כתב את הדיאלוג לסרט "חטאו של מר לאנג" בבימויו של ז'אן רנואר. הוא כתב מחזות וכן תסריטים עבור הסרטים הצרפתיים הגדולים של שנות הארבעים. סרטו המפורסם הוא "ילדי גן העדן" שכתב עבור הבמאי מרסל קרנה ב-1945, ואשר עמו שיתף פעולה בסרטים נוספים. ככלל, פרוור היה מעמודי התווך של הקולנוע הצרפתי בשנות השלושים והארבעים, והשפעתו מכרעת בתקופה ובזרם המכונים "הריאליזם הפואטי".
שיריו של ז'אק פרוור התפרסמו בקבצים: "אמרות" (1946), "סיפורים" (1946), "הצגה" (1951), "הגשם ומזג האוויר היפה" (1955). שיריו מתארים את חיי פריז ואת החיים בצרפת בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה. הם משמשים כחומר לימוד ברבים מבתי הספר בצרפת, ומופיעים בספרי לימוד של השפה הצרפתית ברחבי העולם. ב-1971 קנה בית בכפר אומונוויל-לה-פטיט שבחבל נורמנדי תחתית.
ז'אק פרוור נפטר באומונוויל-לה-פטיט ב-1977 אחרי שלקה בסרטן הריאות.
תרגום שיריו לעברית עריכה
בעברית יצאו לאור תרגומים אחדים לשירים משל פרוור:
- משירי ז'ק פרוור, בתרגומו של אהרן אמיר, הוצאת עקד. (הספר בקטלוג ULI)
- שירים אחרים, בתרגומו של גדעון פרידלנדר, הוצאת עקד, 1969. (הספר בקטלוג ULI)
- מילים, בתרגומו של אברהם חכים, הוצאת גמיר, 1984. (הספר בקטלוג ULI)
- איך מציירים תמונה של ציפור, כנרת זמורה-ביתן, 2010. (הספר בקטלוג ULI)
ב-1970 הועלה בישראל ערב משירי ז'אק פרוור בעברית בשם "יאוש יושב על ספסל", ובעקבותיו תקליט באותו שם. תרגמה את השירים עדה בן-נחום והלחין דובי זלצר, השתתפו במופע צילה דגן, דני מסנג ויאיר קלינגר.
ב-2010 הועלה בישראל מופע תיאטרון בשם "דיוקן של ציפור" משירי ז'אק פרוור בתרגום עברי חדש של חני עמית-כוכבי. בימוי דורי אנגל, השחקנים – גיל אלון, נדב נייטס ונתלי פינשטיין.
הנצחה עריכה
במפקד אחר בעיתון "לה פריזיין" בשנת 2017 נמצאו 440 בתי ספר שנקראו על שמו - במקום השלישי אחרי "יוסף הקדוש - סן ז'וזף" (915) וז'ול פרי (603).[4]
n recensement effectué par le journal Le Parisien en 2017 le donnait en troisième position, avec 440 établissements, derrière Saint Joseph (915) et Jules Ferry (603)59 mais devant Jean Jaurès (393), Sainte Marie (390), Jean Moulin (389), Saint-Exupéry (389) et Jeanne d'Arc (384).
קישורים חיצוניים עריכה
ז'אק פרוור, ברשת החברתית Goodreads
ז'אק פרוור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- משירי ז'אק פרוור בצרפתית ובאנגלית
- ז'אק פרוור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של ז'אק פרוור, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ז'אק פרוור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ אמנם הראשונה שהלחינה שנסון לפי שיר שלו Les animaux ont des ennuis הייתה ידידת ילדות, המלחינה קריסטיאן ורז'ה
- ^ ז'ק פרוור כתב על זוג אוהבים מבוגר - איב מונטאן עשה מזה להיט ענק
- ^ De Jules Ferry à Pierre Perret, l'étonnant palmarès des noms d'écoles, de collèges et de lycées en France כתבה בעיתון "לה מונד" 18.5.2015
- ^ כתבה של אורלי רוסיניול ב"לה פריזיין" 28.8.2017