זאב חבשי
זאב חבשי (שם מדעי: Canis simensis) הוא מין בסוג כלב.
 זאב חבשי
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי כלב |
| משפחה: | כלביים |
| סוג: | כלב |
| מין: | זאב חבשי |
| שם מדעי | |
 Canis simensisראפל, 1840 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
מאפייניםעריכה
הזאב החבשי הוא אחד הכלבים הנדירים ביותר והוא מצוי בסכנת הכחדה. הוא מצוי באתיופיה באזורים בגובה של 10,000 רגל (3,000 מטר) מעל פני הים. רק כתריסר אוכלוסיות, שמונות כ-600 בוגרים, שרדו.
הזאב מצוי ברמות ההרריות של אתיופיה באזורים עשבוניים. בשונה מהזאב המצוי הניזון בלהקות ממיני פרסתנים, הוא ניזון ממיני מכרסמים קטנים ובעיקר מהמין חולד גדול-ראש, לו הוא אורב בקרבת פתח מחילתו. טרף נוסף שלו הוא מיני עכברים שונים, כגון עכבר עשב אפריקאי, Arvicanthis blicki ו-Lophuromys melanonyx. הוא צד גם בבונים זנובים, ואפילו יעל אתיופי.
למרות שהם צדים ביחידות, הזאבים מקיימים חיי חברה מפותחים. בזמן שכל אחד יוצא לציד, נשארת זאבה אחת לטפל בגורים, גם של נקבות אחרות.
התפרצות כלבת ב-1990 הקטינה את האוכלוסייה הידועה הגדולה ביותר, שמצויה בפארק הלאומי של הרי באלה (Bale), מ-440 פרטים לפחות ל-160 בשבועיים בלבד. אולם האוכלוסייה התאוששה מאז ובספירה שנערכה ב-2006 נמצאו 350 פרטים בפארק הלאומי.
משערים שלפני כ-100,000 שנים, בתקופת הקרח האחרונה, נדדו אבות קדומים המזכירים את הזאב האפור מאירואסיה לרמות אתיופיה הקרירות וביססו שם אוכלוסיות. לאחר נסיגת הקרחונים נוצר מחסום גאוגרפי בין אוכלוסיות הזאבים בשתי היבשות. הבידוד הגנטי הוביל להיווצרותו של המין החדש.
המין מעולם לא הרחיב את תפוצתו מעבר לרמות הגבוהות מאחר שהן גובלות בשטחים מדבריים.
תוכנית שימור הזאב החבשי (EWCP- Ethiopian Wolf Conservation Program) היא מיזם משותף של ממשלת אתיופיה ואוניברסיטת אוקספורד הפועל לשימורו והצלתו של מין זה מסכנת הכחדה. סכנות רבות מרחפות מעל מין זה:
