זאב לוז
זאב לוז (20 בפברואר 1932 – 2 באוקטובר 2018) היה כימאי פיזיקלי ישראלי, פרופסור אמריטוס בפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע, ולשעבר הדקאן שלה וסגן נשיא המכון לעניינים אקדמיים. חלוץ בתחום התהודה המגנטית הגרעינית (NMR) בישראל, חתן פרס רוטשילד ופרס ויצמן.
 | |
| לידה |
20 בפברואר 1932 מינכן, גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
2 באוקטובר 2018 (בגיל 86) רחובות, ישראל  |
| ענף מדעי |
תהודה מגנטית גרעינית  |
| עיסוק | כימאי פיזיקלי |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט | שאול מייבום |
| מוסדות | מכון ויצמן למדע |
| פרסים והוקרה | מדליית הזהב של החברה הישראלית לכימיה (2008) |
| תרומות עיקריות | |
| שימושי תהודה מגנטית גרעינית בחקר דינמיקה מולקולרית | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
זאב לוז נולד במינכן שבגרמניה בשם וולפגנג עמנואל נוסבאום. בקיץ 1934, כשנה וחצי לאחר עליית השלטון הנאצי, עלה יחד עם משפחתו לארץ ישראל, והתיישבו בבנימינה, שם שימש אביו כרופא.
בנערותו למד בכפר נוער חקלאי,[1] אשר הציע לו עם סיום לימודיו מלגה אקדמית בתמורה להישארותו בבית הספר כמורה. לוז נרשם ללימודי כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, והשלים שם תואר ראשון ושני (באותה התקופה, מוסד זה הציע לימודים ישירים לתואר שני). בשנת 1957 החל את לימודי התואר השלישי במכון ויצמן למדע, בהנחיית פרופ' שאול מייבום. כמחצית מזמנו הוא הקדיש לתפקידו כמורה, שם התוודע לאלכסנדר פיינס, שהיה תלמיד בכפר ולימים הפך לעמיתו במחקר.
לאחר סיום הדוקטורט שימש עמית בתר-דוקטורי במעבדות בל בארצות הברית. בשנת 1964, חזר למכון ויצמן כחוקר, והקים את קבוצת המחקר שלו במחלקה לאיזוטופים, שהוקדשה לחקר ספקטרוסקופיה של תהודה מגנטית גרעינית ואלקטרונית (NMR ו-ESR).
בשנת 1970 הועלה לדרגת פרופסור חבר[2] וב-1974 לפרופסור מן המניין.[3] בשנים 1973–1976 היה יו"ר ועדת ההוראה של כימיה במדרשת פיינברג,[4] בשנים 1979–1980 כיהן כראש המחקלה לפיזיקה כימית ובשנים 1979–1983 כדקאן הפקולטה לכימיה. בהמשך כיהן כסגן נשיא מכון ויצמן לעניינים אקדמיים.
בשנים האחרונות לחייו לקה בניוון רשתית ואיבד את ראייתו.
לוז היה נשוי לאביגיל (אחותו של דן בבלי)[5] והם היו הורים לארבעה. התגורר ברחובות.[5]
מחקר עריכה
שאול מייבום, מנחהו של לוז לדוקטורט, בנה ספקטרומטר תהודה מגנטית גרעינית, שהיה אחד מהראשונים בעולם. מייבום, לוז ושאר חברי הקבוצה היה חלוצים בחקר תופעות NMR כמו צימוד ספינים, השפעת הצימוד על הספקטרום של NMR ופיתוח שיטות מדידה. במחקרים אלה הומחש הפוטנציאל של מחקר בתהודה מגנטית גרעינית לקידום ההבנת הקינטיקה של תגובות כימיות, וההבנה הקוונטית של צימוד ספין-ספין.
לוז כתב עבודות חלוציות העושות שימוש באיזוטופ חמצן-17 בחקר תגובות כימיות בשיווי משקל והבנת המבנה המולקולרי של גבישים אורגניים. במקביל הוא קידם את ההבנה של אינטראקציית העל-דק ברדיקלים חופשיים.
בהמשך החל לחקור גבישים נוזליים במספר היבטים – תנועה מולקולרית, סידור מקרוסקופי, מעברי פאזות ופיתוח חומרים חדשים – בעודו משלב עבודה ניסיונית ותאורטית. הוא הראה את ייחודיות ה-NMR באפיון חומרים אלה, במיוחד השימוש ב-NMR של דאוטריום. בין היתר, חקר את הדינמיקה של מולקולות אורגניות מומסות בגבישים נוזליים מסוגים שונים ואת הסדר והמבנה של מזופאזות עם תכונות סימטריות שונות. עבודתו הביאה להבנת הסדר המולקולרי בגבישים נוזליים והתנהגותם בשדות מגנטיים.
לאורך כל הקריירה המחקרית שלו, עשה לוז שימוש בתהודה מגנטית בחקר דינמיקה מולקולרית. הדבר בא לידי ביטוי בשני היבטים: בחירת הניסיונות המתאימים לגילוי התהליך הדינמי, ופענוח התוצאות הספקטרליות במונחים של מנגנון וקצב. בשנות ה-70 הוא פיתח יחד עם פרופ' שלמה אלכסנדר, גישות תאורטיות ונומריות חדשות לפענוח צורות-קו ב-ESR ו-NMR של מולקולות העוברות תהליכים דינמיים כמו שינויי קונפורמציה, קפיצות מולקולריות, דיפוזיה רוטציונית וטרנסלטורית ושחלוף כימי. יחד עם רפי פופקו, הרברט צימרמן, הנס ספיס ואחרים פיתח במשך שנים שיטות חדשות בתהודה מגנטית גרעינית חד ודו-ממדית לחקר תהליכים דינמיים איטיים במוצקים.
לצד מחקריו נודע לוז גם כמורה רב השראה, אשר העניק הרצאות מדע פופולרי לילדים ולנוער. בהרצאות נהג בין היתר להראות את הקסם במשוואות דיפרנציאליות ופתרונותיהן, או את המתמטיקה והפיזיקה שמאחורי בועות סבון (אשר שטח הפנים שלהן נקבע על פי עיקרון המילטון).
הפרופסורים שמעון וגה ודניאלה גולדפרב היו תלמידיו לדוקטורט.
פרסים והוקרה עריכה
- פרס זקס (1961)[6]
- פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים (1998)
- פרס רוטשילד (2000)
- מדליית הזהב של החברה הישראלית לכימיה (2008)
לקריאה נוספת עריכה
- לזכרו של פרופ' זאב לוז, באתר מסע הקסם המדעי, מאת פרופ' לוסיו פרידמן, פרופ' דניאלה גולדפרב ופרופ' שמעון וגה.
הערות שוליים עריכה
- ^ ככל הנראה, אלוני יצחק
- ^ העלאות בדרגה במכון ויצמן, באתר מעריב, 13 ביולי 1970
- ^ העלאות בסגל המדעי של מכון ויצמן, באתר מעריב, 12 באוגוסט 1974
- ^ דוד אפלבוים, פרופ' אלעד יו"ר ועדת הוראת כימיה ב"פיינברג", באתר מעריב, 12 בינואר 1976
- ^ 1 2 מודעת האבל על אביגיל לוז, באתר אבלים, 29 בדצמבר 2016
- ^ קיבלו פרסי זקס עבור מחקרים בשדה הכימיה, באתר חרות, 8 במאי 1961