זאכארי היקס
זאכארי היקס (באנגלית: Zachary Hickes 1739 – 25 במאי 1771) היה קצין בצי המלכותי, משנה ללייטננט ג'יימס קוק במסעו הראשון לאוקיינוס השקט והראשון בין אנשי הצוות של קוק לאתר בצפייה את יבשת אוסטרליה. היקס היה קצין מהימן, שהתקדם במהירות מדרגה לדרגה והיה ממונה על ניהול הקשרים וההתחייבויות הצבאיות למען קוק, לרבות פיקוד על קבוצות חוף בריו דה ז'ניירו וחטיפתו של ראש שבט מטהיטי כדי לאלץ את אנשיו לשתף פעולה ולסייע בהשבתם של עריקים. החשיבה המהירה של היקס כשהיה מפקד זמני של "אנדוור" גם הצילה את חייהם של קוק, ג'וזף בנקס ודניאל זולאנדר, כשמאורים התקיפו אותם בניו זילנד בשנת 1769.
| לידה |
1739 סטפני, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
25 במאי 1771 (בגיל 32 בערך) סנט הלנה, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
ממלכת בריטניה הגדולה |
  | |
אך בריאותו של היקס, חבר נאמן ונמרץ בסגל "אנדבר", נפגעה והמשיכה להתערער ככל שהתקדם המסע. הוא הלך לעולמו במאי 1771 ממחלת השחפת, שבה נדבק כנראה עוד לפני ההפלגה מאנגליה. גופתו נקברה בלב ים, סמוך לאי האטלנטי סנט הלנה. מפרץ היקס בניו זילנד ופוינט היקס במזרח אוסטרליה קרויים על שמו.
ביוגרפיה עריכה
שירות בצי עריכה
היקס נולד בסטפני בשנת 1739. הוא התגייס או גויס בכוח לשירות צבאי בריפון ושמו מופיע לראשונה ברשומות הצי כמלח כשיר בצי המלכותי וכחובל על סיפון אוניית הצי "לונסטון" בשנת 1766. כימאי מיומן, קודם לדרגת קצין זוטר על סיפון החד-תורנית "הורנט" באוגוסט 1767, וללייטננט בפועל באותה אונייה במרץ 1768. מינויו לקצין אושר רשמית ב-26 במאי 1767 במקביל להעברה אל "אנדוור", ספינתו של ג'יימס קוק, שם היה סגן לייטננט ומשנה למפקד. באופן רשמי הצטרף לספינה ב-3 ביוני.
כקצין, זכה היקס להערכה אך לא במידה יוצאת דופן: ההיסטוריון ג'. ביגלהול מתאר אותו כ"אדם מוכשר" אך "ללא סיכוי להבריק ... אדם ראוי לאין שיעור, מן הסתם, בכל משלחת; אבל אולי מי שנולד להיות משנה."
על סיפון ה"אנדוור" עריכה
היציאה למסע עריכה
החודשים הראשונים של היקס ב"אנדוור" היו שגרתיים. הוא איננו מוזכר ביומנים של קוק או של ראשי החברה המלכותית ג'וזף בנקס או סידני פרקינסון עד שה"אנדוור" הגיעה לנמל הפורטוגזי ריו דה ז'ניירו ב-13 בנובמבר 1768. שם הטיל קוק על היקס את המטלה המוגדרת הראשונה שלו: להוריד לחוף את סירת האונייה בפיקודו, ליצור קשר עם השלטונות במקום ולבקש רשות לחדש את אספקת הספינה. המשימה לא עלתה יפה, כיוון שהמשנה מלך הפורטוגזי אנטוניו רולים דה מורה סירב להאמין, שה"אנדוור" נמצאת שם במשימה מדעית. תחת זאת, נעצרו היקס והחובל הראשון צ'ארלס קלרק ועוכבו על החוף בזמן שקוק נדרש לענות על שאלות הנוגעות לספינתו, לכלי הנשק שעליה ולאנשי הסגל. הסירה הוחזרה ל"אנדוור" ללא היקס, והוא וקלרק הורשו לחזור לספינתם רק לאחר עיכוב של שעות אחדות.
ב-19 בנובמבר נשלח שוב היקס לחוף, למסור מכתב מקוק למשנה למלך. כשהגיע אל רציפי ריו, התנגד היקס לחייל פורטוגזי שעלה על סירתו וסירב להתלוות אליו, וכתוצאה מכך נעצרו הוא ואנשיו והמשמר הרחיק אותם מהחוף. הרשויות הפורטוגזיות החרימו את הסירה של "אנדוור", כלאו את צוות מלחיה ושלחה את היקס חזרה לספינה לבדו. לאחר מחאות רשמיות מצד קוק, שוחרר הצוות של היקס והסירה הוחזרה, אך ללא הדגל הימי שלה, שאבד, לטענת הפרטוגזים. השלטונות הפורטוגזיים האשימו את היקס באיום על חיי החייל שלהם ובהפגנת "רגזנות וחוצפה". הם דרשו להחזיק אותו על ה"אנדוור" ולא לשלוח אותו שוב לחוף. קוק, מכל מקום, לא סבר שבהתנהגותו של היקס היה משום התגרות ברשויות הפורטוגזיות במידה שתצדיק לשלול ממנו את השימוש בסירה ואת הפיקוד עליה.
סיורים באוקיינוס השקט עריכה
.jpg)
לאחר היציאה מריו, הקיפה "אנדוור" את כף הורן והמשיכה מערבה לרוחב האוקיינוס השקט כדי להגיע אל טהיטי באפריל 1769. כישורי המנהיגות של היקס עמדו למבחן כאשר שלושה ימים לפני המועד המתוכנן להפלגה, ערקו שניים ממלחי "אנדוור" מן הספינה ונמלטו להרים כדי להישאר עם "נשותיהם" בנות טהיטי. קוק הסמיך את היקס לוודא את חזרתם והורה לו לחטוף את ראש השבט טוטאהה ועוד שלושה אנשים כדי לאלץ את תושבי טהיטי להסגיר את מקום המסתור של העריקים. החטיפה עלתה יפה אבל האסטרטגיה נכשלה; אנשי טהיטי הגיבו בחטיפתו של רופא הספינה, ויליאם מונקהאוז, ועוד ארבעה מאנשי צוותה, והחזקתם כבני ערובה סמוך לחוף. קוק פנה שוב אל היקס, שהוביל פלוגה חזקה של ימאים אל החוף ואיים, כי "ראשי השבט יסבלו" אם בני הערובה לא ישוחררו. האיום של היקס עשה את שלו - מונקהאוז והמלחים שוחררו, בני טהיטי מצאו את העריקים והחזירו אותם והכל הושבו ללא פגע אל ה"אנדוור", יחד עם מנחת שלום של ארבעה חזירים.
על סיפון ה"אנדוור" ניתן להיקס הקרדיט על גילוי מפרץ היקס בניו זילנד, ואחר על היותו הראשון לראות את יבשת אוסטרליה בהיקס פוינט (יבשה נצפתה במשמרת הבוקר שלו). קוק קרא לשני המקומות על שמו.
"אנדוור" עגנה במפרץ בוטני במזרח אוסטרליה ב-29 באפריל 1770. לאחר הירידה לחוף, קיבל היקס פיקוד על הקבוצה, שהייתה אחראית לאיסוף מים ועצים לחידוש המלאי באונייה. היקס יצר את המגע הראשון של המשלחת עם האסטרלים הילידים, כאשר יותר מתריסר מהם התאספו על החוף לצפות באנשיו הצוברים מים. קוק ציין ביומנו, כי "מר היקס עשה כל שביכולתו לשדל אותם להתקרב אליו, בהצעת מתנות וידידות, אך ללא הועיל, כל רצונם היה שנסתלק משם." אף על פי כן, היקס לא הרפה ובמהלך הימים הבאים הצליח ליצור קשר מספיק לתרגום מילים ספורות משפת הילידים.
מוות עריכה
היקס מת מזיהום ריאתי ב-26 במאי 1771, יום השנה השלישי למינויו ללייטננט על סיפון ה"אנדוור". כפי שרשם קוק ביומנו, הסיבה למותו של היקס הייתה שחפת, שבה לקה עוד לפני שהפלגנו מאנגליה, כך שאפשר להגיד באמת ובתמים, שמאז היה גווע והולך, אף כי החזיק מעמד יפה למדי עד שהגענו לבאטביה. גופתו נטמנה בים לא רחוק מחופי האי סנט הלנה שבדרום האוקיינוס האטלנטי, במה שקוק תיאר כ"הטקסים הרגילים".
הנצחה עריכה
זכרו של היקס מונצח בכתובת שעל גבי מצבת זיכרון בפוינט היקס, בה נאמר, "לייטננט ג'יימס קוק, הצי המלכותי, מן ה"אנדוור", צפה לראשונה את אוסטרליה מנקודה זו, שאותה כינה פוינט היקס על שמו של לייטננט זאכארי היקס, הראשון שראה את היבשה." כתובת דומה מתנוססת על מצבת זיכרון באתר ביתון לשעבר של היקס בגרייט אייטון שבצפון יורקשייר. רחוב מתעקל בפרבר של מלבורן, אנדוור הילס, נושא את השם "סהרון זאכארי היקס".[1]
הערות עריכה
בהערה מתאריך 2 במאי 1770 רשם איזאק סמית, קצין בצי המלכותי וימאי כשיר על סיפון ה"אנדוור", כי היקס נתן לו את התרגומים הבאים משפת הילידים: "בורווי" משמעו שלוש; "וארגאל" משמעו כלב; "מריאנג" משמעו לעוף; "גונג" משמעו שמש; "אדנארדה" משמעו ירח; "פאדו" משמעו מים; "במאלה" משמעו אדמה; ו"גואיונג" משמעו אש.[2]
הערות שוליים עריכה
- ^ http://nla.gov.au/nla.news-article17137751 .
- ^ Smith, Keith Vincent (בינואר 2003). "1770: The Endeavour Lists: Forgotten Words from Botany Bay". Australian Quarterly. Australian Institute of Policy and Science. 75 (1): 32–37, 40. נבדק ב-26 בספטמבר 2013.
{{cite journal}}: (עזרה)