זגלמביה

אזור בפולין
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

זַגְלֶמְבּיהפולנית: Zagłębie Dąbrowskie, "זגלמביה דוֹמְבְּרוֹבְסְקִיֶיה" – "שדות הפחם של דומברובה", העיירה הגדולה באזור) היא אזור גאוגרפי והיסטורי בפולין, המהווה עם אזורים נוספים בדרום פולין את פולין הקטנה.

זגלמביה (חבל ארץ)
Zagłębie Dąbrowskie
סמל
סמל זגלמביה
POL Zagłębie Dąbrowskie flag.svg
דגל זגלמביה
טירה ימי-ביניימית בבנדין
טירה ימי-ביניימית בבנדין
מדינה פוליןפולין פולין
בירת החבל ארץ סוסנוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 50°19′17″N 19°11′14″E / 50.321388888889°N 19.187222222222°E / 50.321388888889; 19.187222222222 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גאוגרפיהעריכה

זגלמביה היא אזור תעשייתי המיושב בצפיפות הגובל בשלזיה באמצעות נהר ברינצ'ה (הזורם בין סוסנוביץ וקטוביץ). מלבד שתי הערים המרכזיות (דומברובה גורניצ'ה ובנדין) המהוות גם את המרכזים התעשייתיים האזור כולל גם מספר ערים קטנות יותר.

היסטוריהעריכה

עד המאה ה-19 חלקה זגלמביה את גורלו של חבל פולין קטן, למעט תקופה קצרה בין המאה ה-12 למאה ה-15, אז הייתה חלק מנסיכות שווייז', שנחשבה חלק מבישופות קרקוב. לאחר חלוקת פולין ב-1793 סופחה זגלמביה לפרובינציה של שלזיה, אך במהלך מלחמות נפוליאון היא צורפה לדוכסות ורשה.

לאחר קונגרס וינה, הפך האזור, יחד עם חלקים נרחבים של דוכסות ורשה, לחלק מהאזור הפולני הנשלט על ידי רוסיה. במקביל, גם בשלזיה וגם בזגלמביה נתגלו מאגרים גדולים של פחם, ועם פיתוח הרכבת בין ורשה לווינה ב-1859, הפך האזור לאחד האזורים המתועשים ביותר בפולין. למרות התיעוש, האזור נותר פולני ברובו ולא הפך גרמני.

יהודיםעריכה

זגלמביה הוא חבל ארץ במחוז קטוביץ שבדרום מערב פולין.

החבל עשיר בתעשייה ובמכרות פחם ומכאן מקור השם 'זגלמביה' שפירושו ממעמקים.

בערי זגלמביה ובעיירותיה חיו כ–100,000 יהודים בתקופת מלה"ע ה- II.

הקהילות הגדולות ביותר היו 'בנדין' ו'סוסנוביץ'. בבנדין הוקמה הקהילה היהודית, כבר במאה ה-14.

במחצית המאה ה-15 נבנו בית המדרש ומאוחר יותר בית הכנסת ובית הקברות ששימשו את יהודי כל האזור.

בראשית המאה ה-20 היוו יהודי בנדין כמחצית מכלל אוכלוסיית העיר.

במאה ה-19 הוקמו קהילות יהודיות בערים נוספות בזגלמביה: סוסנוביץ, מודז'יוב, צ'לדז', סלבקוב, דומברובה–גורניצ'ה, שצ'מישיץ ועוד.

בסוסנוביץ העיר הצעירה מבין ערי זגלמביה הוקם בית הכנסת הראשון לקראת סוף המאה 19 ומאז הקהילה גדלה והתפתחה.

רוב יהודי זגלמביה היו שומרי מסורת. כרבנים כיהנו בין היתר הרב גראוברד והרב יצחק מאיר לוין; הרבי מרדומסק קיים את חצרו בסוסנוביץ.

יהדות זו הצמיחה אינטלקטואלים רבים: מדענים, סופרים (ויגוצקי שימש כיו"ר אגודת הסופרים בפולין), ציירים (ציגלר, שעיטר את קירות בית הכנסת בבנדין), תעשיינים (האחים שיין, פירסטנברג), מוסיקאים (שפילמן) ועוד.

יהודים היו בעלי תפקידים ברשויות המקומיות והממלכתיות.

ד"ר ויינציאר היה סגן ראש עיריית בנדין וכן ציר ב"סיים" הפרלמנט הפולני.

כל הזרמים הציוניים כולל תנועות הנוער היו מיוצגים ביהדות זגלמביה. רבים מבין חברי תנועות הנוער עלו לישראל והשתתפו בהקמת קיבוצים (טירת צבי, משמר השרון, תל יצחק ועוד).

יהודי זגלמביה טיפחו חיי קהילה ענפים, הוקמו בה מוסדות דת (בתי כנסת, בתי מדרש), מוסדות חינוך (בתי ספר יסודיים, גימנסיות, תלמוד תורה ובית יעקב), מוסדות עזרה וסעד (בתי יתומים ובתי חולים).

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכנסו הגרמנים לערי זגלמביה והחלו להתנכל לאוכלוסייה היהודית:

שריפת והריסת בתי הכנסת, רצח והוצאה להורג, גזרות כלכליות וחברתיות ושילוחים למחנות.

ב-1942 רוכזו יהודי זגלמביה בגטאות ובמיוחד בשני הגטאות הגדולים: 'קמיונקה' בבנדין ו'שרודולה' בסוסנוביץ. בתחילת אוגוסט 1943 חוסלו גטאות זגלמביה כשאחרוני יהודיה נשלחו לאושוויץ.

בתום מלה"ע השנייה עלתה מרבית שארית הפליטה מקרב יהודי זגלמביה לישראל.

היו שהיגרו לארה"ב, קנדה, אוסטרליה והיו שנותרו באירופה.[1]

לפני מלחמת העולם השנייה ישבו באזור כ-100,000 יהודים, שנרצחו בשואה. ב-12 באוגוסט 1942 רוכזו כל יהודי האזור, ולאחר מיון המוני נשלחו 12,500 מהם לאושוויץ. בשל ההיקף הגדול כונה האירוע "הפונקט הגדול", וכך הונצח בספרים רבים.

 
טירה בסוסנוביץ

זוויירצ'יה (Zawiercie)

• בית העלמין בזביירצ'ה – ul. Ignacego Deszyńskiego 54

סלבקוב (Sławków)

• האנדרטה בסלבקוב לציון הרצח ההמוני שבוצע בימים הראשונים לתחילת המלחמה יש לנסוע ברחוב ul. Ulkuska ולחפש בין רחובות Walcwnia/Browarna בסמוך לנהר הזורם מתחת לכביש.

צ'לדז' (Czeladź)

• בית העלמין בצ'לדז' - ul. Będzińska 64

סוסנוביץ' (Sosnowiec)

• בית הקברות הישן – ul. Gospodarcza 1

• מגרש השילוחים והאנדרטה (Umszlagplatz) – al. Mireckiego

• הדולאג, בית המעצר – ul. Składowa 5

• אנדרטת האחים קוז'וך – PLAC BRACI KOŻUCHÓW

• בית החולים היהודי ע"ש פרלמן – ul. Odrodzenia 9

• בית היתומים היהודי ע"ש ד"ר ליברמן - ul. Odrodzenia 7

השלט, בעברית ופולנית, המנציח את שני המוסדות הללו נמצא על קיר בית החולים ע"ש פרלמן.

בנדין (Będzin)

• האנדרטה לציון מקום בית הכנסת הגדול - ul. Zamkowa

לרגלי המבצר של בנדין, קוביית אבן ועליה כתובות בעברית ופולנית וסמל המנורה.

• לוח המנציח, בעברית ופולנית, את חסיד אומות העולם הכומר מיצ'לב זבצ'קי (Priest Mieczysław Zawadzki) - מצוי על קיר הכנסייה בסמוך למבצר ולאנדרטה של בית הכנסת – ul. Plebańska

• בית הכנסת בראמה צוקרמנה (Brama Cukermana) - al. Hugona Kołłątaja 24/28

• בית הכנסת מזרחי – ul. Potockiego 3

• בית העלמין הישן - ul. Podzamcze

שימש לקבורה מאמצע המאה ה-19 עד תחילת המאה ה-20. בשטח הירוק בנמצא מצדו האחר של מבצר בנדין.יש מצבות.באותו רחוב. בצד הנגדי לבית העלמין, בניין ששימש כבית חולים ליולדות. על קיר המבנה לוח הנצחה. ul. Podzamcze 29

• אנדרטת הקרון (ככר גיבורי הגטו) – ממוקמת במקום שהיה גטו קמיונקה ומשם בוצעו השילוחים לאושויץ. ul. Józefa Podsiadły Plac Bohaterów Getta

• הבונקר בו נלחמו חברי המחתרת בבנדין - בסמוך לאנדרטת הקרון כ- 200 מטר לפני אנדרטת הקרון יש לפנות לשביל יורד לכיוון בית ישן, בין הרחובות Słoneczna / Wesoła על קיר הבית לוח הנצחה בעברית ופולנית.

להלן קישור למפה של האתרים היהודיים בבנדין: מפת בנדין היהודית

הנצחהעריכה

קהילות מקוונות של בני הדור השני והשלישי ליוצאי זגלמביה, שביחד, בעזרת יצירת מידע שיתופי, משחזרים את חיי הקהילה העשירים שלפני המלחמה ואת קשרי המשפחה שביניהם.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא זגלמביה בוויקישיתוף

אביהו רונן, ‏"הפונקט הגדול" - 12.8.1942: הגירוש ההמוני של יהודי זגלמביה, משואה י"ז, 1989, עמ' 147-102

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 ארגון יוצאי זגלמביה, ערים ועיירות באזור זגלמביה, באתר www.zaglembie.org