זויה צ'רקסקי

זויה צֶ'רקַסקי (ברוסית: Зоя Черкасский; נולדה ב-24 בדצמבר 1976) היא ציירת ופסלת ישראלית, זוכת פרס סנדברג לאמנות בשנת 2020. יצירתה עוסקת באופן ביקורתי בשאלות של זהות הפרט והחברה, באקטואליה ובהיסטוריה של הזהות והתרבות היהודית והישראלית, וכן בשדה האמנות עצמו.

זויה צ'רקסקי
Зоя Черкасский

לידה	1976 (בת 48 בערך) קייב, ברה"מ
מקום לימודים	תלמה ילין המכללה האקדמית בית ברל
תקופת הפעילות	2003–2014 (כ־11 שנים)
תחום יצירה	ציור, פיסול, אמנות חזותית
פרסים והוקרה	פרס סנדברג (2020) פרס האמן הצעיר (1999)

ביוגרפיה

זויה צ'רקסקי נולדה בקייב שבברית המועצות (אוקראינה), ועלתה לישראל עם משפחתה. בקייב למדה בבית הספר המרכזי לאמנות מגיל 10, ומיד עם עלייתה החלה ללמוד במגמת האמנות של תיכון תלמה ילין בגבעתיים. לאחר שסיימה את לימודיה בחרה שלא להתגייס לצה"ל, כפי שהסבירה מאוחר יותר: "לא יכולתי לראות את עצמי כחיילת בצבא. מעולם לא הלכתי בנעליים ללא עקבים אז זה לא הסתדר עם המדים, גם הייתי פנקיסטית והייתה לי שרשרת ארוכה מן האף עד האוזן. הלכתי לקב"ן (קצין בריאות הנפש) במקום לבלות את שירותי הצבאי בכלא". בגיל 18 נרשמה ללימודים בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים, אך עזבה כעבור חודשיים.

ב-1997, החלה את לימודיה במדרשה לאמנות במכללה האקדמית בית ברל. לאחר פגישה עם ראש המדרשה, האמן יאיר גרבוז, היא התקבלה לשנה שלישית של הלימודים, יחד עם חברתה רות נמט. השתיים יצרו והציגו כצמד בשם "רותי וזויה" עד שנת 2001. בשנת 2001 הציגה צ'רקסקי את תערוכת-היחיד "היפהפה האדיש" בגלריה רוזנפלד, שבה מיוצגת האמנית עד היום.

ב-2003 הציגה את תערוכת "קולקציית יודאיקה" במסגרתה הוצגו ציורים וחפצי יודאיקה פרובוקטיביים, סרקסטיים ובעלי זיקה לדימויים אנטישמיים. בין העבודות הוצגו סיכת זהב עשויה לפי הטלאי הצהוב, כרית רקומה עם דמותו של היהודי הנודד, ו"הגדת אאכן", הגדה של פסח שעוצבה על פי הגדת ראשי הציפורים. התערוכה משכה ביקורת רבה ואף הביאה את חברת מועצת העיר מטעם מפד"ל לפנות ליועץ המשפטי לממשלה לשם ביטולה, אך גם זכתה לעניין רב והערכה אמנותית גבוהה אשר בגינם הוכרה כאחד הקולות המעניינים והבולטים של דור האמנים הצעיר, כפי שתיאר זאת ד"ר גדעון עפרת: "תערוכה זו העמידה את צ'רקסקי בשורה הראשונה של האמנים הצעירים בישראל, בה במידה שהעניקה תנופה רבה לעיסוק בזהות היהודית באמנות הישראלית".

ב-2004 הציגה צ'רקסקי את תערוכת "נשף הקורבנות" שהורכבה מסדרה של עשרה פסלים אשר כל אחד מהם הוקדש לתיאור קורבן של משרד ממשלתי אחר. באופן זה תלמידת בית הספר הפכה לקורבנו של משרד החינוך, הנכה לקורבן של משרד הבריאות, האסיר לקורבן של משרד המשפטים וכיוצא בכך. ב-2006 הציגה את התערוכה "האוונגרדיסטים" ובה סדרת פסלים פארודיים וגרוטסקיים נוספת, הפעם של בעלי מקצוע שונים כגון מורה, מנתח, זונה, טכנאי, שף ועוד.

בהמשך שנת 2006 הוצגה תערוכתה "ציור פעולה" בביתן הלנה רובינשטיין של מוזיאון תל אביב לאמנות. תערוכה זו הפנתה את חצי הביקורת והאירוניה ביצירתה של צ'רקסקי כלפי עולם האמנות והאמנות עצמם, וכן כלפי חוויית צריכת האמנות במוזיאונים, אספני האמנות ועסקניה והבורגנות הדשנה. על כך כתב פרופ' מרדכי עומר כי צ'רקסקי "מצליחה בציוריה מעוררי הרפלקסיה להפוך את הרס האסתטי לאסתטי, את הרס הציור לציור, את הרס האמנות לאמנות".

בשנים 2005–2009 התגוררה ויצרה בברלין. עם חזרתה לישראל חשה את הצורך ברענון הסגנון האישי שלה ופיתוח גישה ציורית חדשה והחליטה לשוב אל ציור מהתבוננות. דרך זו של ציור בלתי-אמצעי מתוך התבוננות ישירה הובילה אותה ליצור יחד עם האמניות נטליה זורבובה, אנה לוקשבסקי, אסיה לוקין ואולגה קונדינה, אשר חלקו גישה דומה. בשנת 2010 הקימו חמש הציירות את קבוצת "הברביזון החדש". עם הקמתה הכריזו אמניות הקבוצה, כולן ילידות ברית המועצות לשעבר שעלו לישראל בשנות ה-90, ריאליסטניות, בעלות שפה ציורית ברורה ועמדה חברתית מגובשת, על כוונתן המשותפת:

"ממש כמו הציירים מאסכולת ברביזון, יצאנו מחללי הסטודיו שלנו אל תוך הג'ונגל העירוני. בעבודות שלנו אנחנו שבות למציאות, אשר במשך שנים לא קיבלה תשומת לב באמנות העכשווית וקוראת עכשיו לפרשנות חדשה".

האוצר וחוקר האמנות רון ברטוש מעיר על כך:

"חמש הציירות לא יצאו את הסטודיו לשם יצירה תמימה ושלווה בחיק הטבע והמציאות הכללית של המקום והזמן (אף שגם שזו קיימת לעיתים) כפי שמשתמע בהצהרתן, אלא לנקודות החיכוך החברתיות והפוליטיות ואל תחומי המצוקות המורכבות שמספקת המציאות האקטואלית דהיום, כשם שעשו הריאליסטנים-החברתיים דאז. במקומות המוזנחים, המעורבים מבחינה אתנית, השנויים במחלוקת והנתונים על סדר היום, שם תמצאו את הציירות, ופשוטי העם, הפליטים, המהגרים והפועלים של ה"כאן" וה"עכשיו" הם שמאכלסים את ציוריהן."

קבוצת "הברביזון החדש" הציגה תערוכות במוזיאון בת-ים לאמנות עכשווית, במוזיאון לאמנות עכשווית בעיר פרם שברוסיה, במוזיאון הנגב לאמנות, במוזיאון חיפה לאמנות, במוזיאון בר דוד שבקיבוץ ברעם, בגלריה רוזנפלד ובפרויקטים רבים שערכה הקבוצה במקומות ציבוריים וחללים אלטרנטיביים זמניים.

בהסכם פשרה, שהושג בעקבות תביעת לשון הרע נגדה, נפסק שעליה לשלם לאמן פיודור נתנאל בזובוב פיצוי בסך 30,000 ש"ח.

בשנת 2023 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הפתוחה.

בעקבות מתקפת הפתע על ישראל יצרה סדרת ציורים המתארת את מעשי הטבח במתקפה זו, כאשר הציור העיקרי הוא פראפראזה על "גרניקה". ב-2024 הציגה תערוכת יחיד במוזיאון היהודי בניו יורק "7 באוקטובר 2023".

חיים אישיים

זויה צ'רקסקי נשואה לסאני נאדי, יליד ניגריה, ולהם בת. מתגוררת ברמת-גן.

השכלה

• 1997–1999 - המדרשה לאמנות, מכללת בית ברל

תערוכות יחיד נבחרות

הכניסה לתערוכת היחיד "פרבדה" במוזיאון ישראל (2018)

• 2024 - "7 באוקטובר 2023", המוזיאון היהודי, ניו יורק
• 2020 - "רעיונות על נייר", גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2019 - “Soviet Childhood”, ניו-יורק
• 2018 - "פרבדה", מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2014 - "תערוכה חדשה", גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2014 - "New African Art", גלריה Circle1, ברלין
• 2013 - "זרקור על פיסול", גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2012 - "2011" (עם אנה לוקשבסקי), גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2008 - "אולגה סויבלובה היא חרא, או: סופו של השיח הביקורתי" (עם אבדיי טר-אוגניאן) גלריה גלמן, מוסקבה
• 2008 - שני פרויקטים: "פיצוץ במפעל האיטריות" ו"שירת המהפיכה", גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2007 - "סירוב ומרי", בית האמנים בטניין, ברלין
• 2006 - "האוונגרדיסטים", גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2006 - "ציור פעולה", ביתן הלנה רובינשטיין, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
• 2004 - "נשף הקורבנות", גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2003 - "קולקציית יודאיקה", גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2001 - "היפהפה האדיש", גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 1999 - "Kraftwerk" (עם רותי נמט), קרן היינריך בל, תל אביב
• 1996 - "שני סקוטיים ביער" גלריה סקאנק, תל אביב

תערוכות קבוצתיות נבחרות

• 1999 - "בוגרים ברוזנפלד", גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 1999 - "תערוכת הזוכים בפרסי משרד החינוך והתרבות", אגודת האמנים והפסלים, תל אביב
• 1999 - "תערוכה לכבוד זכייה בפרס שטיינמן לפסל הצעיר", מוזיאון הרצליה
• 1999 - "בקשר לרפי", גלריה נופר, תל אביב
• 2000 - "פרק 4: בית הבובות" (עם רותי נמט), מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2000 - "חפץ לב - הצעות לרכישה באמנות ישראלית", מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2001 - "אמנים נגד מדיניות היד החזקה", גלריה בית העם, תל אביב
• 2002 - "חילופים", גרמניה-ישראל, מוזיאון הרצליה, מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2002 - "האמיני יום יבוא - 300 אמנים למען דו-קיום", תל אביב–אום אל-פחם
• 2004 - "BUBBLE", גלריית גולמן, מוסקבה
• 2004 - "בובה של תערוכה", זמן לאמנות, תל אביב
• 2004 - "קוסמופוליט",ה גלריה לאמנות, אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע
• 2004 - "אדריכלים מציירים באוהאוס", מרכז באוהאוס, תל אביב
• 2004 - "האשכנזי"ם, הגלריה של המדרשה, תל אביב
• 2004 - "הטריאנלה השנייה למיצב", מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
• 2004 - "כן תעשה לך...", זמן לאמנות, תל אביב
• 2005 - "Face Portrait", גלריה גולמן, מוסקבה
• 2005 - "חד גדיא: הגדות של פסח", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
• 2005 - "יופי של ספר", מוזיאון ישראל, אגף הנוער, ירושלים
• 2005 - "The New Hebrews – A Century of art in Israel", בית מרטין גרופיוס, ברלין
• 2005 - "ריאליזם משובש", גלריה רוזנפלד תל אביב
• 2006 - "יפן זה כאן", מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2006 - "מעבר לעושר", מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, קיבוץ אשדות יעקב מאוחד
• 2007 - "תחת השמש", גלריה גילית פישר, תל אביב
• 2007 - הביאנלה הראשונה לאמנות עכשווית, בהרצליה
• 2007 - "כאילו אין מחר", גלריה קפריס הורן, ברלין
• 2007 - "Knokke-Zoute", גלריה אדריין דויד, בלגיה
• 2008 - "אני כאמן", גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2008 - "הזמן והזמן אחריו", תערוכת זוכי מלגת אינגבורג בכמן מיסודו של אנסלם קיפר, מכון ון ליר, ירושלים
• 2008 - "ילדים טובים", גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2008 - "מבוי סתום", גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2008 - "זמן אמת – אמנות בישראל 2008-1998", מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2008 - "Overlapping Voices – Israeli and Palestinian Artists", מוזיאון אסל, וינה
• 2010 - "מהו הפוליטי", מוזיאון בת ים לאמנות עכשווית
• 2010 - "גרובמן" (יחד עם קבוצת "קולקטיב"), גלריה קישון, תל אביב
• 2010 - "הזקן: דוד בן-גוריון ומורשתו בראי האמנות בישראל", הגלריה לאמנות ע"ש אברהם ברון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
• Germany of all places! Jewish-Russian immigration to the Federal Republic" - 2010", המוזיאון היהודי, פרנקפורט, מוזיאון ספרטוס, שיקגו, המוזיאון היהודי, ברלין
• 2010 - "יודאיקה טוויסט", בית התפוצות, תל אביב,
• 2010 - "תוכנית מגירה", המרכז לאמנות עכשווית
• 2010 - "Japonaiserie", גלריה אורבניקס, תל אביב
• 2010 - "תיאטרון זהויות", בית התפוצות, תל אביב
• 2010 - "סקס/לוגיה", גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2010 - "הגזמה פראית" - הגוף הגרוטסקי באמנות הישראלית, מוזיאון חיפה לאמנות חיפה
• 2010 - "ז-ב-ע, זין בעין, עירום גברי באמנות ישראלית עכשוית", גל-און מקום לאמנות, תל אביב
• 2010 - "Typical!: Clich?s of Jews and Others", המוזיאון היהודי, וינה
• 2010 - "Your Cat is Dead", הגלריה של המדרשה, תל אביב
• 2011 - "גלוקליזם", תערוכת הקבע של האמנות הישראלית מאוסף המוזיאון, מוזיאון תל אביב לאמנות
• 2011 - "אסקייפ", בית האמנים, תל אביב
• 2011 - "מקצוענים", גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2012 - "A Crash Course in Jews", המוזיאון היהודי, הוהנמס, אוסטריה
• 2013 - "צנטריפוגה", קרן נתן קמינגס, ניו יורק
• 2013 - "גלריה חיה או מתה", הגלריה העירונית, כפר סבא
• 2013 - "XXL", גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2013 - "שוק באר שבע" (עם "הברביזון החדש"), מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע
• 2013 - "Kunst Im Tunnel", תערוכת זוכי מלגת קרן ברונר, דיסלדורף
• 2014 - "משולש שיקגו" (עם "הברביזון החדש"), מוזיאון חיפה לאמנות
• 2014 - "הברביזון החדש בברעם", מוזיאון בר דוד, קיבוץ ברעם
• 2014 - "חלב שחור - השואה באמנות העכשווית", מוזיאון לאמנות עכשווית, רוסקילד, דנמרק
• 2015 - "והזוכים הם: פרסי משרד התרבות והספורט לאמנות ועיצוב", מוזיאון תל אביב לאמנות.
• 2022 - "הלוויה של פטריסיה נאדי", גלריית המדרשה הירקון 19

איור ספרי ילדים

• תמר וייס גבאי, טלי מתחת לשלחן, כנרת, זמורה, דביר - מוציאים לאור, 2019.
• גליה עוז, אדון שמחה וששון, כנרת, זמורה, דביר - מוציאים לאור, 2019.
• מאיר ויזלטיר, שירים לילדות נבונות, אחוזת בית, הוצאה לאור, 2018.
• גליה עוז, מתי כבר החתול שלנו יאהב אותנו?, כנרת, זמורה-ביתן, דביר - מוציאים לאור, 2017.

פרסים

• 1999 - פרס לפסל צעיר ע"ש שטיינמן, מוזיאון הרצליה לאמנות
• 1999 - פרס האמן הצעיר, משרד המדע התרבות והספורט
• 2000 - מלגת אינגבורג בכמן, מיסודו של אנסלם קיפר, מטעם קרן וולף
• 2004 - פרס האמן הנבחר, הקרן למצוינות בתרבות (IcExcellence)
• 2011 - מלגת שהות בדיסלדורף, קרן דן וקרי ברונר, קרן התרבות של מחוז נורדריין-וסטפאליה ומכון גתה תל אביב
• 2014 - פרס עידוד היצירה, משרד התרבות והספורט.
• 2020 - פרס סנדברג לאמנות ישראלית.

אוספים נבחרים

• אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות
• אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים
• אוסף המוזיאון היהודי, ניו יורק
• אוסף המוזיאון היהודי, ברלין
• אוסף המוזיאון היהודי, וינה
• אוסף דורון סבג, או.אר.אס בע"מ, תל אביב

לקריאה נוספת

• אמיתי מנדלסון (אוצר), מירה לפידות ואחרים, זויה צ'רקסקי - פרבדה, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2018.
• דמיטרי אדמסקי, ליזה רוזובסקי, זויה צ'רקסקי, ילדות סובייטית, גלריה רוזנפלד, 2018.
• רון ברטוש, "קבוצת הברביזון החדש: ריאליזם חברתי דהיום", הברביזון החדש בברעם, מוזיאון בר-דוד לאמנות ויודאיקה, קיבוץ ברעם, 2014, עמ' 5–12.
• גדעון עפרת, אופקים רחבים: 120 שנות אמנות בישראל, קרן וינה-ירושלים לאמנות ישראלית, ירושלים, 2013, עמ' 344–345, 357.
• יגאל צלמונה, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010, עמ' 454.
• איריס ריבקינד בן-צור, רויטל אלקלעי (עורכות), אמנות ישראלית עכשיו, מודן, תל אביב, 2009, עמ' 168–169.
• אמיתי מנדלסון (עורך), זמן אמת: אמנות בישראל, 2008-1998, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2008.
• אלן גינתון, דורית לויטה-הרטן, ציור פעולה, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006.
• דיאנה דלאל, דניס סולובייב-פרידמן, קולקציית יודאיקה, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2004.
• גדעון עפרת, כן תעשה לך...- תחיית היהדות באמנות הישראלית, זמן לאמנות, תל אביב, 2003, עמ' 35–36, 54, 56, 72, 76.
• כרמן קלמנט (עורכת), חילופים, לשכת התרבות נורד-ריין-וסטפליה, גרמניה, 2002, עמ' 70–77.
• שרית שפירא (אוצרת), בית הבובות, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2000.

קישורים חיצוניים

• זויה צ'רקסקי, ברשת החברתית פייסבוק
• זויה צ'רקסקי, ברשת החברתית אינסטגרם
• זויה צ'רקסקי, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• זויה צ'רקסקי באתר של גלריה רוזנפלד.
• הרצאה של זויה צ'רקסקי על יצירתה במוזיאון תל אביב לאמנות.
• הרצאה של זויה צ'רקסקי מאת ארגון ארטיס.
• זויה צ'רקסקי במוזיאון חיפה לאמנות.
• זויה צ'רקסקי באתר קבוצת "הברביזון החדש".
• זויה צ'רקסקי באתר ארגון ארטיס.
• הרצאה של זויה צ'רקסקי(הקישור אינו פעיל) על יצירתה בגלריה גורדון.
• זויה צ'רקסקי מתוך התערוכה "העורף" במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.
• דליה קרפל, חג הקורבן של זויה, באתר הארץ, 5 באפריל 2004
• אלי ערמון אזולאי, שמים של יהלומים: ביקור סטודיו אצל זויה צ'רקסקי, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2011
• סוניה מרמרי, ‏זויה צ'רקסקי: "עשיתי פרובוקציה מול הבורגנות, והיא התאהבה בזה", באתר גלובס, 5 באפריל 2012
• רותם רוזנטל, ריאיון עם זויה צ'רקסקי באתר וואלה!, 16.11.2005.
• גליה יהב, לזויה צ'רקסקי יש את מאטיס בבטן, באתר הארץ, 28 בינואר 2015
• ליזה רוזובסקי, געגועיה לקומוניזם: הציירת זויה צ'רקסקי שוב שוברת מוסכמות, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2015
• דנה גילרמן, טבע דומם עם מקרר רוסי, באתר כלכליסט, 17 בפברואר 2016
• מאשה אברבוך, גם תערוכה במוזיאון ישראל לא תגרום לאמנית זויה צ'רקסקי להיות ממלכתית ולנצור את הלשון הארסית שלה, באתר הארץ, 4 בינואר 2018
• שאול סתר, האמנית זויה צ'רקסקי בועטת, בחדווה ובכעס, בכל מה שבא לפניה, באתר הארץ, 24 בינואר 2018
• נעמה ריבה, זויה צ'רקסקי מתארת בתערוכה חדשה את עולמן של הנשים בזנות ללא פילטרים, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2021

• זויה צ'רקסקי - דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד, האוניברסיטה הפתוחה, 2023, סרטון בערוץ "האוניברסיטה הפתוחה", באתר יוטיוב, 22 במאי 2023
• אליסון קפלן סומר, "ילדים נחטפו, נרצחו. הם לא יכולים לחוש כלפיהם חמלה?", באתר הארץ, 25 בפברואר 2024