זולטאן הירש

ליצן גמד הונגרי-יהודי

זולטאן הירש, (בהונגרית: Hirsch Zoltán; מוכר בכינוי הליצן זוֹלִי - Zoli bohóc, קרי ״זוֹלִי בּוֹהוֹץ״; דומבובאר, 6 בפברואר 1885מחנה הריכוז אושוויץ, 1944?) היה ליצן, קומיקאי ושחקן קולנוע יהודי-הונגרי.

זולטאן הירש
Hirsch Zoltán
דיוקנו מקרמיקה (מוזיאון דומבובאר)
דיוקנו מקרמיקה (מוזיאון דומבובאר)
לידה 6 בפברואר 1885
דומבובאר, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1944 (בגיל 58 בערך)
אושוויץ, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ילדות עריכה

זולטאן הירש נולד כילד שלישי במשפחה יהודית מרובת ילדים של סוחר יהודי עני. עד גיל שלוש טופל במרפאה מיוחדת במחלת הרככת ובשל קומתו הנמוכה, לשווא. מאוחר יותר עבר עם משפחתו לעיר פץ'. ”נעצבתי רבות בגלל קומתי הקטנה והייתה מרירות רבה בלבי. אבל קרקס שמידט המפורסם הגיע להופיע בפץ'.” באוטוביוגרפיה שלו ציין זולטאן חיבה עמוקה לסבו, בעל בית המרזח היהודי הזקן בבאטאסק, שניסה לגונן על נכדו מכל הרוע האנושי שפקד אותו מצד בני גילו עקב קומתו הקטנה.

זולי נאלץ לחכות שנים כדי לעלות סוף סוף לבמה. עד אז התפרנס כפחח, אך הרגיש שמקצוע זה נכפה עליו. לבו המשיך לגרור אותו לעולם הקרקס. ב-1907 החליט לעשות צעד נועז, כשנסע מפץ' לבודפשט.

ההצלחה עריכה

מסע הרפתקני וקשה החל בחייו של הצעיר הנחוש. בודפשט, וינה ואמסטרדם היו תחנות בחייו. זולי חי במחסור גדול פעמים רבות. נסע עם כלבים מאולפים בערימות קש, קפא מקור וגווע ברעב, אך התמדתו וחריצותו הוכתרו בהצלחה. משפחתו של הנסיך המלכותי פרידריך הוקסמה מהליצן ההונגרי זולי. אחרי איטליה, רוסיה (מוסקבה), אנגליה, צרפת, גרמניה ונורווגיה, הופיע גם בדרום אמריקה. בחו"ל היה מוכר בעיקר בתור מאסטר פִיפְּס (Fips). זולי הפך מליצן ל"הונגריקוּם" (Hungaricum - סמל לתרבות, ללאומיות ולמאפיינים של הונגריה). בין 1914 ל-1938 זכה זולי לסיקור עיתונאי נרחב, כולל של מרבית הופעותיו. הוא לא הובך משאלות פרובוקטיבית של כתבים והשיב עליהן בהומור. הוא סיפר שהוא שוקל 44 ק״ג, שמספר הנעליים שלו הוא 34 ושגודל הכפפות שלו הוא 6. הוא לא הסתיר אף את התעניינותו בנשים וסיפר שהוא מתכנן נישואים.

זולי החל את הקריירה האמנותית שלו בקרקס של מקס שומאן, עם שותף קטן-קומה. מאוחר יותר חתם בקבוצה של שישה אמנים בשם Senez. הוא טייל בכל העולם, ביקר כאמור בדרום אמריקה שלוש פעמים והיה לו חוזה בחו"ל מדי שנה. רוב הזמן הופיע בקרקס אולימפיה המפורסם בלונדון, שבו היה כוכב. זולי הופיע גם בבודפשט משנת 1914, תחילה בקרקס האוהלים של אלני, אחר כך בזירה העממית של שמידט. לאחר מכן מיעט לקבל הצעות מחוץ להונגריה. הצלחתו הגדולה הייתה באלתורים השנונים שלו.

"לונדון היא עיר גדולה, אבל בהשוואה לגודל שלי, זו לא חוכמה להיות עיר גדולה. לא יכולתי ללכת ברחוב מבלי להרים את עיניי בכל שלב... אחרת, זו הטרגדיה שלי. אני תמיד רק מסתכל למעלה על כולם." (מתוך ״חייו הגדולים של איש קטן״)

הגירוש עריכה

כתוצאה מ״החוקים היהודיים״ האנטישמיים (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי), זולי לא הורשה עוד להופיע בשום מקום משנת 1942 ואילך. אז פרסם לפרנסתו במהדורה פרטית (כי לא הורשה אחרת) את ספרו "חייו הגדולים של איש קטן" - ספר זיכרונות, בו החיה את קורות חיי ההרפתקאות שלו, את מסעותיו ואת הופעותיו. הוא ראה כהצלחתו הגדולה ביותר את אותה פעם בה בידר והצחיק (ללא כל תשלום) ילד גוסס במשך לילה שלם.

הוא נכלא עקב המכירה הבלתי חוקית של ספריו, ובשל גודלו הבלתי תקין של הטלאי הצהוב שענד. כשהוכיחו אותו על כך וחקרו מדוע הוא עונד טלאי צהוב כה זעיר, הוא השיב:

”חשבתי, בבקשה, שלגמד מספיק טלאי צהוב קטן יותר.” (אנטנה, 1944).

בשנת 1944 גורש למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ, שם מצא את מותו. זולטאן הירש זכור עדיין גם מחוץ לעולם הקרקס.

ספרו עריכה

  • זולי: חייו הגדולים של איש קטן. קורות חיים. בודפשט, 1942

סרטיו עריכה

זולי הירש הופיע גם בסרטים אילמים:

  • תותח ופעמון - 1915
  • ימינה אני, שמאלה אתה - 1918
  • הרפתקאותיו של מר דובי - 1921
  • לודאש מתי - 1922
  • לבבות קומדיה - 1922
  • שניים וחצי נוכלים - 1923
  • בורצ'ה באמריקה - 1938

הנצחה עריכה

  • דיוקן קרמיקה בפנתיאון של דומבובאר - על קיר הארקדה של חנות הכלבו איבאניץ' בדומבובאר - 2012[1]
  • הסרט ״חייו הגדולים של איש קטן״[2] 1983, שביים פטר גארדוש לזכרו.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  זולטאן הירש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ A szövegdobozban található kép.
  2. ^ "Kis ember nagy élete", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)