זיבוטפסקי נגד קלינטון

זיבוטפסקי נגד קלינטוןאנגלית: Zivotofsky v. Clinton) היא החלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית משנת 2012, שבה קבע בית המשפט כי מחלוקת על תקנות בדבר דרכונים אינה שאלה פוליטית, ולכן שפיטה. החלטה זו סללה את הדרך לפסילת חוק של הקונגרס ב-2013 ,לאחר שנקבע כי החוק הפר את הסמכות הבלעדית של נשיא ארצות הברית בענייני הכרה דיפלומטית.

השתלשלות הפרשהעריכה

ב-2002 העביר הקונגרס האמריקני חוק המורה למזכיר המדינה לרשום בדרכון "ישראל" בתור מקום הולדתו של מי שנולד בירושלים. לאחר החלת החוק, נולד בירושלים מנחם בנימין זיבוטפסקי, ולו אזרחות אמריקנית. הוריו ביקשו שבדרכונו האמריקאי יהיה כתוב: "ישראל", ולא "ירושלים" - ללא ציון מדינה (כפי שנהגו קודם לכן), כמקום הולדתו. מחלקת המדינה דחתה בקשה זו עקב מדיניות ארוכת שנים של אי נקיטת עמדה בדבר מעמדה המדיני של ירושלים. ההורים פנו לערכאות. בית המשפט קבע כי זיבוטפסקי יוכל לשים למבחן בית המשפט את החוקתיות של חוק הקונגרס משנת 2002. צעד משפטי זה ננקט אל מול התנגדותה של מחלקת המדינה שטענה כי עניינים של מדיניות חוץ הם בעלי אופי פוליטי ובכך אינם שפיטים בבתי המשפט.

ביולי 2013, קבע בית המשפט לערעורים כי החוק מהווה פגיעה בלתי חוקתית בסמכויות ההכרה הדיפלומטית של הנשיא.[1]

בעקבות זאת העניק בית המשפט העליון ב-21 באפריל 2014 צו עיון מחדש לעתירה של זיבוטפסקי (כלומר הוא מקבל את עתירתו של זיבוטפסקי לדון בתיק), כשהתיק עתה נקרא "זיבוטפסקי נגד קרי".[2] ב-8 ביוני 2015, פסל בית המשפט העליון את חוק הקונגרס משנת 2002 ברוב של 6-3, כשהוא קובע כי הקונגרס חרג מסמכויותיו בחקיקת חוק זה, וכי סמכויות ההכרה הדיפלומטית בריבונות ממשלה זרה (במקרה זה על ירושלים), כפי שהוא מתבטא ברישום בדרכון, הם בסמכותו הבלעדית של הנשיא (האחראי על מחלקת המדינה שרושמת את הדרכון)[3][4][5].

שינוי המדיניותעריכה

ב-29 באוקטובר 2020 הודיעה מחלקת המדינה של ארצות הברית כי ניתן לכתוב בדרכונם של אזרחי ארצות הברית שנולדו בירושלים את ישראל בסעיף "ארץ הלידה"[6]. מיד לאחר הודעה זו קיבל מנחם זיבוטפסקי משגריר ארצות הברית בישראל, דייוויד פרידמן, דרכון אמריקאי ובו בסעיף 'ארץ הלידה' נכתב "ישראל".[7].

הערות שולייםעריכה