זיין א-שריף, מלכת ירדן

זיין א-שריף בנת ג'מילערבית: زين الشرف بنت جميل, תעתיק מדויק: זין אלשרף בנת ג'מיל; 2 באוגוסט 191626 באפריל 1994) הייתה מלכת ירדן ואשתו של טלאל, מלך ירדן. הייתה אמו של המלך חוסיין.

זיין א-שריף, מלכת ירדן
زين الشرف بنت جميل
אל שריף יחד עם בנה חוסיין בן השש שעתיד להפוך למלך חוסיין, 1941
אל שריף יחד עם בנה חוסיין בן השש שעתיד להפוך למלך חוסיין, 1941
לידה 2 באוגוסט 1916
אלכסנדריה, סולטנות מצרים מצרים (1805-1922)מצרים (1805-1922) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באפריל 1994 (בגיל 77)
לוזאן, שווייץ שווייץשווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת חג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ארמון ררדאן עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג טלאל, מלך ירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
השושלת ההאשמית
אב Jamil עריכת הנתון בוויקינתונים
אם ויג'דאן ח'אנום עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים חוסיין, מלך ירדן
מוחמד בן טלאל
הנסיך חסן בן טלאל
בסמה בנת טלאל, נסיכת ירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • Order of the Crown of Malaysia (1965)
  • מסדר מגן הממלכה
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוצאה עריכה

זיין א-שריף נולדה באלכסנדריה שבמצרים לשריף ג'מאל בן נאסר, מושל חבל חורן מטעם המשפחה ההאשמית. אביה היה גם אחיינו של שריף חוסיין בן עלי, ואמה הייתה בתו של אקיר פאשה, מושל קפריסין.

נישואיה לטלאל עריכה

א-שריף נישאה לדודנה מדרגה שנייה, הנסיך טלאל בשנת 1934. במהלך השנים נולדו לבני הזוג מספר ילדים:

תקופת כהונתה עריכה

המלכה זיין שיחקה תפקיד מרכזי בהתפתחות הפוליטית של ממלכת ירדן בשנות ה-50 המוקדמות, וזאת באמצעות תמיכה בזכויות נשים בממלכה. עוד בשנת 1944, טרם הפיכתה לגברת הראשונה של ירדן בשנת 1952, בעקבות ההתנקשות במלך עבדאללה והפיכתו של בעלה למלך ירדן, יזמה א-שריף את הקמתו של איגוד הנשים הראשון בהיסטוריה של ירדן. במסגרת פועלה כמלכת ירדן, לקחה א-שריף חלק בניסוחה של חוקת 1952, אשר העניקה זכויות מסוימות לנשים הירדניות.

כמו כן, מילאה א-שריף את תפקידו של בעלה כמלך ירדן באופן זמני בעקבות ההתנקשות בחייו של המלך עבדאללה, אשר במהלכה שהה המלך מחוץ לגבולותיה של ירדן, וזאת עד לחזרתו לירדן לקראת המלכתו הרשמית. א-שריף ביצעה תפקיד זה בשנית בתקופה שבין אוגוסט 1952, בעקבות ההכרזה על בעלה כלא כשיר למלוך, בשל ההפרעה הנפשית ממנה סבל, ועד למאי 1953, כאשר בנה, המלך חוסיין, הוכרז רשמית כמלך ירדן עם הגיעו לגיל שמונה עשרה.

קישורים חיצוניים עריכה