זינדין זידאן

כדורגלן עבר ומאמן כדורגל צרפתי ממוצא אלג'יראי
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
המונח "זידאן" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו זידאן (פירושונים).

זינדין יזיד זידאןצרפתית: Zinédine Yazid Zidane; בערבית: زين الدين يزيد زيدان, נהגה זין א-דין יזיד זידאן; תעתיק מדויק: זין אלדין יזיד זידאן; נולד ב-23 ביוני 1972 במרסיי, ידוע גם בכינוי "זיזו") הוא כדורגלן עבר צרפתי ומאמן בהווה.

זינדין זידאן
Zinedine Zidane
זינדין זידאן, 2017
זינדין זידאן, 2017
מידע אישי
לידה 23 ביוני 1972 (בן 52)
מרסיי שבצרפת
שם מלא זינדין יזיד זידאן
גובה 1.85 מטר
עמדה קשר התקפי
מועדוני נוער
19861989 קאן
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19891992
1992 – 1996
19962001
2001 – 2006
קאן
בורדו
יובנטוס
ריאל מדריד
סה"כ
61 (6)
139 (28)
151 (24)
155 (34)
506 (95)
נבחרת לאומית כשחקן
19942006 נבחרת צרפת בכדורגל צרפת 108 (31)
קבוצות כמאמן
20132014
2014 – 2016
20162018
20192021
ריאל מדריד (עוזר מאמן)
ריאל מדריד קסטיליה
ריאל מדריד
ריאל מדריד
מאזן מדליות
מתחרה עבור נבחרת צרפת בכדורגל צרפת
גביע העולם
זהבצרפת 1998כדורגל גברים
כסףגרמניה 2006כדורגל גברים
אליפות אירופה
זהבבלגיה-הולנד 2000כדורגל גברים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

כשחקן, הוביל זידאן את נבחרת צרפת לזכייה במונדיאל 98, ביורו 2000 ובסגנות מונדיאל 2006. זידאן התגלה ככישרון עולה בכדורגל העולמי כששיחק בקבוצת בורדו הצרפתית, ולאחר מכן שיחק ביובנטוס ובריאל מדריד וזכה באליפויות, גביעים ובליגת האלופות. שיחק כקשר אמצע. היה ידוע בסגנון אלגנטי ובמהלכים וירטואוזיים. הוא זכה שלוש פעמים בתואר כדורגלן השנה בעולם, נבחר לכדורגלן היובל של אופ"א ונחשב על ידי רבים לאחד השחקנים הטובים בהיסטוריה.[1]

כמאמן, הוביל את ריאל מדריד לשלוש זכיות רצופות בליגת האלופות ולשתי זכיות באליפות ספרד.

קריירת משחק

עריכה

זינדין זידאן נולד במרסיי למשפחה מוסלמית. הוריו שהם ממוצא ברברי היגרו לצרפת מאלג'יריה.

זידאן החל את הקריירה במועדון הכדורגל קאן. ב-1992 עבר לבורדו, ומשחקו עורר את תשומת לבם של ציידי הכישרונות בתחום. בעונתו האחרונה בקבוצה העפיל עמה לגמר גביע אופ"א 1996, שם פגשה במפגש כפול את באיירן מינכן. זידאן החמיץ את המשחק הראשון בשל פציעה, שב להרכב במשחק השני אך לא הצליח לעזור לקבוצתו, שהפסידה 1–5 בסיכום שני מפגשים. בשנת 1996 עבר זידאן למועדון האיטלקי יובנטוס, והפך לאחד השחקנים הדומיננטיים במרכז המגרש: הוא תרם לזכיותיה במספר אליפויות. למרות זאת, בתקופתו הפסידה הקבוצה פעמיים בגמר ליגת האלופות. בשנים 1998 ו-2000 נבחר זידאן לכדורגלן השנה בעולם על ידי פיפ"א.

בעקבות הישגיו בקבוצתו ובנבחרת צרפת, בשנת 2001 עבר זידאן למועדון הספרדי ריאל מדריד, בהעברה שהייתה אז היקרה ביותר בתולדות הכדורגל. כרטיס השחקן שלו נרכש מיובנטוס תמורת 75 מיליון אירו. זידאן היה אחד מבין מספר כדורגלנים מצליחים שהובאו למועדון בתקופה זו (בהם לואיש פיגו, רונאלדו ודייוויד בקהאם); המועדון כונה "גלאקטיקוס" (כוכבים) בעקבות העברות אלו. בגמר ליגת האלופות 2002 כבש זידאן את שער הניצחון בבעיטת וולה מול באייר לברקוזן, ובכך תרם לזכייתה של ריאל מדריד בתואר אלופת אירופה לקבוצות. עבור ריאל זו הייתה הזכייה התשיעית בתואר, ועבורו זו הייתה הזכייה הראשונה. בשנת 2003 נבחר זידאן בשלישית לכדורגלן השנה בעולם, וזכיות אלו תרמו לתדמיתו של זידאן כאחד הכדורגלנים הטובים בהיסטוריה.

בנבחרת צרפת

עריכה

במקביל שיחק זידאן בנבחרת צרפת, וזכה להכרה רבה לאחר שהבקיע צמד שערים במשחק הגמר במונדיאל 1998, בו הביסה נבחרתו את נבחרת ברזיל 3–0. זידאן הפך לגיבור צרפתי ולסלבריטי ברחבי העולם. באותה שנה הוא זכה במספר רב של תוארי "כדורגלן השנה" מעיתוני ספורט, מוסדות והתאחדויות כדורגל שונות. בשנת 2000 הגיע זידאן להישג נוסף, כאשר היה שותף לזכייה של נבחרת צרפת באליפות היורו 2000 ואף זכה בפרס השחקן המצטיין של הטורניר.

בעקבות פציעה במהלך מוקדמות מונדיאל 2002, זידאן השתתף רק במשחק השלישי בבית המוקדם. בלעדיו הציגה נבחרת צרפת יכולת נמוכה, ולבסוף לא הצליחה להעפיל לשלב שמינית הגמר, ולא כבשה ולו שער אחד. ביורו 2004 הבקיע זידאן שני שערים, אך הנבחרת הצרפתית הודחה ברבע הגמר. עם סיום הטורניר הודיע זידאן על פרישה מהנבחרת.

בקיץ 2005 הפתיע זידאן כאשר הודיע שהוא חוזר לנבחרת צרפת כדי לעזור לה במשחקי המוקדמות למונדיאל 2006. לאחר שמטרה זו הושגה, המשיך לשחק בשורותיה והכריז כי יפרוש סופית מכדורגל מקצועי לאחר המונדיאל. בתחילת המונדיאל הציגה הנבחרת הצרפתית יכולת בינונית. בשמינית הגמר מול נבחרת ספרד ניצחו הצרפתים 3–1 כשאת השער השלישי כבש זידאן. ברבע הגמר ניצחו הצרפתים את נבחרת ברזיל 1–0, וזידאן בישל את שער הניצחון לתיירי הנרי. בחצי הגמר מול פורטוגל כבש זידאן את שער הניצחון בבעיטת פנדל והעלה את צרפת לגמר מונדיאל 2006 מול נבחרת איטליה. קודם למשחק הגמר נבחר זידאן לשחקן המצטיין במונדיאל 2006 וזכה בכדור הזהב של המונדיאל. במשחק הגמר, שהיווה עבור זידאן משחק פרידה מהכדורגל המקצועי, כבש זידאן שער בבעיטת עונשין בדקה השביעית. אך לאחר מכן, בזמן ההארכה, הוא הורחק בכרטיס אדום לאחר תקרית מפורסמת בה נגח במכוון בחזהו של מרקו מטראצי האיטלקי שהיה ללא כדור (לאחר שהאחרון ככל הנראה העליב את אחותו). איטליה ניצחה בגמר זה, בדו-קרב בעיטות עונשין בתום ההארכה; אחרי הגמר בחנו ראשי פיפ"א שנית את זכיותיו האישיות של זידאן בגלל תקרית הנגיחה, אך לא שינו את הבחירה לבסוף.

לאחר פרישתו נהג זידאן לשחק בקביעות בקבוצת המילואים של ריאל מדריד. בנוסף השתתף במספר משחקי ראווה למטרות צדקה ברחבי העולם. ב-2010 מונה למעין שגריר של קטר במאמציה לזכות באירוח מונדיאל 2022.

ב-2009 מונה זידאן ליועץ לנשיא קבוצתו לשעבר, ריאל מדריד. בשנת 2011 מונה למנהל הספורטיבי של הקבוצה, תפקיד שמילא במשך כשנה. בשנת 2013 הודיע זידאן כי ישקיע בקבוצת הכדורגל אוורון מהליגה הרביעית בצרפת.

קריירת אימון

עריכה

ביולי 2013 מונה לעוזר המאמן של קרלו אנצ'לוטי בריאל מדריד, והיה שותף לזכייה העשירית של המועדון בליגת האלופות. בסוף אותה עונה הודיע על התפטרות מתפקידו. בשנת 2014 מונה זידאן למאמן ריאל מדריד קסטיליה, קבוצת המילואים של ריאל מדריד מהליגה השלישית בספרד, במקביל ללימודי אימון בשיטה הצרפתית. באוקטובר 2014 קבעה ההתאחדות הספרדית שהוא הפר את כלליה, מכיוון שאין לו עדיין תעודת מאמן, וקבעה שהוא יורחק לשלושה חודשים מכל פעילות.[2]

בינואר 2016 מונה למאמן ריאל מדריד לאחר פיטוריו של רפאל בניטס. במשחק הבכורה שלו כמאמן הביסה ריאל את דפורטיבו לה קורוניה 5–0. בהמשך הוא הצליח להעלות את ריאל למקום השני בטבלת הליגה בהפרש נקודה מהמקום הראשון. הוא גם הצליח להוביל את הקבוצה לרצף ניצחונות. בסוף אותה עונה זידאן זכה עם ריאל מדריד בליגת האלופות לאחר ניצחון 5–3 בפנדלים על היריבה העירונית אתלטיקו מדריד, והיה הראשון שזכה בליגת האלופות גם כשחקן, גם כעוזר מאמן וגם כמאמן.

ב-10 בדצמבר 2016 בניצחון 3–2 על דפורטיבו לה קורוניה שבר זידאן את שיא "רצף משחקים ללא הפסד" של ריאל מדריד בכל הזמנים (שעמד עד אז על 34 משחקים). זידאן ניצח עם ריאל 40 משחקים ברצף עד שהפסיד לסביליה במסגרת הליגה 1–2. בעונת 2016/2017 הוביל את ריאל מדריד לזכייה באליפות לה ליגה, כאשר היא מציגה משחק קבוצתי והתקפי, דבר שהתבטא בשיא ייחודי: ריאל מדריד כבשה לפחות שער אחד בכל אחד מ-38 משחקי הליגה, ורשמה רצף של 73 משחקים בכל המסגרות בהם היא מבקיעה שערים. בנוסף, בעונה זו הוביל את ריאל מדריד לזכייה בליגת האלופות פעם שנייה ברציפות לאחר ניצחון 4–1 על יובנטוס, בגמר שנערך באצטדיון המילניום שבויילס, משערים של כריסטיאנו רונאלדו (צמד), קאסמירו ומרקו אסנסיו. בכך ריאל מדריד הפכה לקבוצה הראשונה שזוכה בליגת האלופות במתכונת החדשה פעמיים ברציפות.

את עונת 2017/2018 התחיל עם ריאל בניצחון על מנצ'סטר יונייטד 2-1 במסגרת הסופר קאפ האירופי. כמה ימים לאחר מכן זכה עם ריאל בתואר נוסף - הסופרקופה הספרדי, כשניצחו פעמיים את ברצלונה, מחזיקת הגביע, 3–1 במשחק הראשון ו-2–0 במשחק השני (5–1 בסיכום). זידאן זכה עם ריאל בטורניר גביע העולם למועדונים של FIFA לשנת 2017 בפעם השנייה ברציפות. בעונת 2017/2018 השלים זידאן זכייה שלישית ברציפות בליגת האלופות עם ריאל מדריד והיה למאמן הראשון שזכה 3 פעמים ברציפות בתואר זה.

במאי 2018, הודיע במפתיע במסיבת עיתונאים, כי החליט לעזוב את הקבוצה.[3] ב-11 במרץ 2019 חזר זידאן לקדנציה נוספת בריאל מדריד וחתם על חוזה עד 2022.[4] בעונת 2019/2020 זכתה ריאל מדריד תחת הדרכת זידאן באליפות הלה ליגה ובסופר קאפ הספרדי. בעונת 2020/2021 ריאל מדריד סיימה במקום השני בליגה אחרי האלופה אתלטיקו מדריד, והעפילה לחצי גמר ליגת האלופות, שם הודחה על ידי צ'לסי. ב-27 במאי 2021, כשבוע לאחר סיום העונה, הודיעה ריאל כי זידאן החליט לעזוב את תפקידו כמאמן הקבוצה.[5]

תארים

עריכה

כשחקן

בורדו
יובנטוס
ריאל מדריד
נבחרת צרפת
תארים אישיים

כמאמן

ריאל מדריד

חיים אישיים

עריכה

זידאן נולד במרסיי שבצרפת להורים אלג'יראים-מוסלמים ממוצא ברברי שהיגרו לצרפת לפני לידתו. בגיל 17 הכיר את אשתו ורוניק פרננדז, צרפתייה ממוצא ספרדי, וב-1994 הם נישאו. לזוג ארבעה בנים, ארבעתם שחקני כדורגל שגדלו באקדמיית הכדורגל של ריאל מדריד. אנצו (יליד 1995) משחק כקשר, היה חלק מהסגל של ריאל מדריד בעונת 2016–2017 ואף כבש במדיה,[6] היום משחק באבס. לוקה (יליד 1998) משחק כשוער[7] בקבוצת גרנדה. תיאו (יליד 2002) משחק בנוער של ריאל מדריד. ואליאס (יליד 2005) משחק כבלם באקדמיה. שני הבנים הגדולים העדיפו לשחק בנבחרות צרפת אף על פי שהיו יכולים גם לשחק בנבחרות ספרד בשל אזרחות כפולה.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה


תארים
הרכבי נבחרת צרפת
נבחרת צרפתיורו 1996

1 לאמה • 2 אנגלומה • 3 די מקו • 4 לבוף • 5 בלאן • 6 גרין • 7 דשאן • 8 דסאי • 9 דז'ורקף • 10 זידאן • 11 לוקו • 12 ליזארזו • 13 דוגארי • 14 למוצ'י • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 מדר • 18 פדרוס • 19 קארמבו • 20 רושה • 21 מרטינס • 22 מרטיני • מאמן: ז'אקה

צרפת 
נבחרת צרפתמונדיאל 1998 (מקום ראשון)

1 לאמה • 2 קנדלה • 3 ליזארזו • 4 ויירה • 5 בלאן • 6 דז'ורקף • 7 דשאן • 8 דסאי • 9 גיבארש • 10 זידאן • 11 פירס • 12 הנרי • 13 דיומד • 14 בוגוסיאן • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 פטי • 18 לבוף • 19 קארמבו • 20 טרזגה • 21 דוגארי • 22 צ'רבונייר • מאמן: ז'אקה

צרפת 
נבחרת צרפתיורו 2000 (מקום ראשון)

1 לאמה • 2 קנדלה • 3 ליזארזו • 4 ויירה • 5 בלאן • 6 דז'ורקף • 7 דשאן • 8 דסאי • 9 אנלקה • 10 זידאן • 11 פירס • 12 הנרי • 13 וילטור • 14 מיקו • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 פטי • 18 לבוף • 19 קארמבו • 20 טרזגה • 21 דוגארי • 22 ראמה • מאמן: למר

צרפת 
נבחרת צרפתמונדיאל 2002

1 ראמה • 2 קנדלה • 3 ליזארזו • 4 ויירה • 5 כריסטנבל • 6 דז'ורקף • 7 מאקללה • 8 דסאי • 9 סיסה • 10 זידאן • 11 וילטור • 12 הנרי • 13 סילבסטרה • 14 בוגוסיאן • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 פטי • 18 לבוף • 19 סניול • 20 טרזגה • 21 דוגארי • 22 מיקו • 23 קופה • מאמן: למר

צרפת 
נבחרת צרפתיורו 2004

1 לנדרו • 2 בומסונג • 3 ליזארזו • 4 ויירה • 5 גאלאס • 6 מאקללה • 7 פירס • 8 דסאי • 9 סאהה • 10 זידאן • 11 וילטור • 12 הנרי • 13 סילבסטרה • 14 רוטן • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 דאקור • 18 פדרטי • 19 סניול • 20 טרזגה • 21 מרלה • 22 גובו • 23 קופה • מאמן: סנטיני

צרפת 
נבחרת צרפתמונדיאל 2006 (מקום שני)

1 לנדרו • 2 בומסונג • 3 אבידל • 4 ויירה • 5 גאלאס • 6 מאקללה • 7 מאלודה • 8 דוראסו • 9 גובו • 10 זידאן • 11 וילטור • 12 הנרי • 13 סילבסטרה • 14 סאהה • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 גיבט • 18 דיארה • 19 סניול • 20 טרזגה • 21 שימבונדה • 22 ריברי • 23 קופה • מאמן: דומאנק

צרפת