זיסמן מונטנר

סופר היסטוריון ורופא

זיסמן מונטנר (17 בספטמבר 189720 בינואר 1973) היה סופר, היסטוריון ורופא, ממייסדי החברה לתולדות הרפואה והמדעים בארץ ישראל, בשנת 1949 הקים וניהל במרסיי בית חולים לעולים לארץ-ישראל.

זיסמן מונטנר
לידה 17 בספטמבר 1897
קולומיאה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בינואר 1973 (בגיל 75)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

מונטנר נולד בקולומיאה בריבונות אוסטרו-הונגריה. בשנת 1902 עברה משפחתו לברלין שם סיים בית ספר יסודי. לאחר מכן התלמד בנגרייה במשך שנתיים. בין השנים 1913–1916 למד בתיכון.

בין השנים 19161918 בתקופת מלחמת העולם הראשונה, שירת מונטנר כקצין בצבא האוסטרי.

משנת 1918 עד 1933 השתתף מונטנר בפעילות ציונית. בין השנים 19201926 היה מונטנר חבר הנשיאות העולמית של מכבי. מונטנר השתתף בעריכת ה"לקסיקון היהודי", "אנציקלופדיה יודאיקה" ו"מילון מונחים" וערך את כתב העת "המכבי".

בין השנים 19191923 למד מונטנר רפואה בברלין. בסיום לימודיו התמנה כאסיסטנט במכון האוניברסיטאי להיגיינה.

בין השנים 19261927 היה מונטנר רופא-עוזר בבית החולים העירוני.

מונטנר נשא לאשה את נלי. הזוג היה חשוך ילדים.[1]

בשנת 1933 עלה מונטנר לארץ-ישראל והתיישב בירושלים. הזוג התגורר ברחוב הנביאים פינת רחוב החבשים, (היום רחוב אתיופיה.)

בשנת 1938 פרסם מונטנר מאמר שנושאו "תוכנית שלום עם הפלשתינאים".[2]

בשנת 1947 היה מונטנר ממייסדי החברה לתולדות הרפואה והמדעים, ומזכירה הראשון.

בשנת 1949 מונטנר הקים וניהל במרסיי בית חולים לעולים לארץ-ישראל.

מונטנר היה חבר בוועדה שהחליטה על שמות בתי חולים ממשלתיים. שר הבריאות הד"ר יוסף בורג העביר לדוד בן-גוריון את המלצות הוועדה, ובן-גוריון אישר את ההצעה לשמות בתי החולים : "רמב"ם", "צהלון", "אסף הרופא" ו"דונולו".

מונטנר פרסם כ־100 מאמרים על תולדות הרפואה, הכין לדפוס 10 מספרי הרפואה של הרמב"ם ואת כתבי הרפואה של דונולו ואסף הרופא.

מונטנר חקר על הרמב"ם רבות ואהב רבות את ספריו ומחקריו הרבים.

למונטנר היו העתקים רבים של כתבי הרמב"ם והרב דונולו אותם הוא למד והתבסס רבות על פיהם.

למונטנר היה קשר עם הפיזיקאי אלברט איינשטיין והוא היה מתכתב עימו.

מונטנר נפטר בשנת 1973.

בשנת 1973, לאחר מותו הוענק למונטנר מטעם עיריית תל אביב פרס איינהורן על מפעל חייו בחקר תולדות הרפואה היהודית.[3]

בשנת 1983 יצא לאור ספר לזכרו, בעריכת יהושע ליבוביץ[4]

מספריו עריכה

  • "מאמרים וספרים של זיסמן מונטנר שחוברו עד קיץ שנת 1957", ירושלים, דפוס מרכז, תשי"ח[5]
  • "רבי שבתאי דונולו", ירושלים, מוסד הרב קוק, תש"ט[6] חלק א: כתבי הרפואה הראשונים שנכתבו בעברית באירופה [מאת דונולו], ערוכים ומבוארים בידי זיסמן מונטנר. חלק ב: תולדות חייו ומאמרים על תרומת הרפואה העברית לחכמת הרפואה באירופה, בצירוף מבוא קוסמוגראפי לספרו חכמוני, מאת זיסמן מונטנר.
  • "תזכיר : מוגש לכינוס הראשון של החברה הא"י לתולדות הרפואה <חוה"מ פסח תש"ז> / על ידי זיסמן מונטנר", החברה הארץ ישראלית לתולדות הרפואה, מו"ל לא ידוע, תש"ז[7]
  • "עלילות על רופאים יהודיים : באספקלריה של תולדות הרפואה" ירושלים, דפוס ווייס, תשי"ג,[8]
  • "לקורות הלשון העברית כשפת הלימוד בחכמת הרפואה : לפתיחת המרכז הרפואי של הסתדרות "הדסה" והאוניברסיטה העברית על הר הצופים, ירושלים" / מאת זיסמן מונטנר, דפוס וייס, ירושלים, ת"ש[9]
  • "משנה תפלה למשה / עם מבוא לתולדות התפלה המיוחסת לרופא ר' משה בן מיימון", מאת זיסמן מונטנר, בצירוף סקירה מקיפה על תוכן החיבור עולם התפלה, ירושלים : גניזה, תש"ג[10]
  • "אבן רשד הרופא וחבוריו הרפואיים : בפרט ה"כליאת" שלו : ובו כמה ידיעות היסטוריות עליו ועל בני זמנו שנתפרסמו כאן בפעם הראשונה, כ"כ רשימת ה MATERIA שלו בשלמותה", מו"ל לא ידוע, תש"ו, 1946[11]
  • "הריפוי בחומצה הגלוקונית : בייחוד השפעתה של החומצה הגלוקונית על רמת הקלציום הפעיל במשק הגוף", ירושלים, מו"ל לא ידוע, תש"ב,[12]
  • "ספר הרוקחים / יוצא לאור לראשונה ע"פ כתב יד עברי מן האמצע של המאה הט"ו", עם מבוא הערות ותמונות מאת זיסמן מונטנר, אסכולי, סלדינו, תשי"ג

תל אביב : מחברות לספרות[13]

  • "מבוא לספר אסף הרופא : הספר הרפואי העברי הקדום ביותר. בליווי פרקים נבחרים מתוך הספר להדגמה, ע"פ כל כתבי היד הידועים בעולם". (1957)[14]
  • "משנה תפלה למשה : עם מבוא לתולדות התפלה / המיוחסת לרופא ר' משה מיימון ובו התבוננות במצב המתפלל ... בצירוף ... סקירה על תוכן החיבור עולם התפלה <טרם יצא לאור> [קורות הרפואה העברית, ג" ][15]
  • "לקורות השפה העברית כשפת הלימוד בחכמת הרפואה : תוספת: כל כתביו הרפואיים של הרמב"ם" <רשימה ביבליוגרפית>. ת"ש, ירושלים גניזה[16]

בעריכתו עריכה

  • "על החיים המיניים : ההגיינה והטיפול הרפואי בהם / אוסף מאמרים על פי כת"י עתיקים (ערוכים וקצתם מפורשים) בידי זיסמן מונטנר" (המחברים: משה בן מימון, אבן סינא, אלחסין בן עבדאללה, עוביד, אבן ג'ורג'ה אבן חילוף, הרופא נתן, המאתי[17]
  • "כתבים רפואיים / רבינו משה בן מימון" ערוכים ומסודרים על-פי כתבי-יד בצירוף מבואות, ביאורים ומפתחות בידי זיסמן מונטנר

משה בן מימון, אבן תבון, משה בן שמואל, המאה ה-13, נתן, המאתי, אבן רשד, מחמד, תשי"ז-תשכ"ט, ירושלים : מוסד הרב קוק[18]

  • "פרקי משה ברפואה / רבינו משה בן מימון", בתרגומו של ר' נתן המאתי, יוצאים לאור בשלמותם על פי כתבי-יד, עם מבוא, ביאורים והוספות על ידי זיסמן מונטנר. [כתבים רפואיים ; ב ], משה בן מימון, מונטנר, זיסמן, נתן, המאתי, תשמ"ב, ירושלים : מוסד הרב קוק[19]
  • "ספר הקצרת, או, ספר המסעדים" : <מקאלה פי אלרבו> / בתרגומו העברי של הרופא ר' שמואל בנבנשתי איש סרגוסה, הוצאה לאור על ידי זיסמן מונטנר. משה בן מימון, בנבנשתי, שמואל בן יעקב, מונטנר, זיסמן, תשכ"ג ירושלים : גניזה,[20]
  • "מאמר על חיזוק כוח הגברא" / רבינו משה בן מימון בתרגומו של ר' זרחיה בן שאלתיאל, מבוא וביאורים מאת זיסמן מונטנר, תשמ"ז, ירושלים : מוסד הרב קוק[21]

מתרגומיו עריכה

  • "הירו וליאנדר : שיר אפי מהמאה החמשית אחרי ספה"נ / מאת מוזיאוס המדקדק", המקור היוני בצירוף תרגום עברי בקצב המקור עם באורים והערות מאת זיסמן מונטנר, ירושלים, ר' מס, תרצ"ז,[22]
  • "תשובות רפואיות / רבינו משה בן מימון", תרגם והוסיף מבוא והערות זיסמן מונטנר, תשמ"ז 1987, ירושלים : מוסד הרב קוק[23]
  • [ Die Glocke / VON SCHILLER ] מבחר של תרגומי ז. מונטנר[24]

ממאמריו עריכה

  • "נענוע היהודים בשעת התפילה והלימוד", 1953 בתוך: מולד, כרך 65–66 (1953), ע' 285–289[25]
  • "משנה תפלה למשה" סיני, שנה ו (תש"ג), ע' קכ-קל[26]
  • " בעיות הנתיחה וחכמת הביתור בישראל", תשט"ז, ירושלים, מו"ל לא ידוע[27]
  • "חנוכה חג החשמונאים", תרצ"ח, ירושלים, מו"ל לא ידוע[28]
  • "מסילות מסע בימי קדם בארץ ישראל וסביבתה מן 1500 לפני הספירה עד בערך 500 לסה"נ". (1941)[29]
  • "הרכבת התרופות בספרות העברית העתיקה", קורות תשל"א, עמודים 550–552, רשימת מאמרים במדעי היהדות (רמב"י)[30]

לקריאה נוספת עריכה

  • "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך : מונטנר, זיסמן, עמוד 279

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ארגון יוצאי מרכז אירופה הורינו, רות ויוסף אדלר/אילנה פורת ודורית וידבסקי, הדוד רבא זיסמן מונטנר
  2. ^ "הארכיון הציוני המרכזי" תוכנית שלום עם הפלסטינים מאת ד"ר זיסמן מונטנר, מגדולי חוקרי הרפואה העברית ורפואת הרמב"ם, 29 בדצמבר 1938
  3. ^ חולקו פרסי תל-אביב, דבר, 22 במאי 1973.
  4. ^ ספר זיכרון לזיסמן מונטנר / בעריכת יהושע ליבוביץ, בסיועם של יהושע מרקוביץ, גילה כרם ובתיה מיתר, מוציא לאור : נ. מונטנר, ירושלים, 1983, אתר הספרייה הלאומית
  5. ^ "מאמרים וספרים של זיסמן מונטנר שחוברו עד קיץ שנת 1957" ירושלים, דפוס מרכז, תשי"ח, אתר הספרייה הלאומית
  6. ^ "רבי שבתאי דונולו", ירושלים, מוסד הרב קוק, תש"טאתר הספרייה הלאומית
  7. ^ תזכיר : מוגש לכינוס הראשון של החברה הא"י לתולדות הרפואה <חוה"מ פסח תש"ז> / על ידי זיסמן מונטנר.החברה הארץ ישראלית לתולדות הרפואה, מו"ל לא ידוע, תש"ז, אתר הספרייה הלאומית
  8. ^ עלילות על רופאים יהודיים : באספקלריה של תולדות הרפואה ירושלים, דפוס ווייס, תשי"ג, אתר הספרייה הלאומית
  9. ^ לקורות הלשון העברית כשפת הלימוד בחכמת הרפואה : לפתיחת המרכז הרפואי של הסתדרות "הדסה" והאוניברסיטה העברית על הר הצופים, ירושלים / מאת זיסמן מונטנר דפוס וייס, ת"ש, אתר הספרייה הלאומית
  10. ^ משנה תפלה למשה / עם מבוא לתולדות התפלה המיוחסת לרופא ר' משה בן מיימון, מאת זיסמן מונטנר, בצירוף סקירה מקיפה על תוכן החיבור עולם התפלה ירושלים : גניזה, תש"ג, אתר הספרייה הלאומית
  11. ^ אבן רשד הרופא וחבוריו הרפואיים : בפרט ה"כליאת" שלו : ובו כמה ידיעות היסטוריות עליו ועל בני זמנו שנתפרסמו כאן בפעם הראשונה, כ"כ רשימת ה MATERIA שלו בשלמותה מו"ל לא ידוע, תש"ו, 1946, אתר הספרייה הלאומית
  12. ^ הריפוי בחומצה הגלוקונית : בייחוד השפעתה של החומצה הגלוקונית על רמת הקלציום הפעיל במשק הגוף ירושלים, מו"ל לא ידוע, תש"ב, אתר הספרייה הלאומית
  13. ^ ספר הרוקחים / יוצא לאור לראשונה ע"פ כתב יד עברי מן האמצע של המאה הט"ו, עם מבוא הערות ותמונות מאת זיסמן מונטנר, אסכולי, סלדינו תשי"ג, תל אביב : מחברות לספרות אתר הספרייה הלאומית
  14. ^ מבוא לספר אסף הרופא : הספר הרפואי העברי הקדום ביותר. בליווי פרקים נבחרים מתוך הספר להדגמה, ע"פ כל כתבי היד הידועים בעולם. תשי"ח, ירושלים, מוציא לאור לא ידוע, 1957, אתר הספרייה הלאומית
  15. ^ משנה תפלה למשה : עם מבוא לתולדות התפלה / המיוחסת לרופא ר' משה מיימון ובו התבוננות במצב המתפלל ... בצירוף ... סקירה על תוכן החיבור עולם התפלה <טרם יצא לאור> [קורות הרפואה העברית, ג תש"ז, גניזה, אתר הספרייה הלאומית
  16. ^ לקורות השפה העברית כשפת הלימוד בחכמת הרפואה : תוספת: כל כתביו הרפואיים של הרמב"ם <רשימה ביבליוגרפית>. ת"ש, ירושלים גניזה, אתר הספרייה הלאומית
  17. ^ על החיים המיניים : ההגיינה והטיפול הרפואי בהם / אוסף מאמרים על פי כת"י עתיקים (ערוכים וקצתם מפורשים) בידי זיסמן מונטנר ירושלים :גניזה, תשכ"ה, 1965, אתר הספרייה הלאומית
  18. ^ "כתבים רפואיים / רבינו משה בן מימון" ערוכים ומסודרים על-פי כתבי-יד בצירוף מבואות, ביאורים ומפתחות בידי זיסמן מונטנר משה בן מימון, אבן תבון, משה בן שמואל, המאה ה-13, נתן, המאתי, אבן רשד, מחמד, תשי"ז-תשכ"ט, ירושלים : מוסד הרב קוק אתר הספרייה הלאומית
  19. ^ "פרקי משה ברפואה / רבינו משה בן מימון", בתרגומו של ר' נתן המאתי, יוצאים לאור בשלמותם על פי כתבי-יד, עם מבוא, ביאורים והוספות על ידי זיסמן מונטנר. [כתבים רפואיים ; ב , משה בן מימון, מונטנר, זיסמן, נתן, המאתי, תשמ"ב, ירושלים : מוסד הרב קוק] אתר הספרייה הלאומית
  20. ^ "ספר הקצרת, או, ספר המסעדים" : <מקאלה פי אלרבו> / בתרגומו העברי של הרופא ר' שמואל בנבנשתי איש סרגוסה ,הוצאה לאור על ידי זיסמן מונטנר. משה בן מימון, בנבנשתי, שמואל בן יעקב, מונטנר, זיסמן, תשכ"ג ירושלים : גניזה אתר הספרייה הלאומית
  21. ^ "מאמר על חיזוק כוח הגברא" / רבינו משה בן מימון בתרגומו של ר' זרחיה בן שאלתיאל, מבוא וביאורים מאת זיסמן מונטנר, תשמ"ז, ירושלים : מוסד הרב קוק אתר הספרייה הלאומית
  22. ^ הירו וליאנדר : שיר אפי מהמאה החמשית אחרי ספה"נ / מאת מוזיאוס המדקדק ; המקור היוני בצירוף תרגום עברי בקצב המקור עם באורים והערות מאת זיסמן מונטנר ירושלים, ר' מס, תרצ"ז, אתר הספרייה הלאומית
  23. ^ "תשובות רפואיות / רבינו משה בן מימון", תרגם והוסיף מבוא והערות זיסמן מונטנר, תשמ"ז 1987, ירושלים : מוסד הרב קוק אתר הספרייה הלאומית
  24. ^ מבחר של תרגומי ז. מונטנר 1924, ברלין, מו"ל לא ידוע
  25. ^ "נענוע היהודים בשעת התפילה והלימוד", 1953 בתוך: מולד, כרך 65–66 (1953), ע' 285–289 אתר הספרייה הלאומית
  26. ^ "משנה תפלה למשה"סיני, שנה ו (תש"ג), ע' קכ-קל, אתר הספרייה הלאומית
  27. ^ בעיות הנתיחה וחכמת הביתור בישראל מתוך: שי לישעיהו, ספר יובל לישעיהו וולפסבורג, ירושלים, תשט"ו.
  28. ^ חנוכה חג החשמונאים ירושלים: מול לא ידוע, תרצ"ח, מתוך: העולם, שנה כו, תרצ"ח, גל' יג אתר הספרייה הלאומית
  29. ^ מסילות מסע בימי קדם בארץ ישראל וסביבתה מן 1500 לפני הספירה עד בערך 500 לסה"נ. מסודר ע"פי ב. מיזלר. האטלס ההיסטורי של א"י. חלק א' ערוך בידי הד"ר טילהבר וד"ר שפירא, 1941
  30. ^ הרכבת התרופות בספרות העברית העתיקה רשימת מאמרים במדעי היהדות (רמב"י), קורות (תשלא) 550-552