זכויות להט"ב בארמניה
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בארמניה מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים. פעילות הומוסקסואלית חוקית במדינה מאז 2003, אך משקי בית בראשות זוגות חד מיניים אינם זכאים לאותן הכרות משפטיות הזמינות לזוגות הטרוסקסואלים.
 | |
| ארמניה | |
| מעמד בחוק | חוקי מאז 2003 |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | אין הכרה בשינוי מגדר |
| שירות צבאי | לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים לא רשאים לשרת מאז 2004 בעוד הומוסקסואלים מסומנים כ-"חולי נפש" ונשלחים לפסיכיאטר |
| הגנה מפני אפליה | אין הגנה בחוק מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | ישנה הכרה בנישואים חד מיניים שנעשו בחו"ל מאז 2017 (אם כי טרם תועדה בפועל), בעוד ישנה מגבלה בחוקת המדינה המכירה בנישואים הטרוסקסואלים בלבד מאז 2015 בשטחי המדינה |
| אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | בעד |
פעילות הומוסקסואליות בהסכמה היא חוקית בארמניה מאז 2003 אך עם זאת, מצבם של אזרחים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים לא השתנה באופן מהותי מאז. חברי קהילה ארמנים רבים חוששים להיות מנודים חברתית על ידי חבריהם ומשפחותיהם, מה שמוביל לכך שהם נאלצים לשקר לגבי נטייתם המינית או זהותם המגדרית האמיתית, למעט מספר בני משפחה וחברים בעוד אינם מגישים לרוב תלונות על הפרות זכויות אדם או עבירות פליליות במשטרה.
בשנת 2011, חתמה ארמניה באו"ם על "ההצהרה המשותפת על הפסקת מעשי אלימות והפרות זכויות אדם נלוות על בסיס נטייה מינית וזהות מגדרית", המגנה אלימות ואפליה נגד להט"ב.[1] ב-3 ביולי 2017 קבע משרד המשפטים כי יוכרו נישואים חד מיניים שנערכו בחו"ל.[2][3] עם זאת, נכון לשנת 2021, עדיין לא תועדה הכרה מסוג זה דה פקטו.[4]
הומוסקסואליות נותרה נושא טאבו בחלקים רבים של החברה הארמנית. במחקר משנת 2012, 55% מהכתבים הארמנים הצהירו שהם יפסיקו את מערכת היחסים שלהם עם חבר או קרוב משפחה אם "יצאו מהארון" כהומוסקסואלים. יתרה מכך, אין הגנה משפטית לחברי הקהילה אשר זכויות האדם שלהם מופרות באופן קבוע.[5][6] בשנת 2015 ארמניה דורגה על פי הארגון האירופי "ILGA-Europe" במקום ה-47 מתוך 49 מדינות אירופה עבור זכויות להט"ב, כאשר רוסיה (48) ואזרבייג'ן (49) השכנות תופסות את המקומות האחרונים מתחתיה.[7] בשנת 2021 הוצבה באותו המיקום.[8]
מעמד בחוק עריכה
 |
ראו גם – זכויות להט"ב במדינות ברית המועצות לשעבר |
במסגרת ברית המועצות, הקוד הפלילי אסר על פעילות הומוסקסואלית עם עונש מאסר של כ-5 שנים. מילים כגון הומוסקסואליות או גיי לא היו נוכחות בשום קוד סובייטי ומערכת המשפט הסובייטית השתמשה במונח "סדום" בעת העמדות לדין בנושא.
בארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות (ק.ג.ב.) הוקמה מחלקה מיוחדת למאבק בהומוסקסואליות. השירותים החשאיים השתמשו בסחיטה כדי לגייס סוכנים מקהילת הלהט"ב. קיומה מנעה את האפשרות של הופעת ארגון להט"ב כלשהו, או מדיה מודפסת שתוכננה במיוחד עבור חבריה.
בשנת 2001, עמותת זכויות אדם מקומית "אגודת הלסינקי" (Helsinki Association) פרסמה דרך אתר האינטרנט שלה את סיפורו של נער הומוסקסואל בן 20 אשר בשנת 1999 הועמד לדין למשך שלושה חודשי מאסר בגין קיום יחסי מין הומוסקסואלים בהסכמה עם גבר. הנער היה לנאשם האחרון שנידון על פי סעיף 116 הסובייטי. בעדותו, הוא גינה את כליאתו והתעללותו על ידי סוהר הכלא, אך גם את השופט אותו כינה כ-"מושחת" אשר קיצר את עונשו עבור שוחד של 1,000 דולר. פרסום המקרה סימן את האירוע הראשון אשר הומוסקסואל מוצהר "יוצא מהארון" בארמניה.
עד 2003, החקיקה של ארמניה פעלה לפי סעיף 121 המקביל מחוק העונשין של ברית המועצות לשעבר, שהפליל רק באופן ספציפי קיום יחסי מין אנאליים בין גברים בעוד יחסים הומוסקסואלים בין לסביות ולא אנאליים בין גברים מבוגרים בהסכמה לא הוזכרו במפורש בחוק כעבירה פלילית. ביטול החוק נגד הומוסקסואלים יחד עם עונש המוות בארמניה היה בין תנאי ההצטרפות של ארמניה למועצת אירופה בשנת 2001. בדצמבר 2002 אישרה האספה הלאומית את חוק העונשין החדש שבו הסעיף האנטי-הומוסקסואלי הוסר. ב-1 באוגוסט 2003, נשיא ארמניה רוברט קוצ'ריאן אישר אותו, ובכך, הביא לקיצן של עשרות שנות הדיכוי נגד הומוסקסואלים בארמניה. במשך השנים היו כ-7 תביעות ב-1996 ו-4 ב-1997 על פי החוק נגד הומוסקסואלים (על פי ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל) ו-4 ב-1999 (על פי הוועדה לענייני משפט וזכויות אדם של מועצת אירופה).
גיל ההסכמה מוגדר כשווה בין זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד - 16 שנים.
הכרה במערכות יחסים חד מיניות עריכה
ארמניה אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור).
לצד אי הכרתה של ארמניה במערכות יחסים הומוסקסואליות, ישנה הגבלה בחוקת המדינה המגדירה נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בין גבר לאישה בלבד מאז 2015.[9]
ב-3 ביולי 2017 הודיע משרד המשפטים כי כל הנישואים שנערכו בחו"ל תקפים בארמניה, לרבות נישואים בין בני אותו המין.[10][11][3] עם זאת, נכון לשנת 2021, עדיין לא תועדה הכרה מסוג זה במדינה.[12]
בסוף שנת 2017, האב וזקן מובסיאן מהכנסייה האפוסטולית הארמנית, חבר בכיר באנשי הדת במדינה, הביע את תמיכתו האישית בהכרה בנישואים חד-מיניים בארמניה, והפך לאחד האישים התומכים הבולטים ביותר בארמניה בנושא. בראיון לארגון הלהט"ב הארמני, "Equality Armenia", השווה מובסיאן את הרדיפה ההיסטורית של ארמנים על ידי טורקיה לרדיפה עמה מתמודדים חברי קהילת הלהט"ב ברחבי העולם,[10][11]
"נרדפנו כי לא התקבלנו, כי היינו שונים. כנוצרי ארמני, איך אני יכול לעצום את עיניי למה שקורה בעולם? וזה לא רק בארמניה, זה בכל מקום, חוסר הסובלנות הזו".
תומכים נוספים להתרת נישואים חד מיניים בארמניה כוללים את הארגון "Equality Armenia" אשר הצהיר כי סיסמתו היא "השגת שוויון בנישואים בארמניה".[13]
בנובמבר 2018, ממשלת ארמניה דחתה הצעת חוק שהוצעה על ידי חבר הפרלמנט השמרני, טיגראן אוריקניאן להכנסת איסורים נוספים על הכרה בנישואים חד מיניים.[14]
ב-26 באוגוסט 2019, שר המשפטים, רוסתם בדסיאן, הצהיר כי ארמניה "אינה מכירה בנישואים חד מיניים".[15]
הגנה מפני אפליה עריכה
אף על פי שארמניה הייתה אחת המדינות הראשונות באזור שתמכו בהצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית בדצמבר 2008 הכוללת גינוי של אלימות, הטרדה, אפליה, הדרה, הרדיפה, סטיגמטיזציה, הרג, הוצאות להורג, עינויים, מעצרים שרירותיים או קיפוח כלכלי, חברתי ותרבותי על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית, נכון ל-2021, אין חקיקה המגנה על חברי קהילת הלהט"ב בארמניה מפני אפליה הן בתעסוקה והן בדברי שטנה או פשעי שנאה, מתן סחורות ושירותים ואפליה עקיפה. סקר משנת 2011 הראה כי 50% מהנסקרים בארמניה "יתרחקו באדישות" אם היו עדים לאלימות נגד להט"ב, והדגיש את "האמונה התרבותית המוטבעת נגד הומוסקסואליות במדינה".[2]
ארגון הלהט"ב האירופי "ILGA-Europe" מקיים פעילויות הקשורות לקידום זכויות להט"ב בארמניה באמצעות שבעה ארגונים לא ממשלתיים וחברות אזרחיות ברחבי המדינה.[16]
שירות צבאי עריכה
על פי ועדת הלסינקי לזכויות אדם בארמניה, בשנת 2004, צו של משרד ההגנה הפנימי אסר למעשה על הומוסקסואלים לשרת בכוחות המזוינים של ארמניה. בפועל, הומואים מסומנים כ-"חולי נפש" ונשלחים לפסיכיאטר.[17]
תנאי מחיה עריכה
הומופוביה עריכה
בסתיו 2004, בעקבות הודעתו של ארמן אווטיסיאן, מייסד AAU (ארגון הארי הארמי), הידוע כארגון ימין קיצוני, כי חלק מבכירי ארמניה היו הומואים, יזמו חברי פרלמנט שונים ויכוחים סוערים ששודרו בערוץ הטלוויזיה הציבורי. חברי הפרלמנט הצהירו כי כל חבר שנמצא כהומוסקסואל צריך להתפטר - חוות דעת משותפת של היועץ לנשיאות לביטחון לאומי, גרניק איזגוליאן.[18]
במאי 2012, נאו-נאצים פתחו בשני פיגועי הצתה בפאב בבעלות לסבית בבירת ארמניה, ירוואן. חדשות ארמניה דיווחו כי בפיגוע השני ב-15 במאי הגיעה קבוצה של צעירים לפאב הרוק ההומוסקסואלי "DIY" בסביבות השעה 18:00, שם שרפו את הכרזה אשר הייתה תלויה על חלונותיו עם הכיתוב "לא לפשיזם" וציירו את צלב הקרס הנאצי על קירותיו. האירוע קרה במהירות לאחר הפיגוע הראשון בפאב מוקדם יותר ב-8 במאי, שם נזרקה פצצת דלק מבעד לחלון.[19] במחקר אשר נערך באותה שנה, 55% מהכתבים הארמניים הצהירו כי יפסיקו את מערכת היחסים שלהם עם חבר או קרוב משפחה אם הם יצאו מהארון כהומוסקסואלים.[20]
בשנת 2017 דיווח משרד החוץ של ארצות הברית על הדברים הנוגעים למעמד זכויות הלהט"ב בארמניה בהקשר להומופוביה במדינה באומרו כי, "קבוצת בתי סוהר ציינה כי הומוסקסואלים שהורשעו בפשעים כגון אונס, הופרדו מאסירים אחרים ונאלצו לבצע עבודות משפילות ולספק שירותים מיניים". הדיווח ציין בנוסף כי גברים הומואים מוצהרים אינם מורשים לשרת שירות צבאי במדינה, בעקבות פטור המבוסס על בדיקה פסיכולוגית המצביעה על כך שלפרט יש "הפרעה נפשית". מידע זה מופיע במסמכי הזיהוי האישיים של הפרט ומהווה מכשול לתעסוקה וקבלת רישיון נהיגה. על פי הדיווחים, הומואים ששירתו בצבא התמודדו עם "התעללות פיזית ופסיכולוגית וסחיטה".[21]
במאי 2018, בעודו בארמניה בשליחות הומניטרית, הזמר הבריטי אלטון ג'ון הידוע כהומוסקסואל מוצהר, היה נתון להכפשות הומופוביות בעוד שביצים הושלכו לעברו. לפי צלם העיתונות, כ-2 מתוכן פגעו בג'ון. מאוחר יותר שוחרר החשוד על ידי המשטרה.[22]
באוגוסט 2018 הותקפו תשעה פעילי זכויות להט"ב באלימות על ידי המון זועם בבית פרטי בעיר שורנוך, ושלחו שניים מהם לבית החולים בגלל פציעות קשות. הפיגוע האלים זכה לסיקור תקשורתי נרחב,[23] ונידון על ידי ארגוני זכויות אדם ושגרירות ארצות הברית במדינה.[24][25] התוקפים שוחררו מאוחר יותר על ידי המשטרה.[26]
חופש הביטוי עריכה
בשנת 2013, משטרת ארמניה הציעה הצעת חוק המוציאה מחוץ לחוק "יחסים לא מסורתיים" וקידום "תעמולה להט"ב לנוער" בחוק הדומה לחוק נגד תעמולה גאה אשר הועבר ברוסיה ביוני אותה שנה. אשת אהרוניאן, דוברות המשטרה, מסרה כי הצעת החוק הוצעה בשל "חשש הציבור מהתפשטות הומוסקסואלית". עם זאת, ארגונים לא ממשלתיים בהם "Pink Armenia" טענו כי מדובר בניסיון להסיח את דעת הציבור מבעיות סוציו-פוליטיות רבות במדינה. לאחר מכן הצעת החוק לא הצליחה לעבור.[27]
ב-17 במאי 2014 פרסם העיתון הארמני "Iravunk" מאמר עם רשימה של עשרות חשבונות פייסבוק של חברי קהילת הלהט"ב הארמנית, בעוד כינה אותם כ-"זומבים" והאשים אותם בשירות אינטרסים של "הקהילה ההומוסקסואלית הבינלאומית".[28] העיתון נתבע והובא בפני בית הדין הארמני לערעורים, שם השופטים מצאו כי העיתון "לא פגע באיש" וחייבו את התובעים לשלם 50,000 דראם ארמני כפיצוי לעיתון ולעורך שלו, הובהניס גלאג'יאן אשר הוציא לאור את המאמר.
בנובמבר 2018, קבוצה להט"ב נוצרית נאלצה לבטל מספר פורומים ואירועים שתכננה עבור חברי הקהילה הארמניים עקב "איומים מתמידים" ו-"הפחדה מאורגנת" מצד מנהיגים פוליטיים ודתיים כמו גם "חוסר מוכנות מספקת" מצד המשטרה להגן על המשתתפים.[29]
אקטיביזם עריכה
לאחר ביטול ההפללה של פעילות הומוסקסואלית בהסכמה ב-2003, נצפו בארמניה מספר סימנים ספורדיים של תנועת למען זכויות להט"ב. באוקטובר 2003, קבוצה של 15 חברי הקהילה התאספו בבירה ירוואן עבור הקמת הארגון, "Gay and Lesbian Armenian Group" אך לאחר מספר פגישות, הפעילים לא הצליחו להשיג את מטרתם.
בשנת 1998, נוסדה האגודה הארמנית להומואים ולסביות בניו יורק כדי לתמוך בחברי קהילת הלהט"ב הארמנים בתפוצות בעוד קבוצה דומה הוקמה גם בצרפת.[30]
בשנת 2007, הוקם הארגון הלא ממשלתי, "Pink Armenia", עבור מאבק בהומופוביה וקידום מודעות ציבורית למניעת HIV ומחלות מין נוספות. הארגון עורך לעיתים קרובות מחקר על מעמדם של חברי הקהילה בארמניה, תוך כדי עבודה עם ארגונים לא ממשלתיים אחרים במדינה עבור מאבק בהומפוביה.
קבוצות להט"ב ארמניות נוספות כוללות את האגודה הארמנית למען הומואים ולסביות ("Gay and Lesbian Armenian Society"), יוזמת קשת ארמניה ("Armenia Rainbow Initiative") ושוויון ארמניה ("Equality Armenia") שבסיסה בלוס אנג'לס, ארצות הברית.
ב-5 באפריל 2019, לילית מרטירוסיאן, פעילת זכויות להט"ב טרנסג'נדרית, עלתה לנאום במהלך דיון על נושאי מגדר באספה הלאומית של ארמניה בעודה ציינה את מעמד האזרחים הטרנסג'נדרים בארמניה והתקווה לעתיד טוב ובטוח יותר עבור קהילת הלהט"ב במדינה. נאומה סימן את הפעם הראשונה בהיסטוריה של ארמניה שאדם טרנסג'נדר דיבר באספה הלאומית.[31] במהלך נאומה ציינה את מעמד הטרנסג'נדרים הארמנים בעודם "מעונים, נאנסים, נחטפים, מותקפים פיזית, נשרפים, נרצחים, נשדדים ומובטלים". נאומה הוביל לתגובות שליליות, בהם מחברת הפרלמנט נאירה זוהרביאן שפרשה מהאסיפה הלאומית במהלך נאומה ואיומים מצד חבר הפרלמנט ורטאן ג'וקסיאן שקרא "לשרוף אותה בחיים".[32][33]
טבלת סיכום עריכה
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  (מאז 2003)
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים | (מאז 2003)
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה | 
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים |
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) |
|
| נישואים חד מיניים | / (איסור חוקתי המכיר בנישואים הטרוסקסואלים בלבד מאז 2015, מאז 2017, נישואים חד מיניים שבוצעו מחו"ל מוכרים אם כי נכון לשנת 2021, טרם תועדה הכרה מסוג זה דה פקטו)
|
| הכרה בזוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) |
|
| אימוץ משותף של זוגות חד מיניים |
|
| אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים |
|
| לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא | (מאז 2004)
|
| זכות לשינוי מגדר בחוק |
|
| גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות |
|
| טיפולי המרה אסורים בחוק |
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים |
|
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם |
|
הערות שוליים עריכה
- ^ Over 80 Nations Support Statement at Human Rights Council on LGBT Rights, U.S. Mission to International Organizations in Geneva, 22 במרץ 2011 (באנגלית)
- ^ 1 2 Public opinion toward LGBT people in Yerevan, Gyumri and Vanadzor cities by Pink Armenia - Issuu, issuu.com (באנגלית)
- ^ 1 2 PanARMENIAN.Net - Mobile, www.panarmenian.net
- ^ ‘You have no right to call yourself Armenian’ Say Gay Man's Attackers, The Armenian Weekly, 19 בפברואר 2019 (באנגלית)
- ^ Hetq online, archive.ph, 10 ביולי 2012
- ^ UNHCR | Refworld | Armenian Gays Face Long Walk to Freedom, web.archive.org, 10 באוקטובר 2012
- ^ ԼԳԲՏԻ մարդկանց համար Հայաստանը 3-րդ անբարենպաստ երկիրն է Եվրոպայում (בארמנית)
- ^ Rainbow Europe, rainbow-europe.org
- ^ Armenian Constitution To Ban Same-Sex Marriage, «Ազատ Եվրոպա/Ազատություն» ռադիոկայան (בארמנית)
- ^ 1 2 Palma says, Father Vazken Movsesian Joins Equality Armenia Board – Asbarez.com (באנגלית)
- ^ 1 2 Dawn Ennis, Orthodox Christian Cleric Supports Same-Sex Marriage in Armenia, Los Angeles Blade: LGBTQ News, Rights, Politics, Entertainment, 5 בדצמבר 2017 (באנגלית)
- ^ ‘You have no right to call yourself Armenian’ Say Gay Man's Attackers, The Armenian Weekly, 19 בפברואר 2018 (באנגלית)
- ^ Our Mission - Equality Armenia, web.archive.org, 1 בספטמבר 2018
- ^ Helix Consulting LLC, Armenia’s legislation already bans same-sex marriages, no additional changes necessary: acting deputy minister - aysor.am - Hot news from Armenia, www.aysor.am (באנגלית)
- ^ Helix Consulting LLC, Глава Минюста Армении исключил, что государство признает однополые браки после ратификации Стамбульской конвенции, www.panorama.am (באנגלית)
- ^ Members | ILGA-Europe, www.ilga-europe.org
- ^ Armenia: Gays Live with Threats of Violence, Abuse | EurasiaNet.org, web.archive.org, 2 בספטמבר 2013
- ^ Bigots on Baghramian?: Parliament Members Continue Gay Debate, www.glapn.org
- ^ Artmika, Unzipped: Gay Armenia: HATE CRIME: DIY bar in Armenia capital Yerevan under neo-nazi arson attack, Unzipped, 9 במאי 2012
- ^ 3748946, Public opinion toward LGBT people in Yerevan, Gyumri and Vanadzor cities, Issuu (באנגלית)
- ^ Wayback Machine, web.archive.org, 21 באפריל 2018
- ^ Hey Armenia, We Need to Talk, The Armenian Weekly, 17 באוגוסט 2018 (באנגלית)
- ^ Hornet Networks, This Tiny Armenian Town Formed a Lynch Mob Against Its LGBTQ Citizens, Injuring Many, Hornet, 6 באוגוסט 2018
- ^ Campaign To Raise Funds for LGBT Activists Attacked in Shurnukh, GALAS, 8 באוגוסט 2018 (באנגלית)
- ^ US embassy condemns hate crimes against LGBTI Armenians, news.am (באנגלית)
- ^ Following mob attack, LGBTQ activists in Armenia 'want justice', NBC News (באנגלית)
- ^ Armenian Bill On Gay ‘Propaganda’ Ban Withdrawn, «Ազատ Եվրոպա/Ազատություն» ռադիոկայան (בארמנית)
- ^ ՆՐԱՆՔ ՍՊԱՍԱՐԿՈՒՄ ԵՆ ՄԻՋԱԶԳԱՅԻՆ ՀԱՄԱՍԵՌԱՄՈԼ ԼՈԲԲԻՆԳԻ ՇԱՀԵՐԸ. ԱԶԳԻ ԵՎ ՊԵՏՈՒԹՅԱՆ ԹՇՆԱՄԻՆԵՐԻ ՍԵՎ ՑՈՒՑԱԿԸ, web.archive.org, 24 בספטמבר 2015
- ^ Amid threats, LGBT forum is cancelled in Armenia | Eurasianet, eurasianet.org (באנגלית)
- ^ About, AGLA NY, 26 בינואר 2008 (באנגלית)
- ^ Armenian MPs call for trans activist to be burned alive after historic speech, the Guardian, 26 באפריל 2019 (באנגלית)
- ^ Karasz, Palko (2019-04-26). "A Trans Woman Got 3 Minutes to Speak in Armenia's Parliament. Threats Followed". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-11-18.
- ^ Speech that led to death threats against an Armenian trans activist, נבדק ב-2021-11-18