זכויות עובדים

זכיות עבודה
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

זכויות עובדים הן זכויות הניתנות לעובדים באמצעות דיני העבודה, בהסכמים קיבוציים ובכלים נוספים להסדרת יחסי העבודה. זכויות העובדים הושגו בעיקר עקב מאבקיהם של תנועות סוציאליסטיות החל מהמאה ה-19, מאבקים שנועדו למנוע העסקת קטינים, להגביל את שעות העבודה היומיות, לקבוע שכר מינימום ועוד.

היקף הזכויות שיש להעניק לעובדים, אל מול זכויות המעסיק הכוללות את זכות הקניין של המעסיק והזכות של אדם לנהל את עסקו כראות עיניו, הם חלק מהמחלוקת הפוליטי בין השמאל לימין. דוגמה לפולמוס זה היא הדיון אודות שכר המינימום.

זכויות עובדים בחוק הישראליעריכה

  ערך מורחב – חוקי מגן

בישראל, מערכת יחסי העבודה בין עובד ומעביד כפופה לרגולציה אשר מחייבת כל מעביד לתת זכויות מינימליות לעובדיו[1], חוקי מגן מונעים ממנו לפגוע בזכויות אלה אפילו אם ויתר עליהן העובד בכתב. כך למשל חייב מעביד בתשלום שכר שלא יפחת משכר המינימום ולשלם גמול שעות נוספות, דמי מחלה וחופשה שנתית. קיימת חובה על כל מעביד לספק לכל עובד הודעה בכתב המפרטת את זכויותיו. הודעת פיטורים או התפטרות חייבת גם היא להיעשות בכתב. על העובדים במגזרים השונים במשק חלות גם הוראות צוי הרחבה של משרד העבודה והרווחה, אשר מוסיפות על הזכויות המוקנות בהתאם לחוקי העבודה.

עובד שזכויותיו נפגעו יכול להגיש תביעה לבית הדין לעבודה או להגיש תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה שבמשרד הכלכלה.[2]

זכות ההתאגדותעריכה

זכות ההתאגדות היא זכות דמוקרטית בסיסית והיא מגובה באמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהם. הבולטת באמנות אלה היא אמנת היסוד של האומות המאוחדות, ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, הקובעת בפיסקה כ"ג(4): "כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות כדי להגן על ענייניו." הזכות להתארגנות איננה מוסדרת בחוק ספציפי, אלא היא מופיעה בכמה חוקים - כגון חוק הסכמים קיבוציים וחוק יישוב סכסוכי עבודה[3], כמו גם היא מוזכרת בפסיקה. על פי חוק הסכמים קיבוציים אסור למעביד להפלות עובד, לפטרו או להרע את תנאיו מכיוון שהוא החל במהלך של התארגנות עובדים. בעקבות מהלך התאגדות עובדי חברת "פלאפון תקשורת", בית המשפט בישראל אף קבע כי אסור למעביד להתערב בדרך כלשהי במהלך ההתארגנות של עובדיו. הרציונל העומד בבסיס ההתארגנות עובדים הוא שכוחו של המעסיק מול השכיר רב יותר והדרך שבה העובדים יכולים לשמור על זכויותיהם מולו ולהיאבק עבור שיפור בתנאי העבודה ובשכרם הוא דרך התארגנות עובדים.

בישראל פועלים מספר ארגונים המסייעים לעובדים להתאגד ולהגן על זכויותיהם, כגון ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים הלאומית והקליניקה המשפטית באוניברסיטת תל אביב, כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי, קו לעובד ותנועת הנוער העובד והלומד.

ביהדותעריכה

זכותו של העובד לקבל את שכרו במועד, ללא הלנת שכר, נקבעה בתורה במצוות עשה - ”בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ “ (דברים כ"ד ט"ו), ובמצוות לא תעשה - ”לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר.“ (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ג).

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על המעביד גם מוטלת החובה לבדוק מראש ולסווג נכון עובדים כ"עובדים" (ולא כ"עצמאיים" או כ"קבלנים"), ולתת להם את זכויותיהם בזמן. הפרת החובה גוררת אחריה בנוסף לתשלום הזכויות הרגילות של עובדים, גם חיוב בפיצוי הרתעתי. כך נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 15868-04-18, גבריאל כותה ואח' - עיריית רעננה ואח'; ניתן ביום 7.4.2021.
  2. ^ פנייה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה, באתר כל זכות
  3. ^ חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–1957, באתר הכנסת