זליגמן בר

זליגמן (יצחק בן אריה יוסף) בר (18 בספטמבר 1825- 30 במרץ 1897) היה חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני, ממשיך דרכו של וולף היידנהיים בהפעלת בית הדפוס של רדלהיים, נודע בעיקר בזכות הוצאת סידור "עבודת ישראל" (רעדעלהיים תרכ"ח) ובו תיקוני נוסח ופירושי התפילות והפיוטים, אשר עד היום מהווים מקור לפירוש התפילה ולנוסחה.

זליגמן בר
Seligman-Baer.jpg
לידה 18 בספטמבר 1825
מוסבאך, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 במרץ 1897 (בגיל 71)
לודוויג, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע הבראיסט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

זליגמן בר נולד במוסבאך בשנת תקפ"ו (1825), מפעל חייו לפני הפעלת בית הדפוס ברדלהיים היה בביבריך, ולאחר שבשנת ה'תקצ"ב נפטר וולף היידנהיים, ולא היה מי שיהדיר את הספרים ויסדרם לדפוס במשך זמן מה, עבר לרדלהיים.

בית הדפוס בזמנועריכה

בית הדפוס נוהל מהקמתו על ידי וולף היידנהיים, ולאחר פטירתו נקנה על ידי מ.(מנחם) להעבערגער. בזמנו של זליגמן בר בית הדפוס המשיך להוציא את הסידורים הישנים של רוו"ה, שהם בעיקר שפת אמת ושפה ברורה (שיצאו לאור פעם ראשונה בשנת תקס"ו), וכן את כל הדברים שבית הדפוס הוציא קודם זמנו של זליגמן בר.

מפעל חייועריכה

זליגמן בר ההדיר והוציא לאור ספר "לקט הצבי" וכן השקיע רבות בסידור הקינות, וכך התפרסם.[1]

חמישה חומשי תורהעריכה

זליגמן בר עמל שנים רבות בשביל לזקק ולדעת בדיוק מה היא הנוסחה המדויקת ביותר של התורה. באשר לערך עבודתו זו כתב הרב מרדכי ברויאר[2]:

"חכם זה הוציא מהדורת מקרא "על פי המסורה", על-פי מיטב הכלים המדעיים שברשותו; וגדולי המדע של זמנו תמכו בו וסמכו עליו. אך היום כבר נתפרסם ונודע ברבים, שמהדורה זו היא מלאה טעויות ושיבושים, והיא מחוסרת כל ערך. ואחת הטעויות הגדולות של בר הייתה ההסתמכות היתרה על נוסחות הרד"ק... בניגוד לעדות כתבי-היד שהגיעו אלינו מידי חכמי המסורה של טבריה. וכן לא ייעשה." (הרב ברויאר דגל בכך שהנוסחאות המדויקות ביותר- הם רק אלו הקרובות לכתר ארם צובא, לעומת זאת כתב הרב אביגדור נבנצל":"דעת אדמו"ר זללה"ה(הגרש"ז אוירבך) שנסח התנ"ך המקובל בידינו הוא הנסח הנכון, ואין לשנות את הנסח על פי כתב יד של חלב(כתר ארם צובא)"[3])

עבודת ישראלעריכה

עבודת ישראל או בשמו המלא "סדר עבודת ישראל כולל התפילות והברכות לכל השנה",יצא לשוק בשנת תרכ"ח וכל העותקים אזלו מהר, הודות לפופולריות הרבה שזכו לה. מהדורות אחרות יצאו לאחר מכן על ידי בית הוצאת הספרים מ. להעבערגער ושות' בשני הנוסחים. בשנת תרצ"ז הוציאה הוצאת שוקן את הסידור בנוסח פולין ובשנת תשי"ז הסידור יצא גם בנוסח אשכנז. בשתי ההוצאות האחרונות הסידור יצא בשני גדלים שונים וכן עם ספר תהלים בסוף. בשנת תשע"ב יצא הסידור בשני הנוסחים בכרך אחד ובכרך השני נדפס הביאור יכין לשון בפני עצמו על ידי הוצאת מכון ירושלים. בסידורו הלך בדרך כלל כמו הנוסך המובא בסידורים שפת אמת ושפה ברורה שהוציא היידנהיים וכן בסידור ויעתר יצחק לר' יצחק סטנוב. הוא ממעט לציין את מנהג פפד"ם. הוא הוציא פעמיים את סידור עבודת ישראל, פעם אחת כנוסח אשכנז ופעם אחת כנוסח פולין. בין שתי ההוצאות אין הבדל, רק שמעמוד 589 הוא כתב את הסליחות והפיוטים בנוסח שונה והוא מציין את זה כל שמונה עמודים בתחתית העמוד, ישנם הבדלים גם בעמודים 369–381 בסדר ההושענות. סידור עבודת ישראל הוא הסידור האחרון שיצא עם כל הפיוטים לכל שבתות השנה. הסידור זכה להסכמה בחרוזים מהרב שלמה זאב קליין אב"ד קולמר.

שיטתועריכה

זליגמן בר דגל בכך שהנוסחה הקדומה ביותר היא הנכונה והמדויקת ביותר, ולכן הוא מביא הרבה מקורות בדרך כלל. לעומת זאת, מסיבה לא ברורה לא אהב לשנות את הנוסחה שקבע רוו"ה לפניו בסידורים שפה ברורה ושפת אמת. אם דקדוק השפה סתר את הנוסח העתיק, ואפילו העתיק ביותר- הוא הלך כדעת יצחק סטנוב (ואולי עשה זאת כהמשך לדרכו של הרוו"ה) כמו במקרה של ברכת "שלא עשני גוי" הוא כותב:מנחות דף מ"ג ע"ב(והביאו הרי"ף והרא"ש בפרק ט' דברכות) הנוסחא שעשני ישראל, אמנם בתוספתא דברכות פרק ז' ר' יהודה אומר: ג' ברכות צריך אדם לברך בכל יום: שלא עשני גוי וכו' וכן גרסת רב עמרם והרמב"ם והאבודרהם והטור וכן בכל סידורים ישנים וראה מ"א לאורח חיים ס' ט"ו. אבל בעל "ויעתר יצחק" הרחיק תיבת "גוי" והעמיד במקומה "נכרי" ויפה תיקן כי אע"פ שהרגילו חז"ל לקרוא גוי לאיש אחר שאינו מישראל, וכמו שכתב הרד"ק בשרשים ערך גוי, מכל מקום(בכל זאת) בכל המקרא תבת גוי הוראתה כמו עם וגם לא יתכן להשתמש בה בדבור על איש אחד כאשר כבר העיר הראב"ע בפירושו לשמות כ"א ח'.אבל נכרי היא המילה הנכונה אם הכוונה על איש זר שאינו מישראל, ואנחנו חובתינו לסדר תפלותינו בלשון ברורה." כאן אפשר לראות את השקפתו.

תגובותיו על המשיגים עליועריכה

זליגמן בר דגל שמותר לו לשנות את המנהג לטובת הנוסח שלדעתו הוא הנכון וכך הוא כותב בהקדמתו לסידור:" ועתה אתה הקורא אם תמצא כה וכה בסדור זה תיבה או ניקוד כנגד הרגל קריאתך אל נא תבהל את פיך לקרוא עלי תועה תועה, אבל הביטה וראה בשולי העמוד... ותנוח דעתך. אמנם המקנאים הרגילים לערער על כל חדש שיראו בליי שום עליו עין בוחנת אם יטענו עלי במאמר "אל תשנו ממנהג אבותיכם", ואם יאמרו "מי הוא זה שיעיז פניו לשלוח יד בלשון התפלה לתקן ולחדש ולעשות את עצמו כדיין מכריע", ואם יאמרו... אשיבם דבר כי לא באתי לחדש מאומה רק לבאר ולתקן די והותר נשאר לי לבאר ולתקן. תדע כי היידנהיים בכל מה שזיקק את התפילה הוא בעצמו לא הונחה דעתו בסידורו והיה בחפצו להוציא עוד סידור חדש מתוקן בכל וכל ואף קרא את שמו הלכה ברורה..." ועוד כתב:"הן! החוקרים המבינים הנאמנים כי יבקרו את סידורי[4] אשמח במשפטם משפט אמת, בידעי כי גם אם ימצאו ששכחתי דבר או נואלתי בדבר... אבל האנשים הקנתרנים המתחסדים בחלקלקות פיהם ורק און בקרבם הרואים כל נגעים חוץ מנגעי עצמם... אין לי חפץ באהבתם וגם שנאתם כאין נגדי...""

שינויים שעשהעריכה

בקרב קהילות גרמניה עד ימינו משתמשים בעיקר בסידור "שפת אמת" בגלל שהוא נחשב כסידור המדויק ביותר מבין כל סידורי ה אשכנז. סידור "שפת אמת" מביא פעמים רבות את נוסח פפד"ם. בשער הסידור כתוב: "מאת וואלף ב"ר שמשון איש ארץ היידנהיים" אך דבר זה אינו מדויק. לאחר שיצא הסידור לאור בשנת תקס"ו יצא הסידור לאור בעוד כ-180 מהדורות, מהם ברדלהיים ומהם בערים אחרות כגון אופנבאך, זולצבאך, מיינץ וכו'. לאחר פטירת היידנהיים, כשזליגמן בר התחיל לההדיר ספרים בבית הדפוס הוא "שיפץ" את "שפת אמת" והסיר ממנו מספר שיבושים. המהדורות הנפוצות כיום של "שפת אמת", שהם מ-1956 ושל הוצאת בימ"ס גולדשמיט בזל מ-1989, הם לאחר השינויים.

מספר שינויים בין "שפת אמת" לפני זליגמן, לבין "שפת אמת" לאחר זליגמן.
סידור גרסה נימוק גרסה נימוק
"שפת אמת" הישן "ברכו" שוא נח תחת הרי"ש שכח כללי הדקדוק (עיין עבודת ישראל עמ' 76) כי עם אדני החסד כ"כ בכתב יד ומסר עליו קל"ד[5]
"שפת אמת" החדש "ברכו" חטף פתח תחת הרי"ש כללי הדקדוק (עיין עבודת ישראל עמ' 66) כי עם יהוה החסד כך המסורת והנוסח הרגיל, וכדי להשלים לקל"ד במזמור פ"ו ד' הדפיס שם אדנות
מספר הבדלים בין "עבודת ישראל" (רדלהיים תרכ"ח, נוסחת זליגמן בר) לבין "שפת אמת" (רדלהיים תקס"ח, לאחר שזליגמן בר שינה אותו[6])
סידור גרסה עמוד[7] נימוק גרסה עמוד נימוק גרסה עמוד נימוק
שפת אמת ושים חלקינו עמהם לעולם, ולא ניבוש. מעולם שמך 44 39 נוסח פולין (מ"פ) ובשביעי רצית בו 115 המסורת "בתשובה" אות בי"ת לא דגושה 42 המסורת
עבודת ישראל ושים חלקינו עמהם, ולעולם לא ניבוש. מעולם הוא שמך 94 84 נוסח אשכנז (מ"א) והשביעי רצית בו 219 גרסת יצחק סטנוב, כללי הדקדוק "בתשובה" אות בי"ת דגושה 90 סידור משנת רפ"ז, כללי הדקדוק

פטירתועריכה

זליגמן בר נפטר בביבריץ' כבן 72 בשנת תרנ"ז.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא זליגמן בר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מתוך ההסכמה של הרב שלמה קליין
  2. ^ מקראות שיש להם הכרע
  3. ^ "קונטרס ההנהגות מאת הרב אביגדור נבנבצל שליט"א מתוך משנ"ב מהדורת 'ביצחק יקרא' סעיף סג הוצאת ספרים פלדהיים, ירושלים, תשס"ד
  4. ^ ובאמת גם סדר עבודת ישראל אינו נקי מטעויות כמו בתחנון לשחרית שכתב "חון אום לשמך מקוה" אות וא"ו של "מקוה" בסגול וכתב שאום לשון זכר. וודאי טעות היא זו כי מה זה "אום אני חומה" (חומה לשון נקבה לכו"ע)
  5. ^ לפי המסורה, שם אדנות מופיע לבדו בספר תהילים קל"ד פעמים
  6. ^ בשביל לראות את "שפת אמת" ללא שינויים-https://books.google.co.il/books?id=H_OjtwEACAAJ&printsec=frontcover&hl=iw&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false
  7. ^ יש לציין כי בשונה מ"עבודת ישראל" "שפת אמת" מעומד בצורה שונה בכל מהדורה. כאן הכוונה למהדורת 1956.