זלמן רוזנטל

זלמן רוזנטליידיש: זלמן ראָזענטאַל; 1889, טלנשטי19 במרץ 1959, קישינב) היה סופר יידי ועברי ופעיל ציוני בסרבי.

זלמן רוזנטל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1889
טלנשטי, מולדובה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 במרץ 1959 (בגיל 70 בערך)
קישינב, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אודסה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד עורך ראשי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

רוזנטל נולד בבסרביה, אחד מעשרת ילדיו של חוכר, במשפחה שהתייחסה לרבי צבי הירש אשכנזי ולרבי יעקב עמדן. הוא למד בתלמוד תורה, היה אוטודידקט, למד בגימנסיה באודסה ויותר מאוחר התקבל לאוניברסיטה המקומית. שם גם הצטרף לפועלי ציון.

ב-1914 ייסד בית ספר יהודי בטלנשטי, שם גם לימד. ב-1919 עבר לקישינב, בין 19201922 היה עורכו של היומון היידי "דער ייד". החל מ-1923 ועד איסור פרסום עיתונות יידיש ברומניה ב-1938 הוא היה עורכו של היומון "אונדזער צייט". הוא הוציא לאור ירחון יידי לילדים בשם "פאר יידישן קינד" (יצא בתור מוסף ל"אונדזער צייט" בשנים 1925–1928, 1936). היה עורך משנה של כתב העת העברי לילדים "אשכולות". בשנות העשרים ביקר שלוש פעמים בארץ ישראל, ופרסם רשומות מביקורים אלו בעיתונים וכתבי עת שיותר מאוחר יצאו לאור בקובץ אחד בשם "אונדזער לאנד" (קישינב 1938). הוא שיתף פעולה עם קרן היסוד, קק"ל ותרבות.

את הסיפור הראשון פרסם בהמלצתו של יהושע חנא רבניצקי בכתב העת היידי "אונדזער לעבן" של מרדכי ספקטור.

בשנים 19261927 הוא סיקר את משפטו של שלום שוורצבארד, שהתנהל בפריז, וב-1927 ראה אור בקישינב ספרו שחובר על פי סיקורים אלו.

לאחר סיפוח בסרביה לברית המועצות הוא נעצר ב-12 ביולי 1940 ונשפט ב-18 בינואר 1941 לארבע עשרה שנים בגולאג בארכנגלסק בגלל פעילות ציונית. אשתו ושתי בנותיו גורשו מהעיר. הוא שוחרר ב-1954 וחזר לקישינב. לאחר שחרורו עבד בבית חרושת לטקסטיל. חמש שנים מאוחר יותר הוא נפטר ונקבר בבית הקברות היהודי של העיר. שמו טוהר בהחלטת הפרקליטות של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית ב-5 ביוני 1989.

חיבוריו עריכה

ביידיש:

  • לידעלעך, אודסה, 1918.
  • דאָס װוּנדער-ציגל, אודסה, 1919.
  • אונטער אליהוס בױם, אודסה, 1919.
  • דאָס נײַע לעבן, אודסה, 1919.
  • דער שװאַרצבאָרד-פּראָצעס: פּאַריז 1926 — אָקטאָבער 1927, קישינב, 1927.
  • פֿון מײַן הײם, קישינב, 1936.
  • אונדזער לאַנד: רעפּאָרטאַזשן, קישינב, 1938.
  • געקליבענע װערק(קובץ חיבורים נבחרים ביידיש ועברית), תל אביב, 1997.

בעברית:

  • הרשלי וחלומו, קישינב, 1939.
  • חליפה למתנה, קישינב, 1939.
  • נחום בורח, ירושלים, 1940.
  • אנשים ורגבים, תל אביב, 1949.
  • גדי הפלאות (סיפורים נבחרים בתרגומו של יצחק ספיבק), תל אביב, 1960.

דו-לשוני:

  • מבחר כתבים/געקליבענע ווערק, ירושלים, תשנ"ז-1997.

קישורים חיצוניים עריכה