זמירות ופיוטים לשבת
טקסטים פיוטיים לשירה בסעודות השבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה
(הופנה מהדף זמירות שבת)
זמירות ופיוטים לשבת הם טקסטים פיוטיים ששרים במהלך סעודות שבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה ולעיתים במהלכה. ברובם חוברו הזמירות והפיוטים בין המאות ה-14 וה-17, אם כי פיוטים רבים חוברו גם לאחר מכן, ועד ימינו.
מטרת הזמירות הוא להנעים את ארוחות השבת, לייחד אותן מארוחות בימי החול ולהזכיר על השולחן דברי תורה. המקור למנהג זמירות שבת נמצא כבר בתלמוד הבבלי[1], בשיר השירים רבה[2], במחזור ויטרי, בספר הרוקח ובספר הזוהר.
"זמירון" הוא חוברת קטנה ובה כל סדר הברכות והפיוטים למהלך השבת, הכולל את הקידושים השונים, ההבדלה, ברכת המזון ואת הזמירות השונות המתחלקות לערב שבת, לסעודת יום השבת, לסעודה שלישית ולמוצאי שבת.
הנושאים העיקריים בזמירות הם הלל ושבח לאל שנתן יום מנוחה, ותיאור גדלות השבת ומעלתה. בכמה מהזמירות למוצאי שבת מוזכר אליהו הנביא, שעל פי המסורת יושב במוצאי שבת תחת עץ החיים ומונה את זכויותיהם של ישראל, כתיקון על קטרוגו בזמן שהיה עלי אדמות. בחלק מהזמירות חתומים באקרוסטיכון שמות מחבריהם במילים הראשונות של כל בית או שורה.
רשימת זמירות פופולריות
עריכה- שלום עליכם: מחברו אינו ידוע, מהמאה ה-17 המנהג לשוררו בליל שבת טרם הסעודה בכל העדות והקהילות
- ריבון כל העולמים: מחברו אינו ידוע, פיוט ובקשת תפילה מהמאה ה-17 והמנהג לשוררו בליל שבת טרם הסעודה בהרבה קהילות בפרט בקהילות חסידיות
- אשת חיל: מחברו שלמה המלך בן דוד המלך בספרו ספר משלי פרק לא (פסוקים י-לא) והמנהג לשוררו בליל שבת טרם הסעודה בכל העדות והקהילות
- אזמר בשבחין: מושר בליל שבת טרם הסעודה, מחברו רבי יצחק לוריא אשכנזי הנקרא האר"י הקדוש מהעיר צפת שבגליל העליון והמנהג לשוררו בכל העדות והקהילות
- כל מקדש שביעי: פיוט עתיק שחיבר הרב משה בן קלונימוס מובא במחזור ויטרי מהמאה ה-11, במשך הדורות הוא הולחן בלחנים רבים, יהודי קהילות אשכנז נוהגים לשיר אותו בסעודת ליל שבת
- אשיר לאל אשר שבת: פיוט מפיוטי השבת המרכזיים והמוכרים במסורת יהדות בבל ומושר בסעודת ליל שבת, הפיוט אשר נכתב על ידי הרב משה בן שמואל הלוי, שרמז את שמו בראשי הבתים
- מנוחה ושמחה: פיוט שנהגו לשורר בקהילות אשכנז בסעודת ליל שבת, השם 'משה' חתום באקרוסטיכון של הפיוט, והוא מיוחס לרבי משה בן קלונימוס
- מה ידידות: - שם המחבר, מנחם, מופיע באקרוסטיכון של בתי השיר (מלבד הבית החמישי), פיוט המושר בכל קהילות אשכנז בסעודת ליל שבת, נדפס לראשונה בקושטנדינה בספר 'זמירות ושירות ותשבחות'
- מה יפית: זמר הנמצא בסידור מושר בסעודת ליל שבת הופיע בדפוס בשנת 1515 בפראג, פיוט המתאר את עונג וכבוד השבת, באקרוסטיכון מופיע השם מרדכי בר יצחק, שחי כנראה במאה ה-13[3], ויש משערים שהוא מחבר הפיוט "מעוז צור" לחנוכה[4].
- יה ריבון עלם: מאת רבי ישראל נג'ארה מהעיר צפת שבגליל העליון מגורי האר"י מושר בסעודת ליל שבת בכל העדות והקהילות
- יה אכסוף נועם השבת: מאת רבי אהרן הגדול מקרלין מושר בסעודת ליל שבת בעיקר בקהילות החסידים
- יחד באורך: פיוט לשבת חנוכה מאת גדול המשוררים בתור הזהב רבי יהודה הלוי מטולידו אשר בספרד
- צור משלו אכלנו: מחברו האלמוני חי, כנראה, בצפון צרפת בימי הביניים מושר בכל שלושת סעודות שבת
- צמאה נפשי לאלוהים לאל חי: מאת רבי אברהם בן מאיר אבן עזרא הספרדי מושר בסעודת ליל שבת בכל העדות והקהילות
- אסדר לסעודתא: רבי יצחק לוריא אשכנזי הנקרא האר"י הקדוש מהעיר צפת שבגליל העליון
- אהבת הדסה: מחברו הרב שלום שבזי גדול משוררי תימן, פיוט נפוץ אצל קהילות תימן לשיר בסעודות שבת ובשמחות
- שר הממונה: מחברו הרב שלום שבזי גדול משוררי תימן פיוט שהתחבר לכבוד ידידו חכם אברהם, פיוט נפוץ אצל קהילות יהדות תימן לשוררו בסעודות שבת ובשמחות
- שירו לאל נבוני: פיוט לשבת ראש חודש הפיוט התחבר לראש חודש שחל ביום השבת חיברו הפייטן רבי יעקב, והמנהג לשוררו בהרבה קהילות בכל סעודות השבת
- חי ה' וברוך צורי: פיוט המושר בראשית הסעודה השנייה בשבת בקהילות יהדות אשכנז, באקרוסטיכון "חיים יצחק" רמוז שם המחבר, בתנועת החסידות נהוג לשיר את הפיוט לאחר פיוטו של האר"י (אסדר לסעודתא)
- ברוך ה' יום יום: מאת רבי שמעון בן יצחק הנקרא רבי שמעון הגדול מגדולי פייטני אשכנז, מושר בקהילות האשכנזים והחסידים ביום השבת בסעודת שבת, בקהילות החסידים נוהגים לחלק את הזמר לשניים: חלקו הראשון – עד "אמונים נוצר" – מושר בסעודת יום השבת, וחלקו השני – מ"יצווה צור חסדו" עד תומו – מושר בסעודה שלישית
- ברוך אל עליון: מאת רבי ברוך בן שמואל ממגנצא, מושר בקהילות אשכנז בזמירות השבת בעת הסעודה השנייה
- מבורך שבת: פיוט מאת הפייטן מהרי האטלס מיהדות צפון אפריקה רבי משה בן יעקב אדהאן נהוג לשוררו בעת עליה לתורה בשבת בבוקר עליית מפטיר
- יום זה מכובד: מאת ר' ישראל הגר - גר צדק מהמאה ה-12: פיוט אשר נהוג לשורר בקהילות ספרד ואשכנז בכל שבת בסעודת הבוקר
- למולדת שובי רוני: פיוט מאת הפייטן רבי אשר מזרחי מתוניסיה שיר כיסופים לשבת ולכבוד ארץ ישראל
- יום זה לישראל: מיוחס בטעות לרבינו האר"י הקדוש מצפת, אך מחבר הפיוט הוא רבי יצחק סלמה חזן
- על אהבתך: מאת רבי יהודה הלוי גדול משוררי ספרד, הפיוט מושר בשבת בקהילות אשכנזיות מסוימות ובשירת הבקשות של פרשת משפטים בקהילת יהודי מרוקו
- כי אשמרה שבת: מאת רבי אברהם אבן עזרא הספרדי, אחד מפיוטי השבת הנפוצים והידועים ביותר ומושר בכל 3 סעודות שבת, ומושר על ידי כל הקהילות בשינויי נוסח קלים[5] בקהילות האשכנזיות נוהגים לשיר את הפיוט אחרי הסעודה השנייה, בבעדות יום השבת בבוקר
- דרור יקרא לבן עם בת: מאת אדונים הלוי הנקרא הרב דונש בן לברט מושר בכל הקהילות והעדות בסעודת שבת בבוקר
- שמרו שבתותי: מאת שלמה (מחבר לא ידוע), פיוט המושר בקהילות אשכנז בעת הסעודה השנייה בשבת הפיוט עוסק במעלות יום השבת, ורבים בו האזכורים על החירות והמנוחה והגאולה הכרוכות ביום זה
- כל מקדש שביעי: מאת רבי משה בן קלונימוס, יהודי קהילות אשכנז נוהגים לשיר אותו בסעודת ליל שבת
- בני היכלא: מחברו האר"י הקדוש מצפת אשר בגליל העליון, מושר בסעודה שלישית בשבת בהרבה קהילות
- אל מסתתר בשפריר חביון: מאת רבי אברהם מימין תלמיד רבי משה בן יעקב קורדוברו (הרמ"ק) מהעיר צפת אשר בגליל העליון, הפיוט פותח את קובץ שירת הבקשות החלבי-ירושלמי[6] לליל שבת וכן מופיע בחלק מספרי הזמירות של תנועת החסידות, בחסידות צאנז-קלויזנבורג נוהגים לשיר את הפיוט בסעודה השלישית
- ידיד נפש: מאת רבי אלעזר אזכרי בעל ספר החרדים מהעיר צפת שבגליל העליון, מושר בכל הקהילות והעדות בסעודה שלישית של שבת
- יום שבת: שם המחבר, יהונתן, מופיע באקרוסטיכון באותיות הראשונות של בתי השיר, פיוט המושר בפי יהודי גרמניה בכל ליל שבת
- אליך אקרא יה: מאת רבי שלמה זריהן מקהילות המערב נהוג לשוררו בהרבה קהילות בכל ליל שבת
- שיר הכבוד: מיוחס לרבי יהודה החסיד מחסידי אשכנז והמנהג בקהילות החסידים לשוררו בשבת בבוקר טרם הסעודה אחרי תפילת מוסף בבית הכנסת ופותחים ההיכל
- יום השבת אין כמוהו: מאת יהודי רבי מנצור (מחבר לא ידוע) פיוט המושר בסעודת יום השבת בקהילת יהודי בבל.
- יום שבתון אין לשכוח: מאת רבי יהודה הלוי גדול משוררי ספרד מושר בכל הקהילות והעדות בסעודת יום השבת בבוקר.
מהדורות ופירושים
עריכהברבות השנים, ניצלו מחברים רבים את הפופולריות של הזמירונים וספרי הפיוטים, כדי להפיץ את חידושיהם ופירושיהם. כך התפתחה ספרות ענפה של מהדורות רבות של זמירות שבת, עם הוספות כמו פרקי לימוד ייחודיים לזמני סעודות השבת, פנינים והוספות, ואף פיוטים עצמאיים מחודשים לשבתות ומועדים.
קריאה נוספת
עריכהזמירות לשבת וברכת המזון ע"פ כתבי יד ודפוסים ישנים, בעריכת י.י. ינקלביץ, תשע"ב. מהדורה זו מנסה לברר את הנוסח הנכון על פי כתבי יד ודפוסים שונים.
ראו גם
עריכה- שירת הבקשות - פיוטים המושרים בבית הכנסת של יהודי ארצות המזרח לפני תפילת שחרית בשבתות וחגים.
- אתקינו סעודתא - סדרת פיוטים של האר"י לסעודות השבת.
- מוזיקה יהודית דתית
קישורים חיצוניים
עריכה
- זמירות לשבת, באתר דעת
- רשימת זמירות (אורכב 11.12.2007 בארכיון Wayback Machine)
- אוצר זמירות, קובץ זמירות
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ב, עמוד ב'
- ^ שיר השירים רבה, פרשה ח', פסקה י"ג
- ^ שמרוק, עמ' 103.
- ^ ד"ר יעקב רוטשילד, זמירות של שבת, מחניים, תשרי-חשון תשכ"ד.
- ^ במהלך הדורות חוברו לפיוט עשרות לחנים, חלקם לחנים שהוצמדו והותאמו לפיוט. מרביתם של הלחנים משקפים את הלך הרוח השמח השורה על השיר
- ^ אדווין סרוסי, "לראשית שירת הבקשות בירושלים", פעמים 56, עמ' 111.