זמן מסך

זמן מסך (באנגלית: Screen time) הוא משך הזמן שמוקדש לשימוש במכשיר עם מסך, כגון טלפון חכם, מחשב, טלוויזיה או קונסולת משחקים.

ילד משתמש בטאבלט

השימוש בטלפון החכם מהווה כיום חלק ניכר מזמן המסך הכולל של אנשים רבים

נושא הקשר שבין זמן מסך ובריאות הנפש נמצא במחקר. מחקרים מראים כי זמן מסך מהותי משפיע באופן ישיר על התפתחות ילדים, ועל בריאותם הנפשית והפיזית. ההשפעות הבריאותיות החיוביות או השליליות קשורים הן בכמות זמן המסך עצמו והן בתוכן שנצרך. קיימות ממשלות שקבעו תקנות לגבי זמן המסך הרצוי, על מנת למנוע נזק.

בעוד שבעבר עיקר זמן המסך היה מול טלוויזיות ומחשבים, מסוף העשור הראשון של המאה ה-21 גבר באופן מהותי השימוש בטלפונים חכמים. נכון ל-2016 זמן המסך הממוצע למבוגרים בארצות הברית היה 9.5 שעות ביום.

בעקבות השימוש המוגבר באינטרנט, התרבו גם מקרים בהם אנשים צופים בשני מסכים בו זמנית. לדוגמה, 27 אחוז מהאמריקאים משתמשים לעיתים קרובות בטלפונים חכמים בעת שהם צופים בטלוויזיה.

שכיחות זמן המסך בקרב ילדים ובני נוער

בעשורים הראשונים של המאה ה-21 חלו התפתחויות טכנולוגיות אשר מובילות לצפייה במשך שעות רבות במסכים השונים כגון: טלפונים חכמים, מחשבים, קונסולות משחקים, טלוויזיה ועוד. סקר שנעשה בקרב ילדים בגילאי בית ספר יסודי בדק את השינויים בצריכת זמן מסך משנת 2002 לשנת 2010. נמצא, כי זמן הצפייה בטלוויזיה עלה בממוצע ב-24 דקות ליום אצל בנים וב-18 דקות ליום אצל בנות. כמו כן, זמן השימוש במחשב עלה בכ-110 דקות ביום אצל בנים ובכ-95 דקות ביום אצל בנות. ממצאי הסקר הצביעו על כך ששיעור זמן הישיבה היומי מול המסכים השונים גדל בשנים האחרונות.

סקירה שיטתית נוספת בדקה את זמן המסך בקרב ילדים בגיל שנתיים. זמן הצפייה הממוצע בטלוויזיה נע בין 37 דקות ועד 331 דקות ביום. כן נמצא כי 35% מהפעוטות ו-28% מהתינוקות השתמשו בטלפון נייד יום לפני מועד הבדיקה. בנוסף, דווח כי 93% מהמדגם צפה בטלוויזיה ו-57% נחשפו למסך מחשב בעבר. מסקנות אלו תומכות בכך שילדים נחשפים למסכים כבר מגיל שנתיים, חשיפה זו עשויה להשפיע על מצבם הבריאותי של הילדים לטווח הקצר והארוך.

השפעות בריאותיות של זמן מסך בקרב ילדים ובני נוער

לאור השימוש הגובר והעלייה באמצעים טכנולוגיים שונים, חוששים מומחים במקצועות הבריאות מהשפעות זמן המסך על הרווחה הגופנית, הנפשית והחברתית בקרב ילדים ובני נוער. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה להגביל את זמן המסך בקרב ילדים ובני נוער. ארגון הבריאות העולמי החליט לכלול הפרעות משחקים (gaming disorder) בסיווג הבינלאומי של מחלות.

השפעות זמן המסך על עודף משקל והשמנת יתר

שיעור עודף המשקל והשמנת יתר בקרב ילדים נמצא במגמת עלייה לאורך השנים. התפתחות מוקדמת של עודף משקל והשמנת יתר עשויה ללוות את האדם מגיל ילדות ועד חייו הבוגרים. ניתן לייחס למגמת עודף המשקל והשמנת היתר מחלות כרוניות שונות כגון לחץ דם, מחלות לב וסכרת. כמו גם ישנן השלכות על הבריאות הנפשית וירידה באיכות החיים. לכן עודף משקל והשמנה הפכו לבעיות מרכזיות בבריאות הציבור והנושא נחקר רבות בשנים האחרונות. מחקרים מראים כי ילדים ומתבגרים החשופים למסך לאורך שעות רבות עלולים לחוות עודף משקל והשמנה. זאת לאור חוסר בפעילות גופנית, הוצאת אנרגיה נמוכה, ישיבה לאורך זמן ונטייה לבחור אוכל עתיר קלוריות. בנוסף, מחקרים רבים הראו כי כאשר אנו אוכלים במקביל לצפייה בטלוויזיה הקשב שלנו מתמקד במסך ולא בצריכת המזון, דבר הגורם לעיכוב אותות פנימיים של שובע. כתוצאה מכך תחושת השובע נפגעת ואנו אוכלים כמות מזון גדולה יותר או לחלופין צורכים מזון לעיתים קרובות יותר. לאור כל הסיבות הללו, זמן מסך עשוי להיות אחד מגורמי הסיכון החשובים ביותר עבור עודף משקל והשמנה.

מטא-אנליזה בתחום סקרה 16 מחקרים שפורסמו עד שנת 2019 במטרה לבדוק את הקשר בין זמן מסך לבין עודף משקל והשמנת יתר בקרב ילדים מתחת לגיל 18. המסקנות העיקריות שעלו היו כי זמן מסך העולה על שעתיים ביממה עשוי להיות קשור לסיכון גדול יותר למשקל עודף והשמנת יתר זאת בהשוואה לזמן מסך הנמוך משעתיים ביממה. בנוסף, מרבית המחקרים דיווחו כי זמן המסך ממלא תפקיד חשוב בעודף משקל והשמנת יתר בילדות. מסקנת החוקרים הייתה שישנו קשר חיובי בין צריכת זמן מסך ובין עודף משקל והשמנה בקרב קבוצת הגיל שנבדקה. כלומר, הגדלת זמן המסך עלולה להוביל לעודף משקל והשמנת יתר וצמצום זמן המסך יכול למנוע עודף משקל והשמנה בקרב ילדים ובני נוער.

מחקר נוסף שנערך בנושא תמך בממצאי מחקרים קודמים וטען כי ילדים האוכלים תוך צפייה בתוכנית טלוויזיה צורכים כפליים קלוריות ביחס לילדים שאכלו ללא צפייה בתוכנית טלוויזיה. החוקרים תלו תופעה זו בפרסומות למזון המופיעות במשך ובין התוכניות, אשר גורמות לצריכת מזון מוגברת ובכך עלולות להוביל לעלייה במשקל.

השפעת זמן המסך על רווחה פסיכולוגית

במרבית המחקרים שנערכו בתחום ובהם נבדקו מאפייני רווחה פסיכולוגית בהקשר לזמן מסך נחשף כי הקשרים בין זמן מסך לבין רווחה פסיכולוגית אינם ליניאריים. מחקר בנושא ערך השוואה בין נבדקים שאינם חשופים למסך כלל, נבדקים שחשופים למסך עד כשעה ביממה ונבדקים שחשופים למסך יותר משעה אחת ביממה. ממצאי המחקר עולה כי לא קיים הבדל משמעותי בין קבוצת הנבדקים שאינה חשופה למסך כלל אל מול קבוצת הנבדקים החשופה עד כשעה ביממה לזמן מסך. לעומת זאת, הייתה ירידה הדרגתית ברווחה הפסיכולוגית בקרב קבוצת הנבדקים אשר הייתה חשופה לזמן מסך ארוך משעה אחת ביממה. ההשפעה של חשיפה ממושכת לזמן מסך הייתה משמעותית יותר בקרב בני נוער.

בקרב נבדקים בגילאי 14–17 נמצא כי נבדקים החשופים למסכים כ-7 שעות בכל יום נמצאים בסיכון גבוה פי 2 לרווחה פסיכולוגית נמוכה בהשוואה למשתתפים המבלים שעה אחת בלבד בכל יום. מן המחקרים עלה כי משתתפים בגילאי 14–17 החשופים למסכים כ-7 שעות בכל יום נמצאים בסיכון הגבוה פי 2.4 להיות מאובחנים אי פעם כסובלים מדיכאון ופי 2.3 להיות מאובחנים אי פעם כסובלים מחרדה, בהשוואה למשתתפים החשופים למסכים שעה אחת בלבד בכל יום. בקרב נבדקים בגילאי 2–5 עולה כי ילדים החשופים למסכים כ-7 שעות בכל יום נוטים לאבד את מזגם לעיתים קרובות יותר, לכעוס ולחוות חרדה בתדירות גבוהה יותר במהלך ביצוע משימות. ההשפעה הגדולה ביותר על ילדים הייתה חוסר היכולת לשליטה עצמית, הכוללת כושר התמדה, ישיבה שקטה, השלמת מטלות פשוטות והתעלמות מהסחות דעת שונות. לסיכום, ממצאים אלו מצביעים על קשר הפוך בין זמן מסך לבין רווחה פסיכולוגית בקרב ילדים ובני נוער. ניתן לראות כי ככול שזמן החשיפה למסך עולה מעבר לשעת חשיפה אחת ביום, ישנה ירידה הדרגתית ברווחה הפסיכולוגית, במיוחד בקרב בני נוער וילדים.

השפעות בריאותיות בקרב בוגרים

השפעות זמן מסך על הזיכרון

במשך שנים רבות טענו והזהירו כי צפייה ממושכת בטלוויזיה אינה תורמת לילדים^{[דרוש מקור]}. כיום, מחקרים טוענים כי צפייה ממושכת אף פוגעת בזיכרון של מבוגרים וקשישים. בתחום זה ישנם מחקרים שונים אשר בחנו את השפעת המסכים בקרב ילדים אך לא הושם דגש על השפעת המסכים בקרב האוכלוסייה המבוגרת. מחקרים קודמים לרוב ראו בצפייה בטלוויזיה ביטוי להתנהגות לא פעילה ולכן עלה הצורך לבחון צפייה בטלוויזיה כפעילות בעלת השפעה ייחודית על המוח. במחקר שנעשה בבריטניה במשך כ-6 שנים וכלל מדגם של כ-3,600 מבוגרים וקשישים נמצא כי אוכלוסייה מעל גיל 50 אשר צופה בטלוויזיה מעל 3.5 שעות ביממה עלולה לחוות פגיעה בזיכרון בדגש על הזיכרון המילולי לטווח הארוך. המסקנה שעלתה מן המחקר היא שצפייה בטלוויזיה חושפת את הצופה לגירויים רבים, שונים ומגוונים, המשתנים במהירות רבה בעוד הצופה נותר סביל. אחת ההשערות היא שיחסי הגומלין הללו בין ערות שכלית לפסיביות יוצרים מצוקה בקרב המשתמש ובסופו של דבר עלולה לפגוע בכישורי הזיכרון. לכן, יש הממליצים לאוכלוסייה המבוגרת שלא לצרוך זמן מסך מעל 3.5 שעות ביממה.

השפעות זמן מסך על איכות השינה

מחקרים בתחום מצביעים על כך שצפייה מוגזמת במסך עשויה להוביל לירידה באיכות השינה.

מחקר בנושא בחן את הקשר בין צפייה מוגזמת לבין תוצאות שינה וחקר את תפקיד העוררות כמנגנון בסיסי. המחקר נערך בשנת 2016 וכלל כ-423 נבדקים בגילאי 18–25, אשר נתבקשו להשלים סקר מקוון על מנת להעריך את הצפייה הקבועה שלהם בטלוויזיה, איכות שינה, עייפות, נדנודי שינה ועוררות לפני השינה. ממצאי המחקר העלו כי בקרב צעירים שכיחה תופעת "צפיית הבינג", והיא קשורה באופן שלילי לאיכות שינה, נדנודי שינה מוגברים ועוד. החוקרים אוששו טענה זו בעזרת מנגנון עוררות קוגניטיבית המונע מצפייה מוגזמת ומעכב את הרצון לישון ולכן מסביר את הקשר ביניהם^{[דרושה הבהרה]}.

ממסקנות המחקר עלה כי סגנונות צפייה כמו צפיית בינג' היא תופעה נפוצה שעלולה לפגוע באיכות השינה של האדם.

המלצות זמן מסך

המלצות להגבלת זמן מסך בקרב ילדים ובני נוער

ההמלצות בתחום זה משתנות מעט ממדינה למדינה, אך הממוצע הכללי עומד על הגבלה לשעתיים ביום לכל היותר. מחצית מהילדים והנוער ברחבי העולם צורכים זמן מסך גבוה מהמלצה זו. בקנדה ההמלצה לילדים עד גיל שנתיים לא לצפות במסך כלל ואילו לילדים בגילאי 2–4 מומלץ להגביל את זמן המסך לשעה אחת ביום בלבד. בקרב ילדים בגילאי 5–17 מומלץ להגביל את זמן המסך לשעתיים ביום.

ראו גם

• התמכרות לטלפון סלולרי
• התמכרות לאינטרנט
• רשתות חברתיות
• אורח חיים בריא

קישורים חיצוניים

• ד"ר פליציה שטרן, קשרים בין זמן מסך לבין רווחה פסיכולוגית של ילדים ובני נוער: עדות מחקרית מבוססת אוכלוסייה, האגודה לבריאות הציבור
• ד"ר עידו מגן, לשכוח מהמסך הקטן, מכון דוידסון