זמר של להיט אחד

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: 1. חלק מהדוגמאות אינן של להיטים 2.חלק מהדוגמאות הן של להיטים, אך של מבצע שהיו לו יותר מלהיט אחד. 3. עודף דוגמאות וחוסר בהסברים סיבתיים להיות זמרים אלו או אחרים זמרים של להיט אחד.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

One-hit Wonder הוא כל אמן מוזיקלי/להקה שמצליח/מצליחה להשיג פופולריות רבה במיינסטרים עבור שיר אחד בלבד. הפופולריות של אמנים אלו בדרך כלל דועכת באופן משמעותי לאחר שהם מוציאים לשווקים את השיר שהופך ללהיט, ולרוב הם לעולם לא יצליחו לשחזר את ההצלחה שלהם עם להיט חדש או אלבומים נוספים.[1]

המונח עשוי לעיתים להיות מיוחס גם לאמנים מוזיקליים שזכורים במיוחד בזכות להיט אחד בלבד אף על פי שהיו להם גם מספר הצלחות נוספות.[2][3]

לעיתים אמני שנחשבו לאמני "One-hit Wonder" במדינת המוצא זוכים בהמשך להצלחה רבה בהרבה במדינות אחרות בעולם. אמנים שמצליחים להוציא לאורך השנים מספר אלבומים פופולריים ומספר שירים שהופכים ללהיטים בדרך כלל אינם נחשבים לאמני One-hit Wonder.

המונח העברי הנפוץ ביותר בישראל לאמני "One-hit Wonder" הוא "זמר של להיט אחד"[דרוש מקור].

בישראל עונים להגדרה זו חלק מהזמרים ומהלהקות שנבחרו לייצג את המדינה באירוויזיון.

במצעד הפזמונים האמריקני והבריטיעריכה

קריטריוניםעריכה

שירי One-hit Wonder בולטיםעריכה

שנות ה-50 של המאה ה-20
  • "Rockin' Robin" - בובי דיי (1958)[4][5]
  • "He's Got the Whole World in His Hands" - לורי לונדון (1958)[6]
שנות ה-60 של המאה ה-20
שנות ה-70 של המאה ה-20
שנות ה-80 של המאה ה-20
  • "Funkytown" - ליפס אינק (1980)
  • "Turning Japanese" - דה וייפרס (1980)
  • "Just the Two of Us" - גרובר וושינגטון ג'וניור (1981)
  • "867-5309/Jenny" - טומי טוטון (1981)
  • "Tainted Love" - סופט סל (1981)
  • "Mickey" - טוני בזיל (1981)
  • "I Melt with You" - מודרן אינגליש (1982)
  • "Come On Eileen" - דקסיס ראנרס מידנייט (1982)
  • "It's Raining Men" - וודר גרלס (1982)[19]
  • "True" - ספנדאו בלט (1983)[20][21]
  • "Relax" - פרנקי גוס טו הוליווד (1983)[19]
  • "99 Luftballons" - ננה (1983)
  • "One Night in Bangkok" - מורי ראש (1984)
  • "We're Not Gonna Take It" - טוויסטד סיסטר (1984)[19]
  • "Axel F" - הרולד פלטרמאייר (1985)[22]
  • "Don't You (Forget About Me)" - סימפל מיינדס (1985)[23]
  • "The Lady in Red" - כריס דה בורג (1986)[19]
  • "(I Just) Died in Your Arms" - קאטינג קרו (1986)[24]
  • "The Promise" - וון אין רום (1988)
  • "Under the Milky Way" - דה צ'רץ' (1988)
שנות ה-90 של המאה ה-20
  • "Ice Ice Baby" - ונילה אייס (1990)[25][26]
  • "Groove Is in the Heart" - די-לייט (1990)
  • "Baby Got Back" - סר מיקס-א-לוט (1992)
  • "No Rain" - בליינד מלון (1993)
  • "I'm Gonna Be (500 Miles)" - דה פרוקליימרס (1993)[27]
  • "What's Up?" - פור נון בלונדס (1993)
  • "The Rhythm Of The Night" - קורונה (1993)[28][29]
  • "Here Comes the Hotstepper" - אייני קאמוזי (1994)[30]
  • "Breakfast at Tiffany's" - דיפ בלו סאמת'ינג (1995)[31][32]
  • "מאקארנה" - לוס דל ריו (1995)[33]
  • "One of Us" - ג'ואן אוסבורן (1995)
  • "Tubthumping" - צ'מבוומבה (1997)[15]
  • "Bitter Sweet Symphony" - דה וורב (1998)[15]
  • "Flagpole Sitta" - הארווי דיינג'ר (1998)
  • "Closing Time" - סמיסוניק (1998)
  • "Torn" - נטלי אימברוגליה (1998)[34]
  • "Save Tonight" - איגל-איי צ'רי (1999)[34]
  • "Mambo No. 5" - לו וגה (1999)[34][35]
  • "You Get What You Give" - ניו רדיקלס (1999)
  • "She's So High" - טל בכמן (1999)[36][37]
העשור הראשון של המאה ה-21
  • "Teenage Dirtbag" - וויטוס (2000)
  • "Who Let the Dogs Out?" - באהא מן (2000)[35][38]
  • "Because I Got High" - אפרומן (2001)
  • "Wherever You Will Go" - דה קולינג (2001)[39][40]
  • "The Ketchup Song" - לאס קטשופ (2002)
  • "Stacy's Mom" - פאונטיינס אוף וויין (2003)
  • "Bad Day" - דניאל פאווטר (2005)[35][39]
  • "New Soul" - יעל נעים (2008)
  • "American Boy" - אסטל (2008)[40]
העשור השני של המאה ה-21

שירי One-hit Wonder בולטים במצעד הפזמונים הישראליעריכה

שנות ה-60 של המאה ה-20
שנות ה-70 של המאה ה-20
שנות ה-80 של המאה ה-20
שנות ה-90 של המאה ה-20
העשור הראשון של המאה ה-21

היסטוריית תעשיית המוזיקהעריכה

עיתונאי המוזיקה ויין ג'אנצ'יק, אשר כתב את הספר "The Billboard Book of One-Hit Wonders",[50] שפורסם ב-1997 שסוקר זמרים של להיט אחד מתחילת עידן הרוקנרול בשנים 1955–1992, מגדיר את זמר הלהיט האחד באובייקטיביות כ-"אחד שהצליח להביא שיר אל 40 השירים הפותחים של מצעד פזמונים כלשהו."

מחבר הספר הוציא אותו תחת חסותם של בילבורד, והשתמש במצעד הבילבורד הוט 100, כמדד לזמר של להיט אחד. זמרים שצונזרו מהספר אף הוזכרו באתר האינטרנט שפתח ג'אנצ'יק לאחר שהודיעו לו כי ייתכן וכמה זמרים שהוא החשיבם כ-"זמר של להיט אחד", יוסרו מתוך הספר.

עם זאת, סוני גראקי נחשב פעמיים לזמר של להיט אחד מכיוון ששתי הלהקות בהן היה, זכו לתואר זה. האחת הייתה, The Outsiders עם שירם "Time Won't Let Me", והשנייה הייתה הלהקה קלימקס ושירה, "Precious and Few".

רשימת "100 זמרים של להיט אחד" של VH1עריכה

בשנת 2002, רשת הכבלים האמריקאית VH1 שידרה לראשונה את מצעד "100 זמרים של להיט אחד", בהנחיית ויליאם שטנר.

עשרת הראשונים היו:

  1. "Macarena" – לוס דל ריו (1996)
  2. "Tainted Love" – סופט סל (1982)
  3. "Come on Eileen" – דקסיס מידנייט ראנרס (1982)
  4. "I'm Too Sexy" – רייט סייד פרד (1991)
  5. "Mickey" – טוני בזיל (1982)
  6. "?Who Let the Dogs Out" –באהא מן (2000)
  7. "Ice Ice Baby" – ונילה אייס (1990)
  8. "Take on Me" – א-הא (1985)
  9. "Rico Suave" – ג'רארדו (1990)
  10. "99 Luftballons" – ננה (1984)

רשימת "100 זמרים של להיט אחד" של ערוץ 4עריכה

סקר טלוויזיה שהתקיים ב-2006, ונערך על ידי ערוץ 4 בבריטניה, ביקש מהצופים לבחור את "זמר הלהיט האחד" האהוב עליהם מתוך רשימה קצרה של 60 כאלו.

עשרת הראשונים היו:

  1. "Kung Fu Fighting" – קארל דגלאס
  2. "99 Red Balloons" – ננה
  3. "Sugar, Sugar" – הארכיונים
  4. "Can You Dig It?" – דה מוק טורטלס
  5. "Always Look on the Bright Side of Life" – מונטי פייתון
  6. "Spirit in the Sky" – נורמן גראנבום
  7. "Who Let the Dogs Out?" – באהא מן
  8. "The Safety Dance" – גברים ללא כובעים
  9. "Take on Me" - א-הא
  10. "Two Pints of Lager and a Packet of Crisps Please" – מקס ספלודג' ותזמורתו

"20 ל-1: זמר של להיט אחד"עריכה

בשנת 2006, תוכנית הטלוויזיה האוסטרלית "20 ל-1" ערכה רשימה של זמרים של להיט אחד שהצליחו באוסטרליה בלבד.

# שם מבצע
20 "Tainted Love" סופט סל
19 "Mambo No.5" לו בגה
18 "Venus" Shocking Blue
17 "Achy Breaky Heart" בילי ריי סיירוס
16 "Mickey" טוני בזיל
15 "I'll Be Gone" הספקטרום
14 "Tubthumping" צ'מבוומבה
13 "Counting the Beat" הסווינגרים
12 "Slice of Heaven" דייב דוביין ותזמורתו
11 "Rockin' Robin" בובי דיי
10 "Pass the Dutchie" מיוזקל יות'
9 "Don't Worry, Be Happy" בובי מקפרין
8 "99 Luftballons" ננה
7 "Spirit in the Sky" נורמן גראנבום
6 "Come on Eileen" דקסיס מידנייט ראנרס
5 "Funkytown" ליפס אינק
4 "Turning Japanese" הווייפורז
3 "Video Killed the Radio Star" הבאגלז
2 "Born to Be Alive" פטריק הרננדז
1 "My Sharona" הנאק

ערוץ C4 אתםבוחרים40: זמר של להיט אחדעריכה

בחודש ספטמבר 2006, ערוץ המוזיקה הארצי של ניו זילנד, C4, שידר פרק המוקדש ל "זמרים של להיט אחד" בתצוגת התרשימים השבועית המבוססת על נושא, אתםבוחרים40. התרשים דורג על ידי הצופים בלבד, באתר המוזיקה של הערוץ.[51]

  1. "Teenage Dirtbag" – וויאטוס (2000)
  2. "How Bizarre" – או אם סי (1996)
  3. "Because I Got High" – אפרומן (2001)
  4. "Ice Ice Baby" – ונילה אייס (1990)
  5. "Eye of the Tiger" – סורבייבור (1982)
  6. "Tubthumping" – צ'מבוומבה (1997)
  7. "My Sharona" – הנאק (1979)
  8. "Video Killed the Radio Star" – הבאגלז (1979)
  9. "?Who Let the Dogs Out" – באהא מן (2000)
  10. "I Touch Myself" – דיווינילס (1991)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Jancik, Wayne. "Concept Refinement". OneHitWondersTheBook.com. אורכב מ-המקור ב-January 28, 2018. בדיקה אחרונה ב-19 בנובמבר 2017. 
  2. ^ Mann, Brent (2003). 99 Red Balloons... and 100 Other All-Time Great One-Hit Wonders. Citadel Press. ISBN 9780806525167.
  3. ^ Melis, Matt, ed. (September 20, 2016). "The 100 Best One-Hit Wonder Songs". Consequence of Sound.
  4. ^ Jancik, Wayne (1998). The Billboard Book of One-Hit Wonders. New York: Billboard Books. ISBN 0-8230-7622-9.
  5. ^ Melis, Matt, ed. (September 20, 2016). "The 100 Best One-Hit Wonder Songs". Consequence of Sound.
  6. ^ Adams, Greg. "He's Got the Whole World in His Hands – Laurie London". AllMusic. אורכב מ-המקור ב-December 1, 2017. בדיקה אחרונה ב-20 בנובמבר 2017. 
  7. ^ "Bobby Pickett, 69, Is Dead; Scored 'Monster' Hit". The New York Times. Associated Press. 27 באפריל 2007. אורכב מ-המקור ב-August 26, 2018. 
  8. ^ "Bobby Pickett, voice of Monster Mash, dies". CBC News. 26 באפריל 2007. 
  9. ^ "One Hit Wonders » 60 BUFFALO SPRINGFIELD "FOR WHAT IT'S WORTH"". בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2019. 
  10. ^ "One-hit wonders: Shocking Blue". Mental Itch (באנגלית). 22 במרץ 2016. אורכב מ-המקור ב-April 2, 2019. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2019. 
  11. ^ "One Hit Wonders >> 70 SHOCKING BLUE "VENUS"". onehitwondersthebook.com. בדיקה אחרונה ב-1 באוקטובר 2020. 
  12. ^ Bronson, Fred (30 ביולי 2005). "All-Time Hottest Songs of Summer". Billboard 117 (31): 34–35. ISSN 0006-2510. 
  13. ^ "One Hit Wonders » 70 RAM JAM BLACK BETTY" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-27 במאי 2019. 
  14. ^ "13 Unlikely and Unforgettable One-Hit Wonders of 1977". MeTV.com. בדיקה אחרונה ב-27 באוקטובר 2020. 
  15. ^ 1 2 3 "Poll: Top 10 One-Hit Wonders". Rolling Stone. 4 במאי 2011. אורכב מ-המקור ב-December 26, 2018. בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2018. 
  16. ^ Van Riper, Tom. "One-Hit Wonders". Forbes. אורכב מ-המקור ב-December 28, 2018. בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2018. 
  17. ^ Young, Alex (11 ביולי 2009). "Rock History 101: The Buggles’ “Video Killed the Radio Star”". אורכב מ-המקור ב-July 12, 2019. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2019. 
  18. ^ "One Hit Wonder Playlist". iHeartRadio. אורכב מ-המקור ב-November 5, 2018. בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2018. 
  19. ^ 1 2 3 4 "80s One-Hit-Wonders: 40 Songs You Can't Forget". Liketotally80s.com. 9 בנובמבר 2016. אורכב מ-המקור ב-September 24, 2018. בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2018. 
  20. ^ Taheerah Abdul-Rahmaan. "7 One-Hit Wonders That Kept Us Wondering". בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2020. 
  21. ^ Harrell, Phil (6 בינואר 2020). "Zane Lowe On The Power Of Spandau Ballet". בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2020. 
  22. ^ "One-Hit Wonders of the ’80s: 1985 – Harold Faltermeyer". Return to the 80s. 4 בינואר 2012. בדיקה אחרונה ב-21 ביולי 2020. 
  23. ^ Smith, Nathan (1 באוגוסט 2013). "Our 10 Favorite One-Hit Wonders: "Don't You (Forget About Me)," Simple Minds". Houston Press. אורכב מ-המקור ב-November 5, 2018. בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2018. 
  24. ^ "Top 10 Best One Hit Wonders of the '80s". rockpasta.com. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2020. 
  25. ^ Fink, Jenni (25 בספטמבר 2018). "National One-Hit Wonder Day: What Are the Top One-Hit Wonders?". Newsweek. בדיקה אחרונה ב-27 במאי 2020. 
  26. ^ Sula, Eldis (25 בספטמבר 2019). "One-Hit Wonders: Where Are They Now?". Radio.com. בדיקה אחרונה ב-27 במאי 2020. 
  27. ^ Cramer, Jeff (23 במרץ 2020). "Power Rankings: One Hit Wonders!". From The Rumble Seat. בדיקה אחרונה ב-31 במאי 2020. 
  28. ^ "9 best one-hit wonders from the '90s". Red Bull (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2020. 
  29. ^ "The 100 Best One-Hit Wonder Songs". Consequence of Sound (באנגלית). 21 בספטמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2020. 
  30. ^ Horton, Matthew (19 באפריל 2012). "15 Actually-Quite-Amazing One Hit Wonders". NME. IPC Media. אורכב מ-המקור ב-November 17, 2017. בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2017. 
  31. ^ Alan, Mark. "90's One Hit Wonders, Part Two – Deep Blue Something, "Breakfast At Tiffany's" [VIDEOS]". MIX 94.9 (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2020. 
  32. ^ "Here are 34 of the best one-hit wonders the world has ever known". The Independent (באנגלית). 17 בספטמבר 2015. בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2020. 
  33. ^ Santillano, Vicki. "HEY, MACARENA! TEN ONE-HIT WONDERS OF THE ’80S AND ’90S". More. בדיקה אחרונה ב-23 במאי 2020. 
  34. ^ 1 2 3 Barrett, John (28 בספטמבר 2011). "25 Awesome One-Hit Wonders of the 1990s". Paste (Wolfgang's Vault). 
  35. ^ 1 2 3 EW Staff (25 בספטמבר 2015). "How one-hit wonder artists fare on their second singles". Entertainment Weekly. Time Inc.. אורכב מ-המקור ב-December 1, 2017. בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2017. 
  36. ^ Sastry, Keertana. "25 One-Hit Wonders From The '90s & Early 2000s You Totally Forgot Existed — LISTEN". Bustle.com. אורכב מ-המקור ב-January 12, 2018. בדיקה אחרונה ב-12 בינואר 2018. 
  37. ^ Dieringer, Selena (2 באוגוסט 2013). "Our 10 Least Favorite One-Hit Wonders: "She's So High," Tal Bachman". Houston Press. אורכב מ-המקור ב-February 22, 2018. בדיקה אחרונה ב-22 בפברואר 2018. 
  38. ^ Farella, Dylan (23 בספטמבר 2014). "How Much Money Artists Really Make From One-Hit Wonders, And What Happens To Them After". Elite Daily. אורכב מ-המקור ב-December 1, 2017. בדיקה אחרונה ב-21 בנובמבר 2017. 
  39. ^ 1 2 Nicastro, Chris (28 בספטמבר 2016). "The 10 Best One-Hit Wonders of the 2000s". Paste (Wolfgang's Vault). בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2017. 
  40. ^ 1 2 Berkowitz, Stuart (8 ביוני 2015). "The Top 10 One-Hit Wonders of the '00s". CraveOnline. אורכב מ-המקור ב-December 1, 2017. בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2017. 
  41. ^ Gracie, Bianca (16 בדצמבר 2014). "10 Best Euro-Dance One-Hit Wonders Of The New Millennium – Page 3 of 4". Idolator.com. בדיקה אחרונה ב-23 בינואר 2019. 
  42. ^ "Stereo Love, el gran one-hit-wonder de la electrónica – Magazine". Tilllate.es (בספרדית). 21 בספטמבר 2015. אורכב מ-המקור ב-January 24, 2019. בדיקה אחרונה ב-23 בינואר 2019. 
  43. ^ "All One-Hit Wonders 1955-2016". Top40Weekly.com. 
  44. ^ 1 2 Robinson, Syd (15 באוגוסט 2019). "Name These 2010s "One Hit Wonders" And We'll Tell You If You're A Millennial Or A Gen Z'er". Buzzfeed. 
  45. ^ 1 2 3 4 5 Larocca, Courteney (10 בדצמבר 2019). "The 10 best and 10 worst one-hit wonders of the 2010s". Insider. בדיקה אחרונה ב-1 באפריל 2020. 
  46. ^ 1 2 3 4 Irvin, Jack (30 בינואר 2020). "Whatever Happened To These 2010s One-hit Wonders?". popcrush.com. בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2020. 
  47. ^ "Walk The Moon: Facing Realities As A One Hit Wonder". Popspoken. 16 בפברואר 2016. בדיקה אחרונה ב-1 במאי 2020. 
  48. ^ חן לב, "לא רוצה לזמביה": עופר אקרלינג לא מתכוון לחזור, באתר nrg‏, 08 באוקטובר 2012
  49. ^ טל פרי, הדוקטור ששר על "ריקוד הסרטן", מעריב, 19 בינואר 1990
  50. ^ The Billboard Book of One-Hit Wonders, www.goodreads.com
  51. ^ Life, One Hit Wonders, One Hit Wonders, ‏2009-11-14