זעמן אוכפים

מין של נחש

זַעֲמַן אֻכָּפִים[2] (שם מדעי: Platyceps rogersi) הוא נחש השייך למשפחת הזעמניים. אורכו עד מטר, ונפוץ בעיקר בסביבה מדברית. זהו נחש פעיל יום שאינו ארסי[3].

קריאת טבלת מיוןזעמן אוכפים
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: נחשים
משפחה: זעמניים
סוג: Platyceps
מין: זעמן אוכפים
שם מדעי
Platyceps rogersi
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תיאור עריכה

זעמן אוכפים הוא נחש בגודל בינוני המגיע באורכו עד מטר ולמשקל של כ-220 גרם, כאשר הגודל הנפוץ לנחש זה קטן יותר. ראשו החום רחב מהצוואר במעט, עיניו ואישוניו עגולים וסביבן כתמים צהבהבים. צבע גופו אפור צהבהב, ועל גבו שורת כתמים רוחביים חומים המופרדים זה מזה המזכירים אוכף, ומכאן שמו העברי של הנחש - זעמן אוכפים. בין כתמים חומים אלו רווחים בהירים. כתמים חומים אלו מתבהרים ככל שמתקרבים לזנב הנחש, ובאזור הזנב עצמו אין כתמים כלל. כאשר הנחש נע במהירות נוצרת דוגמה מטושטשת מכתמי גבו המקשה על זיהוי מיקום הראש. כאשר מאוים זוקף במעט את ראשו בצורת S, וינסה להימלט או יתגונן בנשיכות אשר אינן חזקות במיוחד. לא ידוע הרבה על רביית נחש זה, זהו נחש המטיל ביצים ולא ולדות חיים, הטלת כ-5 ביצים מוארכות מתרחשת בחודש יולי. זעמן אוכפים פעיל ביום, ובימי הקיץ יהיה פעיל גם בלילה.

תפוצה עריכה

תפוצת זעמן אוכפים באזורים מדבריים בצפון מזרח אפריקה, מלוב ועד מצרים, ומשם ממשיך לאסיה עד עיראק וערב הסעודית. תפוצתו בישראל באזורים המדבריים בצפון הנגב וכן סביב ים המלח צפונה עד יריחו. זעמן אוכפים הוא נחש שוכן קרקע, באזור אדמת הלס ואדמת טרשים, מצוי מתחת לאבנים, בין סדקים וכן בוואדיות.

תזונה עריכה

זעמן אוכפים ניזון בעיקר מלטאות קטנות כגון ישימונית מצויה שאותן הוא נוהג לשלוף מתחת לאבנים, וייתכן שניזון גם מחרקים שונים[4]. את טרפו הוא יצוד באופן אקטיבי בשטחים הפתוחים. בצפון אפריקה נצפה כאשר טורף צפרדעים וקרפדות. בשבי ניזון גם מעכברים.

קריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ זעמן אוכפים באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ מילון בעלי חיים א"י (תשכ"ג), 1963, באתר האקדמיה ללשון העברית
  3. ^ ד"ר אברהם ארבל ועזריה אלון (1984), החי והצומח של ארץ ישראל כרך 5 -דו-חיים וזוחלים. משרד הביטחון – ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע, עמ' 124
  4. ^ מיכה לבנה (1995), לקסיקון החי והצומח של ארץ-ישראל - בעלי חיים, כרך 2. משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמ' 50