זקן ואן דייק

זקן הואן דייק נקרא על שם אנתוני ואן דייק.

זקן ואן דייק (מאנגלית: Van Dyke; נכתב גם Vandyck או Van Dijk) הוא סגנון של עיצוב שיער הפנים, ונקרא על שמו של הצייר הפלמי מהמאה ה-17 אנתוני ואן דייק.[1][2] זקן ואן דייק מורכב באופן ספציפי מגידול של שפם ובנוסף זקן תייש, בעוד שיער הלחיים מגולח כולו.[1] אפילו לסגנון זה קיימות מספר וריאציות, ביניהן גידול שפם בעל קצוות מסולסלים, החלפת זקן התייש בשיער מתחת לשפה התחתונה וכו'.

סגנון זקן זה היה נפוץ באירופה של המאה ה-17.[3] הוא נגמר בבריטניה יחד עם הרסטורציה בשנת 1660, כאשר סגנונות ופאות צרפתיות הפכו פופולריים. זמן מה לאחר מכן, לעומת זאת, גברים מסוימים, שנודעו בכינויים "vow-beards" (בתרגום מילולי: "נודרי הזקן") המשיכו להתגלח בסגנון הואן דייק, תוך שבועה כי ימשיכו לעשות כן עד שהמלך יישוב להתגלח באופן זה.[4] הסגנון הפך פופולרי בארצות הברית במאה ה-19. בעיתון Chicago Chronicle גינתה המבקרת אידית' סשנס טאפר את סגנון הואן דייק יחד עם זקן התייש, כשני סממנים של גברים "שהיו אנוכיים, זדוניים, ויהירים כטווס".[2] הסגנון מכונה לעיתים "זקן צ'ארלי", אשר נקרא אחרי המלך האנגלי צ'ארלס הראשון, שאת דיוקנו צייר האומן ואן דייק, בעת שהיה מגולח בסגנון זה.[5]

זקן ואן דייק בהיסטוריהעריכה

הזקן נראה על ואן דייק עצמו, ועל הרבה מהדמויות אותן צייר בדיוקנאותיו, ביניהם המלך צ'ארלס הראשון.[1] מהפכן המרקסיזם הרוסי ולדימיר איליץ' לנין נראה גם הוא מגולח בסגנון הואן דייק. הזקן ראה תחייה במאה ה-19 ונראה בקרב דמויות ידועות רבות, ביניהן הגנרל קסטר (אשר לבש סגנונות רבים כמו גם) והשחקן מונטי וולי. הקולונל הרלנד סנדרס, המפורסם מלוגו רשת המסעדות KFC, נחשב גם הוא לבעל זקן ואן דייק.

באנגלית pickedevant היא מילה נרדפת לזקן ואן דייק.[6]

דוגמאותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שיער פנים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Sherrow, Victoria (2001). For Appearance' Sake. Greenwood Publishing Group. עמ' 114–115. ISBN 978-1-57356-204-1. 
  2. ^ 2.0 2.1 Peterkin, Allan (2001). One Thousands Beards. Arsenal Pulp Press. עמ' 172–173. ISBN 978-1-55152-107-7. 
  3. ^ Sherrow, Victoria (2006). Encyclopedia of Hair. Greenwood Publishing Group. עמ' 59. ISBN 978-0-313-33145-9. 
  4. ^ "The Beard". The Westminster Review 62 (121). Leonard Scott Publication. יולי 1854. עמ' 33. 
  5. ^ Shipley, Joseph Twadell (2001). The Origins of English Words. JHU Press. עמ' 28. ISBN 978-0-8018-6784-2. 
  6. ^ "Beard Styles: The Van Dyke". בדיקה אחרונה ב-1 באפריל 2015.