זרובבלה ששונקין

פזמונאית ישראלית

זרובבלה ששונקין-פיין (26 באפריל 192918 בפברואר 2004) הייתה משוררת ופזמונאית ישראלית, בתו הבכורה של המשורר אלכסנדר פן.

זרובבלה ששונקין
זרובבלה ששונקין ויהודה בן צור בכיכר צינה דיזנגוף ב-1946
זרובבלה ששונקין ויהודה בן צור בכיכר צינה דיזנגוף ב-1946
לידה 26 באפריל 1929
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בפברואר 2004 (בגיל 74) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יונתן פיין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולדה בתל אביב בשנת 1929, בתם של אלכסנדר פן ובלה דון, שנישאו שנה קודם לכן, כשמלאו לבלה 18. זמן קצר לאחר לידתה עברה המשפחה להתגורר ברחובות. פן היה מראשוני המאמנים לאיגרוף במועדון הספורט הפועל תל אביב, והוא הצליח לפרנס בקושי את משפחתו משיעורי איגרוף. הם חזרו לתל אביב ושכרו חדר, ובשנת 1931 נולד הבן אדם, שמת בגיל שנה וחצי.

בשנות ה-30 פגש פן בשחקנית התיאטרון חנה רובינא וניהל איתה רומן בעודו נשוי לבלה דון. ב-1934 נולדה בתו אילנה. פן ובלה דון התגרשו והיא נישאה לישראל ששונקין. באותה שנה נולד לישראל ובלה ששונקין בנם רפאל. זרובבלה גדלה בבית אמה ואימצה את שם משפחתה החדש.

לאחר קום המדינה הייתה זרובבלה חברה בחישטרון, הלהקה הצבאית של החי"ש שהקים טולי רביב. בשנת 1949 שיחקה בתפקיד האחות בסרט התיעודי "48 שעות ביממה" על חיים בלנק, מתנדב יהודי אמריקאי צעיר, שעלה לישראל בשנת 1948, הצטרף לכוחות הפלמ"ח, נפצע בקרב על ירושלים והתעוור[1].

בשנות ה-50 נישאה לברנרד פיין, צעיר יהודי אמריקאי. בשנת 1958 נולד בנה הבכור יונתן פיין. בשנות ה-60 שהתה בארצות הברית, שם נולדה בתה הגר.

התגוררה בשכונת רמת עמידר ברמת גן. נפטרה בשנת 2004 ונקברה בבית הקברות ירקון.

משוררת ופזמונאית

עריכה

ששונקין כתבה שירים ופזמונים רבים. שיתפה פעולה עם המלחין יאיר מילר.

דמותו של אביה, אלכסנדר פן, הייתה נוכחת-נפקדת בחייה והשפיעה על כתיבתה. היא הנציחה את סיפור חייו בשיר "בלדה על משורר", שהולחן על ידי דפנה אילת וביצעה נירה גל בשנת 1975 (שנים אחדות אחר כך שר גם ליאור ייני את השיר). שיר נוסף שלה שדיבר על קשר בין שירה ושכרות הוא "לילות של יין כוכבים", שהולחן על ידי יאיר מילר. היא הנציחה את הפלי"ם בשיר "כוסית לפלי"ם", ללחנו של מילר ובביצוע להקת חיל הים, שאף בו הוזכרה כוסית היין. לאחר מלחמת ששת הימים כתבה את השיר "כנפיים של צנחן", ללחנו של אלדד שרים ובביצוע צוות הווי חטיבת הצנחנים.

במהלך מלחמת יום הכיפורים כתבה יחד עם יאיר מילר את השיר "על שלושה פשעי דמשק" (..."אתם לא תעברו, אתם לא תעברו, כאן גולני, גולני לוחם"...), במטרה להעלות את מורל החיילים. השניים התגייסו ליצור שיר חדש שיחזק את הלוחמים ותוך יום השיר נכתב, הולחן והוקלט ולמחרת כבר הושר על ידי צוות הווי של חטיבת גולני, יחד עם הזמר משה הלל. השיר היה מלהיטי תקופת מלחמת יום הכיפורים והושר רבות בהופעות של צוות הווי של חטיבת גולני בפני יחידות צה"ל ברמת הגולן. לאחר המלחמה שיתפו ששונקין ומילר פעולה בשיר נוסף, "שלום", בביצועה של אילנית.

בשנת 1972 זכה שירה "בואו נשיר", ללחנו של יאיר מילר ובביצועה של עדנה לב, במקום הראשון בפסטיבל שירי ילדים השלישי. שירה "איזה קרנבל", בביצועה של מירי אלוני השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון לשנת 1975.

בין מבצעי שיריה: אחותה למחצה אילנה רובינא, ישראל יצחקי, יפה ירקוני (איתה הייתה חברה בחישטרון),אותך שרים שבוצע על ידי יהורם גאון ללחנה של כלת פרס ישראל נורית הירש, מיכל טל ואחרים.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה