זרבבל גלעד

משורר וסופר ישראלי (1912–1988)
(הופנה מהדף זרובבל גלעד)

זרבבל גלעד (31 בדצמבר 191212 באוגוסט 1988) היה משורר עברי, כונס ועורך ספרותי.

זרבבל גלעד
זרבבל גלעד, במרכז, בתקופת שהייתו בתל אביב במסגרת פעילותו בנוער העובד. משמאלו עורך "במעלה" - עיתון הנוער העובד, משה בן אלול, ומימינו דוד כהן - ה"אבא" של הנוער העובד
זרבבל גלעד, במרכז, בתקופת שהייתו בתל אביב במסגרת פעילותו בנוער העובד. משמאלו עורך "במעלה" - עיתון הנוער העובד, משה בן אלול, ומימינו דוד כהן - ה"אבא" של הנוער העובד
לידה 9 בדצמבר 1912
בסרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 באוגוסט 1988 (בגיל 75)
עין חרוד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודי
מקום קבורה עין חרוד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק חינוך, משורר, עורך, כונס ומוציא לאור
שפות היצירה עברית
סוגה שירה, ספרות, עריכה
יצירות בולטות המנון הפלמ"ח
פרסים והוקרה פרס ביאליק
פרס קוגל
פרס היצירה לסופרים עבריים
פרס פיכמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הבית הראשון מתוך "המנון הפלמ"ח", חרוט באנדרטת חטיבת הנגב (1968)
זרבבל גלעד במהלך שליחותו בורשה. משמאל לאה פרלשטיין שנרצחה על ידי הנאצים בינואר 1943 במהלך מרד גטו ורשה
זרבבל גלעד ראשון מימין יחד עם מטה הפלמ"ח, מאי 1948
שיר ערש נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים של זרבבל גלעד, לחן: דוד זהבי

ביוגרפיה

עריכה

זרבבל גלעד נולד בבסרביה, ובמלחמת העולם הראשונה נמלט עם משפחתו לעיר אודסה שלחוף הים השחור. לאחר המהפכה הקומוניסטית ברוסיה ב-1917 יצא עם בני משפחתו לארץ ישראל, והם הצטרפו ב-1924 לקיבוץ עין חרוד, שם חי עד מותו ב-1988.

זרבבל היה פעיל בהבאת בני ההתיישבות העובדת בעמק יזרעאל לפעולה במסגרת הנוער העובד, ואף עבר להתגורר תקופת מה בביתו של דוד כהן בתל אביב כדי לפעול במסגרת התנועה. רבים משיריו פורסמו בעיתון התנועה "במעלה". שימש כ"מזכיר המרכז" של הנוער העובד בשנים 1933 עד 1935.

בנובמבר 1937 נשלח כשליח היישוב לפולין, לסייע בפעולת "החלוץ". במסגרת השליחות נפגש גלעד עם המשורר יצחק קצנלסון, [1] והתידד מאד עם יאנוש קורצ'ק, אותו הכיר כבר מביקוריו של קורצ'אק בעין-חרוד. גלעד מתאר הרבה פגישות, ושיחות מרתקות ביניהם. [1]הוא חזר לארץ ב-23 במאי 1939.

זרבבל גלעד היה מראשוני הפלמ"ח ומשורריו. כתב את המילים של המנון הפלמ"ח. הצטרף לפלמ"ח ב-1941 והיה חבר בו ברציפות כ-8 שנים, עד לפירוקו. שירת בתחילה כקצין הסברה של פלוגה א ולאחר מכן נתמנה כקצין מטה הפלמ"ח האחראי לכל הפרסומים של הפלמ"ח, לרבות העלון שלו. היה כפוף ליצחק שדה ולאחר מכן לסגנו, יגאל אלון. לאחר פירוק הפלמ"ח כינס וערך את ספר הפלמ"ח על שני כרכיו, הספר יצא לאור ב-1953.

היה עורך ביטאון הקיבוץ המאוחד "מבפנים" ושימש כעורך בכיר בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

לאחר מלחמת ששת הימים חתם עם אנשי רוח רבים על תמיכה בתנועה למען ארץ ישראל השלמה אך לאחר זמן מה, עם שינויים פוליטיים, הסתייג מתנועה זו וממטרותיה ותמך בתוכנית אלון.

ב-1965 נפטרה אשתו הראשונה, שושנה, וב-1968 נישא לחוקרת הספרות, כלת פרס ישראל, פרופ' דורותיאה קרוק, שתרגמה חלק משיריו לאנגלית. ואף פרסמה אותם בספר: Pomegranate Tree in Jerusalem.

זרובבל גלעד נפטר ב-12 באוגוסט 1988 ונקבר בבית הקברות של קיבוצו, עין חרוד מאוחד.[2]

בשלושים לפטירתו הוצאה לזכרו חוברת זיכרון: "הכל בא מהאדמה". בחוברת פורסמו שירים מן העיזבון ודברים לזכרו מפי בני משפחה, חברים מהקיבוץ ומהפלמ"ח, משוררים סופרים.

ב-1990, לאחר מותו, יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "מעיין גדעון" (הספר יצא באנגלית בשנת 1985 בשם: GIDEON'S SPRINGS ותורגם אחר-כך לעברית).

פרסים והוקרה

עריכה

מספריו

עריכה
  • נעורים, שירים, (הוצאת "במעלה"), תרצ"ו 1936
  • על העין, שירים (הוצאת "דבר") 1939
  • מגן בסתר, עורך וכונס (הוצאת הסוכנות היהודית) 1949 (עדויות ראשונות של לוחמי המחתרת מא"י שיצאו לסייע ליהודים, במלחמת העולם השנייה בגולה, הספר הראשון שהודפס בדפוס עברי לאחר הכרזת המדינה)

מכאן ואילך כל הספרים בהוצאת הקיבוץ המאוחד

  • מראות גלבוע, פרוזה, 1943
  • ניגונים בסער, שירים, 1946
  • מעשה בכוורת ובמלכה הגברת, ספר ילדים, (הוצאת עם עובד) 1946
  • שבולת פלאים, שירי ילדים, 1949
  • פריחת האורנים, 1950
  • פרקי פלמ"ח, פרוזה,1951
  • ספר הפלמ"ח, כונס ועורך, 1953
  • שיחה על החוף, פרוזה, 1954
  • נהר ירוק, שירים, 1956
  • מעשה בארנב קטן, ספר ילדים,1957
  • אגל טל, שירי ילדים, 1958
  • עפר נוהר, שירים, 1960
  • ים של מעלה, שירים, 1967
  • אור חוזר, שירים, תל אביב, 1970
  • זמירות ירוקות, מבחר שירים, 1971
  • דבורת הזהב הקטנה, ספר ילדים, 1971
  • בעמק שילה, שירים, 1974
  • שורשי הנחל, סיפורים, 1977
  • הקיכלי, שירים, 1978
  • גחלי רתמים, שירים, 1980
  • הבאר, שירים, תל אביב, 1983
  • שיחה שלא תמה, סיפורים, 1985
  • אור ההר, שירים, 1986
  • בצל התאנה, מבחר שירים 1988
  • מעיין גדעון, אוטוביוגרפיה 1990 (הספר יצא לראשונה באנגלית ב-1985 ונכתב על ידי גלעד ואשתו פרפ' קרוק בשם: GIDEON'S SPRING ותורגם לאחר מכן לעברית)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא זרבבל גלעד בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 זרובבל גלעד, שיחה שלא תמה, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ה, עמ' 16-21
  2. ^ מאיר הראובני וחיים נגיד, נפטר המשורר זרובבל גלעד מחבר המנון הפלמ"ח, מעריב, 14 באוגוסט 1988


הקודם:
דב סדן
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם יהושע טן-פי

1981
הבא:
נתן זך