זרם ים הוא זרם המתקיים באופן קבוע למדי בימים ובאוקיינוסים.

מפת זרמי-ים משנת 1911

זרמי ים עשויים להתמשך על-פני אלפי קילומטרים, ויש להם השפעה רבה על האקלים ביבשות הגובלות באוקיינוס שבו נמצא הזרם. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא זרם הגולף, ההופך את צפון-מערב אירופה לבעלת אקלים נעים מזה של כל אזור אחר באותו קו רוחב. דוגמה אחרת היא איי הוואי, שהאקלים בהם קריר יותר (סובטרופי) מהמקובל בקו הרוחב הטרופי שבו הם שוכנים, בשל זרם קליפורניה.

זרם הומבולדט הקר הגורם להיווצרותו של המדבר החופי הצחיח של צ'ילה ופרו, אך גם להתפתחות שדות הדיג מול חופי פרו הנחשבים לעשירים בעולם. תופעת האל-ניניו, שהיא היפוך זמני של זרם זה, גורמת לשינויי אקלים הרסניים לאורך חופה המערבי של דרום אמריקה. השפעתו של אל-ניניו מגיעה עד לחופי אוסטרליה.

זרמי ים מעל פני השטח נגרמים בדרך-כלל בגלל רוחות, ובשל כוח קוריוליס הם נעים בדרך-כלל עם כיוון השעון בחצי הכדור הצפוני ונגד כיוון השעון בחצי הכדור הדרומי.

זרמים תת-ימיים נגרמים בדרך-כלל בשל הבדלים בצפיפות ובטמפרטורת המים. זרמים אלה נקראים לפעמים "נהרות תת-ימיים".

לזרמי ים יש גם השפעה רבה על תפוצתם של בעלי-חיים רבים. דוגמה נאה לכך הוא מחזור-החיים של הצלופח.

לזרמים ימיים קיימת השפעה חשובה על כלי שיט, כלי שיט אשר מפליג באזור בו קיים זרם ובמיוחד זרמים חזקים (לדוגמה: זרם הגולף) חייב להתחשב בו לצורכי ניווט, כדי לא לאבד את דרכו, בכלי שיט מודרניים קיימים הגאים אוטומטיים אשר מתקנים את הסטיות, אך כאשר הגאי מחזיק בהגה עליו לשים לב להשפעות הזרמים והרוחות על נתיב כלי השיט.

ההתחממות הגלובלית משפיעה גם על האוקיינוסים וזרמי הים. לפי הדוח השישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים, האדם גרם להתחממות האטמוספירה, היבשה והאוקיינוסים, וכתוצאה מכך קיים סיכון נמוך לשינויים בזרמי הים.[1]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא זרם ים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא גופי מים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.