זרע יעקב (פילוסוף)

פילוסוף אתיופי

זרע יעקב (15991692, געז: ዘርአ ያዕቆብ), פילוסוף אתיופי מהמאה ה-17. בשנת 1667 כתב מסה הקרויה בגעז "הטטה" (ሐተተ - חקירה[1]). המסה השוותה פעמים רבות על ידי קומץ מלומדים חיצוניים, ל"מאמר על המתודה" של דקארט משנת 1637.

זרע יעקב
לידה 1599
אקסום, אתיופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1692 (בגיל 93 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות קופטית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם פילוסופיה אתיופית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות הטטה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המסה של דקארט

סגנונו הספרותי נבדל מסגנון הספרות הפילוסופית האפריקאית בת זמנו, ששיקפה הגות שבעל פה. הוא האמין בהליכה אחרי ההגיון הפנימי במקום להאמין במה שאחרים אומרים לפרט.

ביוגרפיה עריכה

השנים המוקדמות עריכה

 
כנסייה באקסום

יעקב נולד למשפחת חקלאים ליד אקסום שבצפון אתיופיה, שהייתה בירתה של אתיופיה בעבר תחת ממלכת אקסום הקדומה. אף על פי שאביו היה עני, הוא תמך בחינוכו של יעקב בבתי ספר מסורתיים, שם הוא התוודע לספר תהילים והתחנך על פי מסורת האמונה הנוצרית הקופטית.

יעקב הוקע על ידי סוסניוס, שהמיר את דתו לנצרות קתולית והורה לנתיניו להמיר את דתם גם כן. יעקב סירב לאמץ את האמונה הקתולית ונמלט לגלות, כשברשותו מעט זהב וספר תהילים. בדרכו לשאווה שבדרום, מצא מערה במורדות נהר התכזה וחי בה כנזיר במשך שנתיים, כאשר עיקר עיסוקו בתפילה ופילוסופיה. הוא כתב על חוויותיו: "בזמן שחייתי לבד במערה, למדתי יותר מאשר כשחייתי בין אנשים מלומדים, כתבתי בספרי מעט מאוד, אולם חוויתי מצב מדיטטיבי על דברים נוספים רבים".

שנות הבגרות עריכה

לאחר מותו של הקיסר, עלה לשלטון בנו פאסילידס, חסיד מושבע של הכנסייה האורתודוקסית, ועקר את האמונה הקתולית מממלכתו בשנת 1633. יעקב עזב את המערה והתיישב באמפרז, שם מצא סוחר עשיר בשם הבטה אגזיבהר (Habta Egziabher) שכונה האבטו, שהיה לפטרונו; הוא נישא למשרתת המשפחה.

יעקב סירב לחיות כנזיר וציין כי "החוק הנוצרי הדוגל בעליונות חיי הנזירות על פני הנישואין הוא שקרי ולא יכול להגיע מאלוהים", באותה הנשימה הוא דחה את הפוליגמיה מכיוון ש"חוק בריאת האדם מורה לאדם אחד להנשא לאשה אחת".

 
מנזר באקסום

יעקב הפך למורם של שני בניו של האבטו. לבקשתו של אחד הבנים, וולדה חיוות (Walda Heywat), כתב את מסתו המפורסמת בשנת 1667, החוקרת את אור התבונה.

שנותיו המאוחרות עריכה

מעט מאוד ידוע על שנותיו המאוחרות של יעקב. האמונה הרווחת היא שהוא חי חיי משפחה מלאים באנפרז, בה התגורר במשך 25 השנים הבאות ולבסוף נפטר בשנת 1692. שנת מותו תועדה על ידי וולדה חיוות בביאור על המסה שכתב.

הטטה עריכה

הטטה היא המסה האתית שיצר יעקב בשנת 1667, מסה קצרה בת כ-20 דפים, שהייתה בעת ובעונה אחת האוטוביוגרפיה והעבודה הפילוסופית הראשונה בהיסטוריה האתיופית.

יעקב יצר את המסה בעידודו של בנו של פטרונו וולדה חיוות. המסה נוצרה בתקופה בה הספרות הפילוסופית האפריקאית הועברה בעיקרה בעל פה.

יעקב כתב את ההטטה כחקירה של אור התבונה, והוא ידוע בעיקר ביחסו לפילוסופיה האתית סביב עיקרון ההרמוניה. הוא קבע כי פעילות מוסרית נקבעת לפי קידום מידת הדרדור או העידוד של ההרמוניה בעולם. הפילוסופיה שלו היא תיאואיסטית ביסודה. אמנם הוא האמין באלוהות אותה הוא מכנה כאלוהים, אך הוא דחה כל מערכת של אמונות דתיות. במקום אמונות הנובעות מהדת המאורגנת, יעקב חיפש את האמת דרך התבוננות בעולם הטבע. בהטטה, בעקבות צעדי אבי הכנסייה הגדולה, יעקב מחיל את רעיון הסיבה הראשונית להוכחה בקיומו של האלוהים.

"אם אני אומר שאבי ואימי יצרו אותי, אז אהיה חייב לחפש את היוצר של הוריי, ושל הורי הוריי עד שאגיע לראשון שלא נוצר כמונו, אבל הגיע לעולם בדרך אחרת מבלי שנוצר". יחד עם זאת, ידיעת האל לא נשענת על האינטלקט האנושי, אבל "לנשמותינו יש את היכולת להכיל את רעיון האלוהות והיכולת לראות אותו נפשית". אלוהים לא העניק לנו את הכוח הזה לשם תכלית, בזמן שהוא נתן לנו את הכוח, כך הוא גם נתן לנו את המציאות.

וולדה חיוות עריכה

וולדה חיוות (המכונה גם מטקו, המאה ה-18 המשגשגת), היה פילוסוף אתיופי ותלמידו של זרע יעקב. עבודתו של יעקב המשיכה במסה הכתובה בשפת הגעז והנושאת את שמו של חיוות. בנו של פטרונו של יעקב, הבטה אגזיבהר שהיה חברו של יעקב בעיר אמפרז, שם התגורר בחלק השני של חייו. חיוות התוודע לעולם הפילוסופיה בעזרת יעקב, והוא גם האחראי לתיעוד שנת מותו.

בדומה למסה של יעקב, חיוות גם בחר בהטטה (חקירה), כאשר עיקרה הצגת הטעויות בדתות השונות והתרכזות בנושאים העוסקים במוסר ואתיקה.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Wolf Leslau, "Hatata" ,Comparative Dictionary of Ge'ez, p.248