ח'ירבת א-ראעי
ח'ירבת א-ראעי היא אתר ארכאולוגי הנמצא בשפלת יהודה, כ-3 קילומטרים מצפון מערב לתל לכיש, על גבעה המשקיפה על נחל לכיש. האתר נחפר מאז 2015 מטעם המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית ורשות העתיקות, בניהולם של יוסי גרפינקל וסער גנור. באתר נמצאו שתי שכבות יישוב משמעותיות, הקדומה מהמאה ה-12 לפנה"ס, ולה מאפיינים פלשתים, והשכבה המאוחרת יותר מתוארכת למאה ה-10 לפנה"ס, התקופה המקבילה למלכות דוד במקרא, וממצאיה מקבילים לממצאים מחורבת קייאפה, אתר אחר בשפלה המתוארך למאה ה-10 לפנה"ס ומזוהה כמצודה ישראלית מימי דוד. גרפינקל וגנור זיהו את האתר עם צקלג המקראית הנזכרת בעלילות דוד המלך[1]. חוקרים אחרים דוחים את הזיהוי הזה.[2]
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
תקופת הברזל  |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°35′28″N 34°49′09″E / 31.590988°N 34.819278°E |
|
(למפת השפלה רגילה)   ח'ירבת א-ראעי | |
  | |
תולדות המחקר עריכה
האתר בח'ירבת א-ראעי הוא קטן יחסית. שטחו כ-17 דונם והוא נמצא בקצה המערבי של השפלה. הגבעה מאפשרת תצפית טובה למישור החוף במערב, להר חברון ולירושלים במזרח, וליישובים העתיקים מרשה ותל גודד בצפון. מצפון לאתר זורם נחל לכיש, דרכו עברה דרך עתיקה המובילה מאשקלון שבמישור החוף ומתל לכיש שבשפלה ומגיעה עד חברון שבהרי יהודה. הדרך קיימת עוד מתקופת הברונזה הקדומה (האלף השלישי לפנה"ס). תוואי הדרך נמצא בשימוש עד ימינו, ועובר בו כביש 35. כל אלה עושים את ח'ירבת א-ראעי כמקום מצוין להקמת מוצב קדמי ליישובים שחולשים על אזור תל לכיש.[3][4]
על כל שטח האתר ניטע יער בשנות ה-50 ונסללה דרך עפר, מה שפגע בעתיקות. בשנות ה-80 עלה היער באש, וכאשר ניטע מחדש הותירו את שטח החפירה ריק מעצים.[4]
האתר נסקר לראשונה על ידי חוליית הסקר של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund - PEF) במסגרת סקר ארץ ישראל המערבית (Survey of Western Palestine) בשנת 1875. יהודה דגן סקר גם הוא את האתר בשנות ה-90 במסגרת עבודת התזה שלו לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, וזיהה אתר מתקופת הברזל ומתקופות מאוחרות יותר. האתר נחפר לראשונה באוקטובר 2015 במסגרת מחקר אזורי באזור השפלה. החפירה המשיכה עד 2019 ונמצאו בה בעיקר ממצאים מתקופת הברזל א' וב' ומתקופות נוספות: תקופת הברונזה התיכונה, התקופה הפרסית, ההלניסטית, הביזנטית והמוסלמית המוקדמת.[5][4]
בשנת 2019 נמצאה באתר כתובת נדירה באלפבית פרוטו-כנעני על פך (כלי חרס קטן), הנושאת את השם "ירבעל"[6] או "עזרבעל"[7], ומתוארכת לסוף המאה ה-12 לפנה"ס. זו הפעם הראשונה שחפץ עם כתובת המוערכת לשם המקראי "ירבעל" נחשף בממצא ארכאולוגי.[8]
לקריאה נוספת עריכה
- Yosef Garfinkel et. al (2019), Khirbet al-Ra‘i in the Judean Shephelah: The 2015–2019 Excavation Seasons, Strata: Bulletin of the Anglo-Israel Archaeological Society 2019 Volume 37, pp. 13–50
קישורים חיצוניים עריכה
- Rollston, C., Garfinkel, Y., Keimer, K. H., Davis, G., & Ganor, S., The Jerubba'al Inscription from Khirbet al-Ra'i: A Proto-Canaanite (Early Alphabetic) Inscription, Israel Exploration Journal (2020), באתר Academia.edu
הערות שוליים עריכה
- ^ Y. Garfinkel and S. Ganor 2019. Was Khirbet al-Ra‘i Ancient Ziklag? Strata: Bulletin of the Anglo-Israeli Archaeological Society 37: 51–59
- ^
ניר חסון, חוקרים: מצאנו את אתר צקלג, המוזכר כנתיב הבריחה של דוד במקרא, באתר הארץ, 8 ביולי 2019
- ^ יוסי גרפינקל וסער גנור, ח' א-ראעי: דו"ח ראשוני, חדשות ארכאולוגיות, גיליון 129, רשות העתיקות
- ^ 1 2 3 Garfinkel et. al (2019), pp. 13–15
- ^ יוסי גרפינקל וסער גנור, ח' א-ראעי: דו"ח ראשוני, חדשות ארכאולוגיות, גיליון 129, רשות העתיקות
- ^ Rollston, C., Garfinkel, Y., Keimer, K. H., Davis, G., & Ganor, S. (2020). The Jerubba'al Inscription from Khirbet al-Ra'i: A Proto-Canaanite (Early Alphabetic) Inscription. Israel Exploration Journal.
- ^ רות שוסטר, ארכיאולוגים הודיעו שמצאו עדות ראשונה לשם ירובעל, המזוהה עם השופט גדעון, באתר הארץ, 12 ביולי 2021
- ^ התגלתה כתובת נדירה מימי השופטים, הנושאת את השם ירובעל, באתר ynet, 12 ביולי 2021
