חורבת מצד

(הופנה מהדף ח'רבת אל-קצר)

חורבת מצדערבית נקראת "חירבת אל-קצר", 'המצודה') שוכנת בהרי ירושלים על גבעה שלטת המתנשאת לגובה 530 מ' מעל פני הים, במרכז קו הרכס בו עוברת הדרך מאמאוס לכיוון ירושלים. בחפירות שנערכו באתר בין השנים 1980 - 1977 נחשף רצף התיישבותי ארוך החל מתקופת הברונזה המאוחרת ועד לתקופה הממלוכית והעות'מנית.[1]

חורבת מצד
תצפית מערבה מחורבת מצד (בתחתית התמונה) לכיוון נחל יתלה

היסטוריה עריכה

ייסוד המצד מיוחס לתקופת שלטונו של אלכסנדר ינאי כשבמקום הוקם מתחם בנוי על שטח של 2000 מ"ר שכלל מגדל עם ארבעה חדרים וחצר. לאחר מותו האתר ניטש ואוכלס מחדש כנראה בימי שלטונו של המלך הורדוס. בתקופה זו הפך המקום לחווה חשמונאית מבוצרת והתקנו בה מתקנים חקלאיים שכללו מאגרי מים מטויחים ותנורי אפייה. מקווה הטהרה, כלי האבן וחוסר בעצמות חזיר מעידים על אופייה היהודי של האוכלוסיה במקום שהגיעה לשיאה במאה הראשונה לספירה, עד לפרוץ המרד הגדול.

באביב של שנת 68 לספירה, השתלטו חיילי הליגיון החמישי על אמאוס הסמוכה. על פי הקירות המעובים במקום פישר מניח שתושבי המקום התכוננו להגעת החיילים הרומיים.[1] הוא משער שבשלב זה ניטש המצד לאור עליית הליגיון החמישי לכיוון ירושלים וכיבושה בהמשך. לאחר שהאתר ניטש לא חודשה בו ההתיישבות. באתר נמצאו ממצאים קרמיים ונומיסמטיים מהתקופה הרומית התיכונה שכנראה ניתן לקשרם לפעילות צבאית רומית במקום.[1]

ארכאולוגיה עריכה

 
מאגר מים מטויח בחורבת מצד

הממצא הארכיאולוגי באתר מעיד על התיישבות רציפה מתקופת הברונזה המאוחרת ועד לתקופה הממלוכית והעות'מנית. הממצאים הראשונים מיוחסים לתקופת שלטונו של אלכסדר ינאי, כאשר עיקר הממצאים, הם מטבעות[2], חומת סוגרים, חללים חצובים ומטויחים, תנורי אפייה, קירות מבוצרים ושרידי מבנים מיוחסים לתקופה החשמונאית. בתקופה זו נחצב גם מקווה טהרה וכלי האבן במקום והיעדר עצמות חזיר, מעידים על כך שהאתר היה מיושב ביהודים.[1][2] מהתקופה הרומית נתגלו שרידי חומות מבוצרים, שבר אבן מיל המתוארכת לשנת 162 לספירה, שמעידה על הסדרה של הדרך במהלך ימיו של מרקוס אוריליוס, כמו כן נתגלה במקום מטבע עם טביעת רכב של הלגיון העשירי פרטנסיס.

מהתקופה הצלבנית, ישנם ממצאים קרמיים מעטים, מה שמוכיח שוב, שהצלבנים העדיפו להגיע לירושלים בדרכים אחרות ולא דרך אמאוס. מהתקופה הממלוכית כמו גם מהתקופה העות'מנית נמצאו ממצאים קרמיים המעידים על שימוש באתר כתחנת דרכים.[2]

לחורבה מוליכה דרך עפר מסומנת באדום מיער המכללות בתוך יער נווה אילן.

לקריאה נוספת עריכה

  • משה פישר, "הדרך ירושלים-אמאוס לאור החפירות בחורבת מצד", יוון ורומא בארץ-ישראל, 1989, עמ' 185–206.
  • משה פישר, "סוגיית הביטחון לאורך הדרך מאמאוס לירושלים לפני מלחמת החורבן ואחריה: חורבת מצד כמקרה מבחן", ישראל בארצו - קובץ מאמרים ליובלו של ישראל שצמן, עורכים: יוסף גיגר, חנה מ' כותן, גיא ד' שטיבל, ירושלים, 2010.
  • M. Fischer, "Horvat Mazad", in: E. Stern (ed.), The Supplementary Volume of the New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, Vol. 5, Jerusalem: Israel Exploration Society; Washington, 2008, pp. 1940-1942.
  • M. Fischer and Z. Gur, "The Coin Finds from Horbat Mazad", INR 3, 2009, pp. 95-111.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חורבת מצד בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 רינה טלגם, R. Talgam, רצפות פסיפס קדומות בארץ-ישראל, Qadmoniot: A Journal for the Antiquities of Eretz-Israel and Bible Lands / קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא מ"ז, 2014, עמ' 48–51
  2. ^ 1 2 3 אפרים שטרן, חורבת מצד, The new encyclopedia of archeological excavations in the hoyland 5, 2008, עמ' 1940- 1942