פתיחת התפריט הראשי

חאן אל-אחמר

כפר בדואי בלתי מוכר בשטח C ביהודה ושומרון

חאן אל-אחמרערבית: الخان الأحمر; תעתיק מדויק: אלח'אן אלאחמר) הוא מתחם ביהודה ושומרון, על אדמות מדינה בשטח C, כעשרה ק"מ ממזרח לירושלים, בין כפר אדומים למישור אדומים, סמוך לכביש 1. במקום מתגוררים כ-180 בדואים בני שבט הג'האלין[1].

חאן אל-אחמר (מתחם)
الخان الأحمر,
"בית ספר הצמיגים" שהוקם במקום על ידי ארגון איטלקי
"בית ספר הצמיגים" שהוקם במקום על ידי ארגון איטלקי
מדינה / טריטוריה שטח C
נפה אל-קודס
גובה 225 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במתחם 350 (2016)
קואורדינטות 31°48′45″N 35°20′16″E / 31.8125°N 35.33777778°E / 31.8125; 35.33777778 
אזור זמן UTC +2

מבחינה תכנונית, על חלק מהשטח קיימת תוכנית מאושרת (מס' 4/905) להרחבת כביש 1 בקטע שבין מישור אדומים לאתר השומרוני הטוב, במטרה לשפר את תוואי הכביש מבחינה בטיחותית ותעבורתית[2].

בית המשפט העליון קבע כי המבנים במקום אינם חוקיים, ואישר מספר פעמים צו הריסה נגדם. באוקטובר 2018 הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי המתחם יפונה תוך זמן קצר, אך צו ההריסה לא מומש, בין השאר מחמת לחץ בינלאומי.

אטימולוגיהעריכה

המתחם קרוי של שם החאן הסמוך, הידוע גם בשם מנזר אותימיוס, ועל שמה של אבן החול הנובית האדמדמה שבאזור – "אחמר", שמשמעותו "אדום" בערבית – "החאן האדום".

היסטוריהעריכה

במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל נרשם שבחאן שלושה מבנים ו-27 תושבים[3]. בשנת 1945, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל שטח החאן היה 16,380 דונם[4][5] מהם 538 דונם של גידולי דגנים[6], אולם לא היו תושבים שגרו במקום[4].

לטענת תושבי המקום הם יושבים במקום כבר משנות החמישים, לאחר שגורשו מאזור תל ערד, אולם לטענת משרד הביטחון הם יושבים במקום רק משנת 1988. לפי ארגון בצלם אין מדובר במחלוקת עובדתית אלא בהגדרות, והתושבים הבדואים נדדו באזור משנות החמישים[7]. "מחנה ישי" של חטיבה 27 יושב על אדמות מרעה ששימשו את תושבי הכפר בעבר. בשנת 1975 הוקם אזור התעשייה מישור אדומים באזור מנזר אותימיוס, ובשנת 1979 ההתנחלות כפר אדומים[8]. האזור מוקף במחנה ישי במערב, מישור אדומים מדרום, כפר אדומים מצפון, ושטחי אש ששימשו לאימוני שריון מדרום מזרח.

ב-1992 נבנתה ההתנחלות נופי פרת כ-500 מטר מצפון למתחם וב-2001 הוקם מאחז גבעה 468 והמכינה הקדם-צבאית עין פרת - המדרשה למנהיגות חברתית, שצמצמו לטענת ארגון "במקום" את שטחי המרעה באזור החאן[9].

בשנת 1991 הגישו תושבי המתחם בקשה לבנות בית ספר, אך המנהל האזרחי דחה את הבקשה. פעילים של עמותת שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם[10] וכן עמותה איטלקית המתמחה במבנים אקולוגיים ועוד סייעו בבניית בית ספר מצמיגים, בוץ וחימר, אותו חימר אדמדם שעל שמו נקרא היישוב. עם השלמת הבנייה בשנת 2009 הוציא המנהל האזרחי צו הריסה. זמן קצר לאחר מכן עתרו ההתנחלויות כפר אדומים, אלון ונופי פרת הסמוכים ביחד עם עמותת רגבים לבג"ץ בדרישה שהמדינה תממש את צווי ההריסה נגד בית הספר. זאת כיוון שעל פי טענתם, המתחם ובית הספר חוסמים את האפשרות להרחיב את ההתנחלויות[2]. קבוצה של כ-15 מאנשי כפר אדומים, הגישו בקשה לבג"ץ לצרפם בתור צד לעתירה - אך כתומכים בבדואים. בראש הקבוצה עומד פרופסור דן טרנר[11].

בשנות ה-90 של המאה ה-20 החליט המנהל האזרחי ולרכז את כל הבדואים באזור ביישוב ערב אל-ג'הלין. בשנת 1999 החל המנהל האזרחי בהכשרתו של "ערב אל-ג'הלין", כחצי קילומטר ממערב למעלה אדומים, עם מגרשים לבנייה עבור בני השבט[12]. בג"ץ, שדן לפחות ב-11 עתירות של השבט, הורה להפסיק את העבודות ולפתוח במשא ומתן עם בני השבט[13]. בשנת 2006, אושרה במועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי תוכנית הרחבה של יישוב הקבע[12]. בעשור השני של המאה ה-21, החל המנהל האזרחי לקדם תוכנית להעתקת כל הבדואים משבט הג'האלין שנותרו לגור בצריפונים ואוהלים באזור, כ-2,400 נפש, למקום זה[14], ושוב החל מאבק משפטי נגד הפינוי[15].

בשנת 2009 הוצאו צווי הריסה לשלושה מבנים שהחלו להיבנות במקום. תושבי האזור הבדואים עתרו לבג"ץ נגד הצווים, ובמקביל עתרו כפר אדומים ויישובים נוספים כדי לממש את הצווים. בית המשפט דחה את העתירות וקבע שאין עילה להפסיק את ההליכים נגד המבנים הבלתי חוקיים, אולם גם אין בשלב זה לכפות על המדינה מועד למימושם[2]. הן הבדואים והן כפר אדומים עתרו פעמים נוספות במהלך השנים[16].

לרוב תושבי חאן אל אחמר תעודות פליטים של אונר"א[17]. המתח אינו מחובר למערכת החשמל ואין בו תשתיות מים. אספקת המים מתבצעת באמצעות מכליות ובקבוקים.

באפריל 2015 החרים המנהל האזרחי פאנלים סולריים של היישוב[18].

בפברואר 2017 חילק המנהל האזרחי כ-40 צווי הריסה לכל המבנים בחאן אל־אחמר, כחלק ממהלך של פינוי המתחם[19] במאי 2018 פסק בג"ץ שאין עילה להתערב בהחלטת שר הביטחון לממש את צווי ההריסה האמורים[16]. ב-5 בספטמבר 2018 דחה בג"ץ עתירה נוספת של תושבי הכפר בדרישה לעכב את ביצוע צווי ההריסה עד למתן החלטה בבקשות היתרי בנייה שהגישו[20].

באוקטובר 2018 הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי המתחם יפונה תוך זמן קצר. ב-21 באוקטובר 2018 החליט הקבינט לדחות את פינוי המתחם בכמה שבועות, כדי למצות את אפשרות פינויו בהסכמה. חלק מהשרים התנגדו להחלטה ומתחו עליה ביקורת[21]. מאז נדחה פינוי המקום כמה פעמים. ביוני 2019 ביקש נתניהו, בתגובה לעתירת רגבים לבג"ץ, ארכה של שישה חודשים לפינוי, עד לאחר הבחירות והקמת ממשלה חדשה[22].

מעורבות בינלאומית בנושא חאן אל אחמרעריכה

משנת 2008 (סמוך להגשת העתירה הראשונה לפינוי המקום) החלה ממשלת איטליה לסייע לביסוס האחיזה הפלסטינית במקום. הרשות הפלסטינית הובילה גם היא תמיכה בקיבוע האחיזה במקום ובדחיית כל החלופות שניתנו לתושבים להעתיק את מגורם למקום חוקי שיינתן להם[23].

על הפינוי המיועד נמתחה ביקורת מצד מדינות באירופה[24] ומצד מחוקקים בארצות הברית[25]. ב-12 בספטמבר 2018 קיבל הפרלמנט האירופי החלטה שלפיה פינוי המתחם ייחשב הפרה של אמנת ז'נבה הרביעית.

ניקולאי מלאדנוב, שליח האו"ם למזרח התיכון, טען כי מדובר בעבירה בינלאומית ופגיעה בסיכויים להגיע לפתרון שתי המדינות. במקומו של המתחם מתוכננת לקום שכונה חדשה של כפר אדומים - "נופי בראשית" - ובה 322 יחידות דיור[26].

בספטמבר 2018 פנה הוועד הפועל של הארגון לשחרור פלסטין לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד ישראל, בטענה שהריסת חאן אל-אחמר היא פשע מלחמה[27]. פאטו בנסודה, התובעת הראשית בהאג אמרה שייתכן שהריסת הרכוש במקום תוגדר כפשע מלחמה[1].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 אלישע בן קימון ואיתמר אייכנר, נתניהו דוחה את פינוי הכפר חאן אל-אחמר, ליברמן מתנגד, באתר ynet, 21 באוקטובר 2018
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 בג"ץ 6288/09 סלימאן עראערה ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-2 במרץ 2010
  3. ^ Mills, 1932, p.45
  4. ^ 4.0 4.1 Department of Statistics, 1945, p. 25
  5. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 57
  6. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 103
  7. ^ ע"פ מאמר של ארגון בצלם פרק רביעי https://www.btselem.org/download/199907_on_the_way_to_annexation_heb.doc
  8. ^ דני רובינשטיין, דונם שם ודונם שם, דבר, 24 באפריל 1981
  9. ^ חוות דעת תכנונית מקצועית, שבט הג'אהלין בחאן אל אחמר, באתר "במקום", פברואר 2010
  10. ^ באתר העמותה
  11. ^ יותם ברגרמתנחלים מכפר אדומים מתייצבים לצד הכפר הבדואי הסמוך, נגד עתירת ההתנחלות, באתר הארץ, 24 במאי 2018
  12. ^ 12.0 12.1 עמירה הסהבדואים בשטחים נאבקים בתוכנית ליישובם במזבלה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2011
  13. ^ על פי פסק דין בג"ץ 2966/95, ניתן לקרוא את ההקדמה לפסק הדין כאן
  14. ^ עמירה הסישראל מאיצה פינוי בכפייה של אלפי בדואים בגדה, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2011
  15. ^ עמירה הסהפחונים נהרסו בסופה, הבדואים עברו לקרוואן וקיבלו צוי הריסה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2014
  16. ^ 16.0 16.1 בג"צ 3287/16 כפר אדומים ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-24 במאי 2018
  17. ^ כתבה באתר אונר"א
  18. ^ פאנלים סולריים של חאן אל אחמר הוחרמו, 11 באפריל 2015, אתר הטלוויזיה החברתית באינטרנט
  19. ^ יותם ברגרבאופן חריג, המדינה חילקה צווי הריסה לכפר בדואי שלם בשטח C, באתר הארץ, 19 בפברואר 2017
  20. ^ אביעד גליקמן, בג"ץ דחה את עתירת תושבי חאן אל-אחמר - ואפשר למדינה את הריסתו, באתר החדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 5 בספטמבר 2018
    ועד תושבי הכפר אלח'אן אלאחמר ואחרים נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואחרים, ניתן ב-5 בספטמבר 2018
  21. ^ אייכנר, איתמר (21 באוקטובר 2018). "הקבינט אישר: נדחה פינוי חאן אל אחמר". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2018. 
  22. ^ נטעאל בנדל, ‏בפעם השישית: נתניהו מבקש לדחות את פינוי חאן אל אחמר בחצי שנה נוספת, בעיתון מקור ראשון, 17 ביוני 2019
  23. ^ יעקב אלירז, ‏"לשמור על האינטרס הישראלי", השילוח גיליון 15, יוני 2019
  24. ^ ברק רביד וחזי סימנטוב, ברקע הביקורת: בג"ץ הוציא צו עיכוב להריסת הכפר חאן אל-אחמר, ערוץ עשר, ‏5 ביולי 2018
  25. ^ רן דגוני, ‏76 מחוקקים דמוקרטים לנתניהו: עצור הרס בתי פלסטינים בגדה, באתר גלובס, 24 במאי 2018
  26. ^ טל לב רם, ‏צה"ל לתושבי חאן אל אחמר: התפנו מהכפר עד ה-1 באוקטובר, באתר מעריב השבוע, 23 בספטמבר 2018
  27. ^ אליאור לוי וסוכנויות הידיעות, הפלסטינים פנו להאג נגד ישראל לקראת פינוי יישוב בדואי, באתר ynet, 11 בספטמבר 2018