חבורת סקיה
בגאולוגיה של ארץ ישראל, חבורת סקיה היא חבורה הקרויה על שם הכפר הערבי סקיה, שהיה באזור הפארק הלאומי של רמת גן. היא הוגדרה לאור קידוחים לגילוי מים ונפט שנעשו באזור. ברוב המקרים, ההגדרה של חבורה זו בוצעה לפי ממצאים שאינם גלויים על פני הקרקע. החומר אשר שימש בסיס להגדרות הועלה מהקידוחים שנעשו.
מקורם של שכבות הסלע מחבורת סקיה הוא מתקופה ארוכה למדי: מתקופת תת-תור הנאוגן הכוללת את התקופות מיוקן ופליוקן ועד סוף תקופת הפליסטוקן, בתור הרביעון שבו אנו נמצאים גם היום (בתקופת ההולוקן). תקופה זוֹ משתרעת על פני כ-23 מיליון שנה, תקופה קצרה בלוח הזמנים הגאולוגי, שהסתייה רק לפני 11,700 שנה. במרוצת חלק מהתקופות האלה הוצפה ארץ ישראל בים ולכן החבורה כוללת סביבת ההיווצרות ימית - מלוחה ומתוקה ובחלק אחר הים נסוג ממנה ולכן - סביבת ההיווצרות היא יבשתית.
חשיבות החבורה עריכה
החול בחבורה זו מקורו מנהר הנילוס ממצרים, אשר הסיע בעבר[1] חלקיקי קווארץ ממקורות הנהר בהרי אפריקה באתיופיה אל חופי חצי האי סיני ודרום ארץ ישראל.
חשיבותה של חבורת הסקיה הוא גם באטימותה לנזילת מים או נפט ממנה. בכך היא מהווה את הבסיס לאקוויפר החוף או ל"מלכודות נפט" פוטנציאליות. בקידוחים למציאת מים משתדלים להגיע אליה ואז בשכבת אבן החול מגלים מים. ואם הכמות מספקת והמים איכותיים ניתן גם לשאוב אותם.
מעל חבורת סקייה מצויה חבורת כורכר הנחשפת לאור חוף הים התיכון.
תצורות עריכה
התצורות העיקריות של החבורה הוגדרו במישור החוף ואלו הם :
- תצורת יפו - העליונה שבחבורה - בנויה ברובה חוואר וחרסית. חלקה העליון הבנוי גיר עשיר בשרידי צמחייה הרגילה לגדול בשפת הים נקרא "פרט פתח תקווה".
- תצורת כורדאנה - בצפון החוף - בנויה חול, גיר ומעט קונגלומרט.
- תצורת פלשת - בדרום החוף - אף היא -חול גירי. נחשפת בעיקר במזרח פלשת, ובמספר אתרים בודדים במזרח השרון. אלו הם הכורכרים המרכיבים ה"רכסים פנימיים" ו"גבעות מזרחיות".
- תצורת הורדוס - באזור ים כנרת - בנויה מקונגלומרט הבנוי מחלוקי גיר ואבני חול אדומות.
- הבזלת התחתונה - באזור הגליל - בנויה מבזלת.
- תצורת חצבה - סלעיה חשופים בערבה עוביה של התצורה מעשרות מטרים בנגב הצפוני, ועד ל-2,000 מטר בבקעת הירדן. התצורה נחלקת בערבה לחמישה פרטים: פרט שחק, פרט משק - הורבד בחלקו במים מתוקים, פרט גדרון, פרט צפע ופרט רותם - החלוקים בפרט זה הם בעיקר חלוקי "צור יבוא", עדות למקור הספקה מרוחק.
קישורים חיצוניים עריכה
- תומר, תקופת הפליוקן (הקישור אינו פעיל), אוניברסיטת תל אביב
- מושון גבאי, הגליל העליון וחופו - מדריך ישראל מובא באתר המרכז לטכנולוגיה לימודית.
- שמעון אילני, צֶבי מינסטר, מחצבות עזובות - סקר גאולוגי לשיקומם (הקישור אינו פעיל) - המכון הגאולוגי לישראל
- התפתחות ניצול ומצב מקורות מי התהום בישראל עד סתיו 1994, מאת השירות ההידרולוגי, מים והשקיה, גיליון 351, ינואר 1996, עמודים 40–45