פתיחת התפריט הראשי

חביבה מסיכה

שחקנית ישראלית

חְבִּיבָּה מְסיכָּהערבית: حبيبة مسيكة, שם המשפחה נכתב לעיתים בעברית גם "מסיקה", 1900 - 20 בפברואר 1930), הייתה זמרת ושחקנית תיאטרון יהודייה, שהפכה לנערצת בתוניסיה, בציבור היהודי ובציבור המוסלמי כאחד[1].

חביבה מסיכה
حبيبة مسيكة
חביבה מסיכה
לידה 1903
תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצחה 21 בפברואר 1930 (בגיל 27 בערך)
תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה תוניסיהתוניסיה  תוניסיה
מקום קבורה בית הקברות בורג'ל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע שחקנית, זמרת, רקדנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייהעריכה

מסיכה נולדה בשם מרגריט בתוניס להורים עניים. היא התייתמה בגיל צעיר ועברה לחיות בבית דודתה, לילה ספאז, שהייתה זמרת. מסיכה למדה קרוא וכתוב בצרפתית בבית הספר של "כי"ח". החינוך הפורמלי שקיבלה השפיע רבות על גיבוש אישיותה ועל מהלך חייה לאחר מכן.

חביבה החלה לעלות על הבמה בגיל צעיר, תחילה כזמרת חתונות ברובע היהודי. היא זכתה להצלחה והקהל החל לכנות אותה "חביבת הכול" (حبيبة الكل), כינוי שהפך לשם הבמה שלה "חְבִּיבָּה".

בגיל עשרים הצטרפה חביבה לתיאטרון הערבי החדש בתוניס. עד מהרה הפכה לכוכבת התיאטרון. מסיכה דרשה וקיבלה שכר גבוה משאר השחקנים ואת התפקיד הראשי בהצגה (שאותו גילם תמיד גבר), מה שעורר התנגדות רבה מצד המוסלמים שכן מבחינתם הופעת אישה בדמות גבר הייתה דבר מאוד לא מקובל.

מסיכה התפרסמה גם בשאר ערי תוניסיה. היא הקימה לעצמה להקה משלה שליוותה אותה בשיריה, ויצאה למסע הופעות באירופה.

מסיכה ניהלה חיי אהבה חופשיים שלא היו מקובלים אז על פי המסורת היהודית. היו לה מחזרים רבים, יהודים וגם מוסלמים, והיא עמדה להינשא לצרפתי נוצרי בשם ראול מרן. חייה נקטעו לאחר שנרצחה בידי אליהו מימוני, יהודי עשיר בן 80, אשר התאהב בה וחיזוריו אחריה נדחו. ב-20 בפברואר 1930 הוא פרץ לביתה, שפך עליה חומר דליק והציתה. היא נפטרה זמן קצר לאחר מכן. מימוני עצמו התאבד לאחר מכן בכך ששרף גם את עצמו ונפטר כמה ימים אחריה.

מסיכה הייתה דמות נועזת ושנויה במחלוקת. היא נהגה לבטא את עמדותיה באופן חופשי והייתה אישה עצמאית ומשוחררת. היא שמה דגש על זהותה הלאומית התוניסאית, וכך למשל בשנת 1928 הופיעה עטופה בדגל תוניסיה ושרה למען שחרורה מהשלטון הצרפתי.

על חביבה נכתבו לפחות שני רומנים. כמו כן נעשה עליה סרט על ידי הבמאית התוניסאית סלמה באכר הנקרא: "מחול האש".

ביתו של מימוני בעיר טסטור הפך למרכז תרבות לזכרה הנקרא "בית חביבה מסיקה"[2]

לקריאה נוספתעריכה

  • ירון צור, סיפור תרבות: יהודי תוניסיה וארצות מוסלמיות אחרות, הוצאת מרכז זלמן שזר, 2003.
  • מיכל מלאכי (שרף), חביבה מסיכה - אמנית יהודית בתוניסיה, בתוך: צבי מלאכי (עורך), "מהות" גיליון כה, גנזי מיכל: מחקרים בתרבות ובספרות של יהודי תוניסיה וצפון אפריקה, לוד: מכון הברמן למחקרי ספרות, תשס"ב - 2002. עמ' 255-274.
  • Faivre d’Arcier, Jeanne. Habiba Messika: Le brûlure du péché (Paris: Belfond, 1997).
  • Riahi, Jessie. Cantique pour Habiba: La vie tumultueuse de la chanteuse Habiba Messika (Paris: Wern, 1997).
  • Tobi, Yosef. "Habiba Messica: A Star of Arab Theatre in Tunisia," Journal of Theatre and Drama 3 (1997): 129-146.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ששון סומךהזמרת כמשל, באתר הארץ, 13 בינואר 2004
  2. ^ Habiba Msika’s house, tunisiatourism.info