חבישה

פעולה של עיטוף איבר פגוע

חבישה היא פעולה של עיטוף איבר פגוע. פעולת החבישה מתחלקת באופן כללי לשני סוגים: חבישה זמנית כעזרה ראשונה וחבישה לטווח ארוך לצורך טיפול רפואי. בתוך שני תחומים אלו מתחלקת החבישה לתת-סוגים רבים.

אדם חובש את ידו

חבישה כעזרה ראשונהעריכה

אחת המטרות העיקריות של החבישה בדימום חזק או שאינו פוסק היא עצירת דימום באופן זמני עד לטיפול רפואי מתקדם ובדימום קל עד לעצירה טבעית של הדימום בקיום קרישה. חבישה למטרה זו נעשית בכמה צורות.

כאשר מדובר בדימום קל מתבצעת העצירה בדרך כלל באמצעות אגד מדבק, תחבושת או גאזה קטנה המוצמדת אל החתך עד שהדימום נעצר מעצמו באמצעות קרישה של הדם. אולם, כאשר מדובר בדימום חזק יש לבצע חבישה לוחצת שמטרתה לעודד קרישיות לעצירת הדם.

עצירת שטף דםעריכה

שטף דם מוגדר כיציאה של דם מכלי הדם. ישנן שתי דרכים לעצור את שטף הדם (נכתב לעיתים בראשי תיבות: שט"ד):

  1. לחץ ישיר - תחבושת הלוחצת על מקור הדימום וסופגת את הדם
  2. לחץ עקיף - חסימת העורק המוביל אל האזור הפגוע

שט"ד בגפיים (יד או ברגל, נקראים גם איבריים גליליים) יש לנסות ולעצור על ידי תחבושת הלוחצת על מקור הדימום וסופגת את הדם. פעולה כזו מכונה לחץ ישיר בניגוד ללחץ עקיף המתייחס לחסימת העורק המוביל אל האזור הפגוע. במגן דוד אדום ובחיל הרפואה של צבא הגנה לישראל מקובל להשתמש לחבישה כזו בתחבושת אישית (תחושת בד עבה בעלת רצועות בד ארוכות יוצאות ממנה, תחבושת זו באה באריזה מעוקרת), בצורת חבישה הנקראת דגל אנגליה משום שצורת ליפוף שרכי הבד מזכירים את צורת דגל אנגליה.

כאשר הדימום אינו נעצר על ידי החבישה (וזאת ניתן לדעת כאשר התחבושת מאדימה), יש להוסיף לחץ על הפצע באמצעות משולש לחץ. משולש לחץ הוא רצועת בד שיוצרים קשר במרכזה, יש לקשור את רצועת הבד כאשר הקשר נמצא מעל התחבושת ומופנה לכיוון הפצע. צורת חבישה זו מוסיפה לחץ על הפצע במטרה לעצור את הדימום. בחבישה זו יש להיזהר שלא לעצור את זרימת הדם כדי לא לפגוע בחיות איבר המטרה, ניתן לבדוק זאת באמצעות מדידת דופק בקצה האיבר הפגוע.

כאשר ישנו דימום מאחד האזורים בגוף, שאינו הגפיים או הראש, ישנו קושי לעצור את הדימום, שכן לא ניתן לעשות זאת באמצעי החבישה הרגילים. דימום מהמפשעה, הישבן והצוואר ניתן לעצור באמצעות הצמדת תחבושת אישית ולחיצה על האזור (נקודות מיוחדות). בנוסף, ניתן לעצור שטפי דם באמצעות הצמדת העורק אל העצם הצמודה אליו וחסימתו (נקודת לחיצה). ניתן לעשות זאת בבית שחי, בעצמות התת-בריחיות ובזרוע (העורק הבריכיאלי). צורת חבישה זו אינה מומלצת למי שאינו מיומן בה, מכיוון שהיא עלולה לגרום נזק יותר מתועלת, במקרה זה יש להשתמש בלחץ ישיר.

ישנם סוגי חבישות שונות, כגון חבישת בטן, חבישת עין ועוד. אך גם מי שאינו מיומן או שאין ברשותו ציוד חבישה, ניתן לאלתר וכל חבישה שתעצור את הדם תחשב חבישה יעילה.

תחבושת המוסטטית

תחבושת המוסטטית היא תחבושת המכילה משפעל לזירוז קרישת דם. בישראל קיימים שני סוגים, האחד היא תחבושת המכילה משפעל אשר מונחת בתוך הפצע או על גביו בלחץ ישיר, והשני הוא מזרק המכיל משפעל המוזרק לתוך הפצע.

חסימת עורקיםעריכה

ישנם מקרים בהם לא ניתן לעצור את הדימום על ידי לחץ ישיר ולכן יש לבצע חסימת עורקים, הנקראת לחץ עקיף. מטרת פעולה זו היא לחסום את כל זרימת הדם אל האזור הפגוע. אך בפעולה זו שכאשר זרימת דם לאיבר כלשהו נחסמה למשך זמן, הגוף מייצר רעלים ונוצרים קרישי דם באיבר החסום, שיחרור החסימה עלול להציף את הגוף ברעלים וקרישי הדם, חסימה זו חמורה, עד שלעיתים יש לכרות את האיבר הפגוע. אך פעולה זה הכרחית כאשר יש חשש לאיבוד דם מאסיבי. משום כך יש להעדיף לחץ ישיר על פני לחץ עקיף.

חסימת עורקים ניתנת להמרה בחבישת לחץ ישיר, ברפואה הדחופה בישראל מקובל כי ניתן לבצע המרה זו בתנאי שטח עד כעשרים דקות מעת החבישה, ובתנאי שאת ההמרה יבצע החובש עצמו או בעל דרגה בכירה ממנו

חסימת עורקים תתבצע כאשר שטף הדם לא נעצר באמצעות לחץ ישיר או באחד התנאים הבאים חלקן סיבתיות וחלקן נסיבתיות:

  • קטיעה מלאה או חלקית של אחד מן הגפיים.
  • פצוע מדמם הזקוק לפעילות החייאה.
  • הימצאותו של רסיס גדול ומדמם בגפיים.
  • ריבוי פצעים או פצועים בזירת האירוע באופן שאין אפשרות לנטר כל העת את כל הפצועים.
  • חשיכה קיצונית – כך שלא ניתן לראות את מקור הדימום, זו חבישה זמנית עד להימצאות מקור אור.
  • לחץ ישיר שנכשל.
  • כאשר נשקפת סכנה לצוות הרפואי (איום, שרפה, זירת ירי), חבישה זמנית עד לחלוף הסכנה.

מקובל להשתמש בסימן קבר רחלקטיעה, בהחייאה, רסיס, ריבוי, חשיכה, לחץ.

ישנם מספר סוגי חבישה שביכולתם לבצע חסימת עורקים:

  • חוסם עורקים קלאסי הנמצא בשימוש מגן דוד אדום וגופי עזרה ראשונה אחרים היא רצועת גומי/סיליקון הנכרחת בחוזקה סביב הגפה כחמשה סנטימטרים מעל מקום הדימום, בכל ליפוף יש להגביר את עוצמת הכריכה, לא ניתן לבצע חסם עורקים עצמוני בשיטה זו.
  • בצה"ל ביחידות לוחמות, משתמשים בCAT (Combat Application Tourniquet) זהו חסם עורקים בעל צמדן ותפסנים, הניתן לתפעול ביד אחת, וניתן לביצוע עצמי.
  • חוסם עורקים הולנדי הוא כינוי לצורת חסימת עורקים מאולתרת המתבצעת באמצעות רצועת בד הנקשרת בחוזקה סביב הגפה. שיטה זו אינה יעילה כאשר הגפה בעלת נפח משמעותי.
  • חוסם עורקים רוסי הוא כינוי לצורת חסימת עורקים מאולתרת המתבצעת באמצעות רצועת בד, המקיפה את הפצע ומחוזקת על ידי ליפוף באמצעות מקל או עט.

לאחר הנחת חסם עורים יש לכתוב באופן בולט את השעה בה הונח החסם, המסוכמה בכוחות ההצלה בעולם היא לכתוב באופן בולט על מצחו של הפצוע את שעת החסימה בארבע ספרות (00:00) ואת שם מבצע החסימה ודרגתו.

חבישה לצורך מניעת זיהוםעריכה

כאשר ישנו פצע פתוח בעור, הוא יכול להוות סכנה אף אם איננו מדמם. וזאת מפני שחיידקים רבים יכולים לחדור אל הגוף וליצור זיהום. כדי למנוע זאת, יש לחטא את הפצע ולבצע חבישה אוטמת (packing). החיטוי נעשה באמצעות תמיסה המכילה כלורהקסידין(אנ'), אלכוהול ולעיתים גם סטרמיד(אנ'). חבישה זו מתבצעת באמצעות תחבושת ייחודית, בתנאי שטח ניתן להשתמש בגאזה או תחבושת אישית ולאטום בשכבה נוספת.

פעמים רבות, מקובל לחבוש פצע עם תחבושת הספוגה בחומר חיטוי כגון יוד, אך במידה ואין המינימום שניתן לעשות הוא לשטוף באמצעות כמות גדולה של מים על מנת לנקות מלכלוך שחדר פנימה. אטימה מוחלטת של הפצע אינה מקובלת ויש הטוענים שהיא אף מזיקה.

חבישת כווייהעריכה

בחבישה כווייה משתמשים בדרך כלל בתחבושת ייעודית המכילות חומרים מרגיעים ואינם נדבקים לעור, בצה"ל משתמשים בתחבושות מטלין, כאשר אין תחבושת ייעודית ניתן להשתמש בניילון נצמד או בתחבושת אחרת שאינן נדבקות לעור ובמקביל אין אידוי רב דרכה.

כוויות באזור הפנים/העיניים ניתן לחבוש באמצעות פדי גזה ספוגים בסיילין. כווייה נרחבת עלולה לגרום להתייבשות.

חבישה לזרוז ריפוי הפצעעריכה

בפצעים עמוקים או מוגלתיים מקובל להשתמש בחבישה על מנת לזרז את תהליך הריפוי. כדי לרפא את הפצע, הגוף זקוק לסביבה לחה ואטומה. על כן חבישת הפצע מסייעת לריפוי העצמי של הפצע על ידי יצירת סביבה כזו.

חבישה כזו היא בדרך כלל לטווח ארוך יותר מהחבישות שהוזכרו לעיל, לכן, רצוי להתאים בקפידה את סוג התחבושת לסוג הפצע ומיקומו. באופן כללי חשוב שהתחבושת תהיה יעילה בספיגת הפרשות ותיצור סביבה לחה לפצע, יש להקפיד גם שתהיה נוחה להסרה.

יש להחליף את התחבושת מידי תקופת זמן על פי הוראת רופא, בהתאם לסוג התחבושת והפצע. בזמן החלפת תחבושת יש לדאוג לניקוי יסודי של הפצע.

חבישה משולבת בתרופותעריכה

בפציעות קשות, או בפצעים מוגלתיים וקשיי טיפול מקובל להשתמש בחבישות המכילות תרופות שונות שמטרתם לזרז את הטיפול.

ישנם מספר חומרים שמקובל לחבוש איתם על מנת לסייע לטיפול:

  • אנטיביוטיקה - שימוש באנטיביוטיקה בתוך החבישה הוא נפוץ מאוד ומסייע לטיפול בזיהומים שנוצרו בפצע. כאשר מדובר בזיהום חמור, נוטלים לפעמים אף כדורי אנטיביוטיקה.
  • אבץ - קיימת סברה כי האבץ משחרר מינרלים המסייעים לפצע להירפא, ניתן לרכוש תחבושות מיוחדות המכילות אבץ.
  • קולגן - גם הקולגן משחרר מינרלים המסייעים לפצע, וגם הוא משמש בחבישות מיוחדות.

חבישה לצורך קיבועעריכה

 
קיבוע רגל לעז

במקרה של שבר באחת מן העצמות, מתבצעת חבישה שעיקר מטרתה היא לקבע את האיבר על מנת למנוע תזוזה של העצם העלולה להחמיר את הפגיעה.

הקיבוע נעשה בדרכים שונות ותלוי במבנה האיבר אותו מקבעים.

קיימים מספר קיבועים, קיבוע זמני הנעשה בשטח (שמטרתו למנוע תזוזה ונזק עד הגעתו למרכז רפואי), וקיבוע ארוך טווח (שמטרתו איחוי העצמות).

בקיבוע לטווח ארוך משתמשים בדרך כלל בגבס שמטרתו למנוע תזוזה של האיבר ובכך לסייע לאיחוי המהיר של העצם. כאשר מדובר בנקע או בסדק, יש המשתמשים לפי עקרונות RICE בתחבושת אלסטית על מנת ליצור לחץ על האזור, פעולה המסייעת להפחתת נפיחות וכאב.

התקנים מורכבים יותר המותקנים על הגוף נועדו לשפר את פעולת מערכת התנועה ואת יציבות האיבר החבוש עד להחלמתו או באופן קבוע כשלא צפויה החלמה נקראים מישרים (או אורטזות). בעל המקצוע הפרא רפואי המספק אותם מספק גם גפיים תותבות והוא נחשב לספק טכנולוגיה מסייעת. דוגמאות למיישרים: "מחוך" המסייע לאדם עם דיסק פרוץ להניע את גבו באופן בריא והתקן "רגל-עקב-שוק" - התקן המחליף את פעולתה של רצועה קרועה בייצוב הקרסול.

חבישות המשלימות או מחליפות ניתוחיםעריכה

חבישת נקז ריאותעריכה

דוגמה לחבישה כזו היא שסתום אשרמן וגזה וזלין. כאשר יש פציעה חודרת בחזה אשר חדרה אל הקרום שבין בית החזה לבין הריאות, וחדר אוויר לרווח הזה, נוצר קושי בנשימה. לצורך טיפול במצב כזה נהגו בעבר להצמיד פד גאזה ספוגה בוזלין אל הפצע, ולהדביקו משלושה כיוונים סביב שסתום חד כיווני שהוחדר באמצעות ניתוח בזק. שסתום זה מאפשר לאוויר להתנקז מן הקרומים אך לא להיכנס חזרה. כחלק מציוד עזרה ראשונה של אמבולנסים קיים שסתום אשרמן - מדבקה עליה מותקן שסתום חד כיווני מגומי. את המדבקה מדביקים על החתך ובכך יוצרים את הפעולה הרצויה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.