חברת מטעי ארץ ישראל

חברת מטעי ארץ ישראל הייתה מיזם עסקי-ציוני, שהחלה את פעילותה בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20. פעילותה של החברה הובילה לראשית ההתיישבות הציונית בתל מונד.

היסטוריהעריכה

 
ראשית ההתיישבות בתל מונד, ביזמת חברת מטעי ארץ ישראל, בתצלום מהאוויר

בשנת 1928 ביקר הלורד אלפרד מונד בישראל, וחיפש דרכים לשלב רכישת קרקעות בארץ ישראל ממניעים ציוניים, עם הקמת מיזמים עסקיים[1]. מונד ראה בביקורו פוטנציאל כלכלי בפיתוח ענף ההדרים בישראל, ובהמשך אותה שנה הקים יחד עם קבוצת משקיעים לא יהודים את חברת מטעי ארץ ישראל. החברה הוקמה עם מניות בהון של כ-300 אלף לירה ארץ ישראלית[2][3].

בשנת 1929 רכשה החברה שטח של 1,200 דונם כ-10 קילומטרים מצפון לכפר סבא, לימים תל מונד, והקצתה אותם לנטיעת פרדסים והתיישבות חקלאית. הרכישה בוצעה באמצעות חברת הכשרת היישוב בתיווכו של יהושע חנקין. חברת מטעי ארץ ישראל לקחה על עצמה את שיווק התוצרת החקלאית שגודלה במקום, ושמה דגש על עבודה עברית[1][3][2].

הפיתוח החקלאי של החברה בתל מונד גם היה למעשה תחילת ההתיישבות הציונית באזור, וגם הייתה החברה הציונית הראשונה ששילבה חקלאות עם טכנולוגיות תעשייה מהמתקדמות לתקופתה. ב-29 ביולי 1929 החל החריש הראשון של החברה, כאשר 1000 דונם מאדמות החברה נחרשו על ידי מכונות פאולר בעלות 220 כוח סוס שהובאו מאנגליה במיוחד עבור תחילת החריש[3]. פעילות החברה בתל מונד סייעה להתרחשות היישובית בגוש תל מונד כולו[4].

אפלרד מונד נפטר בשנת 1930, ובנו הנרי מונד ביקר באותה שנה בישראל והתחייב בפני עובדי החברה להמשיך את פועלו של אביו. בפועל לא גילה הנרי מחויבות רבה לפעילות החברה, והחברה לא התרחבה כמתוכנן אלא נותרה באותה המתכונת[3].

בתחילת שנות ה-30 הצטרף הלורד זיו למשקיעים בחברה, וקנה כ-800 דונם בגוש תל מונד[5]. בשנת 1956 מכר הנרי מונד את כל נכסי המשפחה באזור[3].

בשנת 1988 פורקה החברה סופית, והמבנה ששימש לניהול החברה נמסר לידי האגודה להיסטוריה של גוש תל מונד, והוסב ל"מרכז התיעוד"[6].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 החברה למטעי ארץ ישראל, המרכז לתיעוד תל מונד
  2. ^ 1 2 נועם דביר, גלריה, יוצקים תוכן למגדל המים, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2010
  3. ^ 1 2 3 4 5 סיפורו של מקום, מרכז תיעוד תל מונד
  4. ^ בית הלורד - מרכז תיעוד תל מונד, מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  5. ^ מיכל בן ארי, בית הלורדים: בעקבות הברון מונד, באתר ynet, 30 בדצמבר 2007
  6. ^ יגאל צור, ביקור בתל-מונד, באתר ynet, 8 באוגוסט 2004