חגור

מושב בישראל

חֲגוֹר הוא מושב עובדים במועצה אזורית דרום השרון, השוכן בין ראש העין לכפר סבא. המושב נוסד בשנת 1949 כמושב שיתופי על ידי יוצאי גדוד 9 של הפלמ"ח, ועולים חדשים, בייחוד מבולגריה ופרס. בעבר תחום העיסוק המרכזי היה חקלאות.

חגור
בית הכנסת ומרכז המושב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית דרום השרון
גובה ממוצע[1] ‎34 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,146 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.5% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
8 מתוך 10

במושב ישנו מועדון נוער, מועדון חוגים, בית עם, בית כנסת, צרכנייה, גן ילדים, קופת חולים, ספרייה, בריכת שחייה ומגרשי טניס. ילדי המושב לומדים במספר בתי ספר שונים באזור השרון ("מתן", "צופית" שעבר לבית ברל). תלמידי חטיבת הביניים ותלמידי התיכון לומדים בבית חינוך ירקון שנמצא ליד מושב נווה ירק במתחם המועצה האזורית דרום השרון. במושב הוקם מרכז מיחזור לצורך הגברת המודעות לשמירה על איכות הסביבה בקרב הילדים והנוער.

ממושב זה יצאו קצינים רבים, הבולטים שבהם הם שני הרמטכ"לים לשעבר, גבי אשכנזי ודני חלוץ.

מקור השם עריכה

בשנת 1954 קבעה ועדת השמות הממשלתית את השם חגור למושב[3]. מקור השם בפסוק ”חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ” (תהילים, מ"ה, ד'), וכן בשל העובדה שאת המושב מקיפה חגורת הרים.

היסטוריה עריכה

הגרעין המייסד של המושב כלל יוצאי בולגריה, אנשי מח"ל, שקבלו הכשרה בנהלל[4]. המושב נוסד בנובמבר 1949[5]. הקמת המושב תוארה במאי 1951[6]:

"לחבל ארץ זה הגיעו 7 בחורים משוחררי צה"ל אשר הוקסמו מנוף המקום. ...הציבו מספר אהלים צבאיים ויקראו למקום גדוד 9, בו שרתו במלחמת השחרור. חלוצים אלה ברובם יוצאי ארצות הבלקן עמדו בעקשנותם ובהעמידם את המוסדות בפני עובדה קיימת הצליחו להשיג מהמוסדות את שלשת הצריפים הראשונים - הגרעין לנקודה החדשה. ... שלשת אלפים דונם העמדו לרשותם. אולם היד העובדת חסרה. ... הצליח להתגבש במקום גרעין של עשרות צעירים וצעירות אשר הפכו תוך תקופה קצרה למשפחות".

במסגרת תנועת מן העיר אל הכפר פעלה תנועת המושבים בסוף 1952 להביא למושב 30 משפחות נוספות[7].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חגור בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ שמות נכונים ליישובים, חרות, 5 במאי 1954
  4. ^ ש. אנגל, חגור לרגלי הרי אפרים, דבר, 7 במאי 1954
  5. ^ 14 ישובים חדשים, העולם, 15 בדצמבר 1949
  6. ^ ברוך וויניצקי, ההתיישבות אשר על הגבול, חרות, 18 במאי 1951; המשך
  7. ^ נתן דונביץ, חמישה חצים אל הכפר, הארץ, 24 באוקטובר 1952