חגיגה בסנוקר

סרט ישראלי

סנוקר ידוע גם בשם חגיגה בסנוקר, הוא סרט קומדיה ישראלי שעלה לאקרנים בשנת 1975 ונמנה עם ז'אנר סרטי הבורקס. הסרט הוא אחד מסרטי הפולחן ומהסרטים הישראליים המפורסמים בכל הזמנים, ומכר 607,000 כרטיסים בישראל.[2]

חגיגה בסנוקר
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי בועז דוידזון
הופק בידי שמחה זבולוני
תסריט אלי תבור
אורי דן (סיפור)
עריכה אלן יעקובוביץ'
שחקנים ראשיים יהודה ברקן
זאב רווח
יוסף שילוח
טוביה צפיר
ניצה שאול
אריה אליאס
מוזיקה מתי כספי
צילום דוד גורפינקל
מדינה ישראלישראל  ישראל
חברה מפיצה האחים זבולוני
הקרנת בכורה 29 ביוני 1975
משך הקרנה 95 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 1,200,000 ל"י[1]
הכנסות 602,000$
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עלילהעריכה

חנוכה וגברי (גבריאל) הם צמד נוכלים. חנוכה הוא בעל בית קפה שהוא גם סנוקריה, המשכנע אנשים להמר על סכומים גדולים במשחק נגד גברי, ומעודד אותם לכך באמרו שגברי "הפרייאר הכי גדול כאן". לבית הקפה מגיע מושון, וכאשר הוא מחנה את רכבו הוא הורס את טמבון הרכב לפניו - אולם הוא לא יודע שזו מתיחה של חנוכה וגברי, העושים זאת באופן קבוע וגורמים לאנשים לשלם להם על כך פיצויים. כאשר מושון מוציא כסף לשלם לחנוכה על הפגיעה ברכבו - חנוכה מבחין בעובדה שלמושון יש הרבה כסף, והוא משכנע אותו לשחק נגד גברי. מושון מפסיד במשחק ומבין שבעצם הוא היה קורבן לעוקץ.

סלבדור, דודו של מושון, מגיע לארץ בכדי לחתן את בן אחותו שכבר מעוניין בביתו של הרב, וכן גם נתן לו סכום כסף הגדול עבור טיפול שיניים, והוצאות אחרות. סלבדור מבין שהוא הפסיד את כל כספו במשחק סנוקר. מושון מספר לדודו על צמד הנוכלים, ושניהם הולכים אל הסנוקריה למשחק בו סלבדור ומושון מביימים משחק בו מושון ניצח. חנוכה, שחושב שמדובר ב"פרייאר" פוטנציאלי, משכנע את סלבדור לשחק נגד גברי, ולהמר על סכום גדול. סלבדור שחקן מקצועי מנצח ללא החטאה אחת, ודורש את הכסף שהובטח לו. מכיוון שאין לגברי וחנוכה סכום כזה, חנוכה שולף פנקס צ׳קים ששכח אחד הלקוחות על השולחן. חנוכה וגברי חותמים על הצ׳ק במשותף. סלבדור מתברר מיליונר ואיש הפשע המאורגן. הצ'ק חוזר, וגברי מתכוון למכור את דירתו על מנת להחזיר את החוב, אך יש בעיה לפי צוואת אביו אסור לו למכור את הדירה עד שאחיו התאום עזריאל (ההפך הגמור ממנו - "לא שותה, לא מעשן, לא משחק סנוקר") - יתחתן. הבעיה גדולה אף יותר בשל העובדה שלגברי אין כל קשר עם אחיו, והבדלי ההשקפה הגדולים ביניהם.

עזריאל עובד בחנות הירקות, ומאוהב בבתו של הרב שמש. חנוכה מתחזה לשדכן בשם "רבי חנוכה בן משה הלוי", ומנסה לשדך בין עזריאל לבתו של הרב. מושון - בעזרתו של סלבדור - מנסה להגיע אף הוא לליבה של בתו של הרב, אך היא איננה מעוניינת בו.

במהלך ארוחה שבו הרב זימן בטעות את שני החתנים המתחרים על ליבה של ביתו, מגלים שני הצדדים (מושון וסלבדור, חנוכה וגברי) את היותם רוצים לזכות בביתו של הרב. סלבדור מציע לגברי לוותר עליה בתמורה לביטול החוב, גברי מסרב. סלבדור מציע משחק סנוקר בו יעמדו על הכף גם החתונה וגם החוב, ולכך גברי מסכים.

באותו הזמן - ללא ידיעתם של גברי וחנוכה - עזריאל מתארס עם בתו של הרב, לאחר החלטת הרב ואשתו. עזריאל רץ לספר זאת לאחיו, לאחר שלא התראו במשך שנים. הוא מגיע אל בית הקפה, ופוגש שם בסלבדור - המשוכנע שמדובר בגברי. סלבדור דוחק בעזריאל לשחק נגדו. כתוצאה מחוסר ידע במשחק, עזריאל חובט בעזרת המקל הפוך, ובמכה חזקה שהוא מניף הוא מכניס את הכדורים, ומנצח את סלבדור. לאחר שהפסיד, סלבדור נותן לעזריאל את הצ׳ק, ומודיע לו שהוא זכה גם בבת הרב. עזריאל מבולבל, ובדיוק באותו הרגע נכנס גברי - דבר שגורם לסלבדור לאבד את ההכרה.

עזריאל מבין שאחיו עזר לו להשיג את בתו של הרב, אך הוא מרגיש כי היא מאוהבת בגברי אחיו ולא בו. - עזריאל בורח ולא מצליחים לאתר אותו. חנוכה וגברי מחפשים אותו, וחנוכה מודיע לגברי שאם הם לא ימצאו אותו - הוא יצטרך להחליף את עזריאל בחתונה. בזמן החתונה נראה כאילו גברי ובתו של הרב עומדים תחת החופה, אך כשהוא שובר את הכוס המצלמה מגלה לנו את גברי המאושר עומד בצד צופה בחתונה. לאחר מכן מברך גברי את אחיו עזריאל, ואת הכלה הטרייה יונה, בתו של הרב.

לחתונה מגיעים מושון יחד עם דודו סלבדור, ומודעים לרב שמושון מצא את בת זוגו, ריקי מלצרית בית הקפה. יחד עם עזריאל מגיע יעקב חלפון, שמכיר את גברי ועזריאל מילדות, וחברם של גברי וחנוכה מבית הקפה. חנוכה מגיע בתור השדכן "רבי חנוכה בן משה הלוי", שאחרי הכל הוא הוציא לאור את החתונה של השניים.

שחקניםעריכה

שחקנ/ית דמות
יהודה ברקן גבריאל (גברי) לוי / עזריאל לוי
זאב רווח חנוכה
יוסף שילוח סלבדור
טוביה צפיר מושון
ניצה שאול יונה שמש, בת הרב
יעקב בנאי הרב יוסף שמש
אריה אליאס יעקב חלפון
מוסקו אלקלעי בעל חנות ירקות
טליה שפירא ריקי המלצרית
דליה פן לרנר ג'רלדין סלבדור
תקוה עזיז כרמלה שמש, אשת הרב
נחום שליט שוטר
אברהם רונאי יזם נדל"ן
 
עטיפת ה-DVD

שם הסרטעריכה

שם הסרט הוא סנוקר. כאשר הסרט יצא בווידאו, המפיצים שינו את שמו לחגיגה בסנוקר, כך הסביר מפיק הסרט שמחה זבולוני בראיון לידיעות אחרונות: "לסרט קוראים 'סנוקר', לא 'חגיגה בסנוקר'. המפיצים פשוט ביקשו לשנות את השם כדי למשוך קהל לספריות הווידאו, ולכן זה השתרש".[3]

הפקת וצילום הסרטעריכה

מפיק הסרט שמחה זבולוני, עבד בשנות השישים כמפיק סרטים באיראן, משם שאב השראה ליצירת תסריטים לסרטים שיצר בישראל, אליה חזר ב-1968. לאחר שהפיק את הסרט "צ'רלי וחצי", החל לעבוד על הסרט "סנוקר". זבולוני זכר סיפור של סרט איראני המספר על שני אחים ממוצא ספרדי המתחלפים ביניהם, ועם הסיפור הזה השתמש כבסיס לתסריט. כך סיפר זבולוני בראיון לידיעות אחרונות: "לפני הכל צריך לתקן כאן עוול היסטורי שמרגיז אותי בכל פעם מחדש: בניגוד למה שכתוב במילוני האינטרנט למיניהם, 'סנוקר' לא תורגם ולא הועתק מאף סרט איראני. כל מה שזכרתי היה סיפור על שני תאומים ממוצא ספרדי שמתחלפים בתפקידים שלהם, ותסכים איתי שכמותו יש לא מעט לאורך ההיסטוריה. עם הרעיון הזה הלכתי לתסריטאים אורי דן ואלי תבור, וביקשתי מהם לכתוב את התסריט המתאים".[3]

הסרט צולם במשך חמישה שבועות, ורוב הדיאלוגים בסרט מאולתרים. כך למשל המשפטים הידועים מהסרט "יא וואראדי איזה קציצה", "הוא לא בישל, כבוד הרב", "מי הם עשרת הצדיקים שעוד בחייהם הובטח להם" - כולם אולתרו על סט הצילומים על ידי השחקנים. על התסריט סיפר זבולוני: "שבוע לפני שהצילומים היו אמורים להתחיל...התסריט בקושי היה מוכן. לא הייתה לנו ברירה - בועז ואני נכנסנו למרתון של כתיבה. כשהתחילו הצילומים, הייתי מעביר לבועז דף חדש לסט הצילומים בכל יום, ושם הוא והשחקנים כבר היו מאלתרים סביב הטקסט". ויהודה ברקן סיפר: "כשהסתיים יום צילום לא ידענו מה עומד להיות ביום הבא. הרי בדרך כלל יש תסריט ומודיעים לך בהפקה בדיוק מה הולכים לצלם למחרת. כאן זה לא היה אף פעם. היה בסיס - וזהו. כמעט ולא היה מה ללמוד בעל־פה. בכל בוקר באנו דרוכים לגלות מה בועז הכין בלילה, וזה שיגע אותנו אבל גם שמר על טריות שראו בסרט".[3]

על כתיבת המוזיקה לסרט סיפר מתי כספי: "לא הייתי מנוסה בכתיבה לסרטים, אבל איכשהו ידעתי מה אני צריך לסרט הזה. כתבתי מוזיקה שמחה וגם ליין של מוזיקה רומנטית, עצובה. ישבתי עם התזמורת באולפן, ראינו את הצילומים על מסך גדול וממש ניגנו לפי התמונה. לפני שהלחנתי את נעימת הנושא ראיתי תקציר של הסרט, הרגשתי את האווירה ויצא לי דבר נחמד כזה, מתגלגל".[3]

ביקורתעריכה

שלמה שמגר (מבקר הקולנוע של "ידיעות אחרונות" בשנות השישים והשבעים) כתב ב־29 ביוני 1975: "כל אימת שסרט ישראלי יורד לשפל המדרגה - מקווה הצופה האומלל: 'די, יותר גרוע אי אפשר', אבל תמיד יש חדשות מפתיעות בשטח זה. אפשר גם אפשר! זה כמו אוקיינוס שכל הזמן מגלים בו בורות עמוקים יותר, שיאים תת-מימיים גבוהים יותר. אחרי 'צ'רלי וחצי' בבימויו של בועז דוידזון היה יסוד להניח שהאיש ייקח ללב את מה שנאמר על רמתו הקולנועית ויעשה מאמץ כן להימנע מלגרור את קהל הצופים למצולות כאלה. באה המציאות וטפחה על פנינו. 'צ'רלי' ייסר אותנו בשוטים? 'סנוקר' מייסר אותנו בעקרבים".[3]

ב-2010 אמר על כך בועז דוידזון: "נו, אז כתבו. איפה הם כל אלה שכתבו, ואיפה אנחנו?"[3]

הסרט הצליח מסחרית מצאתו לאקרנים, ובמשך השנים הפך לסרט "קאלט" שטקסטים רבים מהסרט מצוטטים בשפת היום יום, ונחשב לאחד הסרטים האהובים ביותר כסרט קומדיה ישראלי.

המחזמרעריכה

במאי 2013 העלה הבמאי אורי פסטר מחזמר המבוסס על הסרט.

שחקנ/ית דמות
נירו לוי גבריאל (גברי) לוי / עזריאל לוי
זאב רווח חנוכה
אריה מוסקונה סלבדור
עידו ביאליק מושון
אופיר בן שטרית יונה שמש, בת הרב
חיים זנאתי הרב יוסף שמש
חיים זנאתי יעקב חלפון
מיקי קם ג'רלדין

קישורים חיצונייםעריכה

ביקורות על המחזמר

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יעקב בר-און, "סנוקר" לבועז דווידזון, דבר, 18 במרץ 1975
  2. ^ Frank Bren, Amy Kronish. World cinema: Israël. Flicks Books, 1996. עמ' 240.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 רז שכניק, "יש חגיגה", מוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות, 21 במאי 2010