חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל

חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל התקיימו לכבוד יום העצמאות ה-50 למדינת ישראל שחל בתאריך ד' באייר ה'תשנ"ח - 30 באפריל 1998. אירועים רבים הוכנו במהלך כל שנת ה'תשנ"ח, לציון שנת היובל למדינה. שר התיירות משה קצב היה השר הממונה על אירועי ה-50 למדינת ישראל^[1].

הכנות לאירועים עריכה

בספטמבר 1992 החליטה ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים להטיל על מרכז ההסברה להגיש הצעת תוכנית ראשונית לציון חמישים שנה למדינת ישראל. באוגוסט 1995 החליטה ועדת השרים להקים עמותה "לארגון אירועי שנת ה-50 למדינת ישראל", והעמותה הוקמה בנובמבר 1996. בספטמבר 1996 החליטה הממשלה להקים מועצה ציבורית לציון 50 שנה למדינת ישראל, ובה כ-70 חברים ובכללם נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים ואישי ציבור. אחד מתפקידי המועצה הציבורית היה לדון בתוכניות לציון 50 שנה למדינת ישראל שמציעה ממשלת ישראל ולאשרן. המועצה הציבורית התכנסה לישיבתה הראשונה באפריל 1997. בדיונים שהתקיימו בראשית 1997 ,בהשתתפות ראש הממשלה, בנימין נתניהו; שר האוצר, דן מרידור; ושר התיירות, משה קצב, הוחלט שמסגרת התקציב לאירועים תהיה 250 מיליון שקל, מהם 50 מיליון שקל להכנת האירועים בשנת 1997 ו-200 מיליון שקל בשנת 1998^[2].

ליו"ר העמותה הציבורית של החגיגות מונה יוסי פלד, וכמנכ"ל העמותה מונה המפיק חיים סלוצקי. במקביל במאי 1997, מינה ראש הממשלה נתניהו את מרב אדלסון, מפיק הוליוודי ואחד מתורמיו, לתפקיד האחראי על חגיגות ה-50 בתפוצות. לאדלסון אושר תקציב בסך שלושה מיליון דולר לארגן אירועים בארצות הברית לציון חגיגות היובל, בנפרד מהעמותה הציבורית^[3]. המפיק שוקי וייס זכה במכרז לארגון המפגן המרכזי באצטדיון רמת גן^[4], מארגן התערוכות יצחק שלו זכה במרכז לארגון תערוכת היובל וחברת "סבן חסויות" של אריה סבן, זכתה בזיכיון לשיווק חסויות וזיכיונות לאירועי היובל^[5]. ההכנות לאירועים התעכבו עקב חילוקי דעות בין פלד וסלוצקי לשר הממונה משה קצב^[6]. בספטמבר 1997 התפטר קצב מניהול החגיגות אך חזר לתפקיד כעבור מספר שבועות, לאחר שפלד וסלוצקי התפטרו מניהול העמותה. במקומו של יוסי פלד מונה יצחק מודעי^[7]. למודעי נותרו רק מספר חודשים לארגן את האירועים והוא נתן שורה של התחייבויות לגורמים שונים, תוך ליקויים לכאורה בסדרי מנהל ומבלי שההתחייבויות אושרו על ידי הממשלה. חלק ניכר מההתחייבויות ניתנו בשיחות בעל פה של מודעי עם גורמים שביקשו תקציבים למימון אירועים^[8]. מודעי גם החליט לבטל את המפגן המרכזי באצטדיון רמת גן, ולהפיק במקומו מופע בשם פעמוני היובל באצטדיון גבעת רם בירושלים. משה קצב חלק עליו ומודעי גם התפטר מתפקידו בינואר 1998^[9].

אירועים ביום העצמאות ובמהלך שנת היובל עריכה

בתחילת 1998 אישרה הממשלה את רשימת האירועים לשנת היובל, היא כללה כ-80 אירועים, שהעיקריים בהם היו:

טקס פתיחת חגיגות היובל למדינה בט"ו בשבט תשס"ח (11 בפברואר 1998), נערך בקריית גת בהשתתפות נשיא המדינה, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת וחברי כנסת. בעלות של חצי מיליון שקל^[10].
מופע פעמוני היובל - המופע נערך ב-30 באפריל 1998 באצטדיון גבעת רם. נטלו בו חלק כ-2,000 משתתפים, בהם זמרים, שחקנים ורקדנים. ההכנות למופע לוּו בביקורת ציבורית שעסקה בעיקרה בגובה הוצאות השכר לאמנים ובהופעה של להקת בת-שבע, שבוטלה לבסוף. דרישתן של המפלגות הדתיות שישונה הריקוד של הלהקה העלתה מחדש את שאלת יחסי דתיים–חילונים במדינה^[11].
תערוכת היובל - תערוכה שנערכה במהלך חודש אוגוסט 1998 בעלות של כ-70 מיליון שקל, בגני התערוכה בתל אביב, בה הוצגו הישגי המדינה ובעיקר כלי נשק של צה"ל^[12].
שיירת היובל - מסע הופעות ברחבי ישראל, שמטרתו הייתה הבאת מופע היובל לעיירות פיתוח. הוא כלל יום פעילות בכל יישוב בשעות הבוקר של יום הביקור, קבלת פנים וכניסת שיירת היובל ליישוב, בשעות אחר הצהריים הפעלה ופעילות קהילתית ובשעות הערב מופעי במה. השיירה עברה ב־27 ערי פיתוח.
סלסולי היובל - מופע של מיטב אמני הזמר הים תיכוני שהופק בשיתוף עיריית תל אביב-יפו, בו השתתפו: דקלון, ציון גולן, אביבה אבידן, זהבה בן, אביהו מדינה, ג'ו עמר, ניסים סרוסי, שימי תבורי, שלומי שבת, אלי לוזון, חיים משה, ישי לוי, אבי פרץ, איציק קלה, מרגלית צנעני, אבי סינואני, אבנר גדסי וחיים אוליאל^[13].
הקמת ביתן ישראלי בתערוכה העולמית "אקספו 98" בליסבון, בסימן חגיגות היובל למדינה^[14].
קונצרט של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה, בו בוצע יצירה בשם "בראשית", שכתב במיוחד לכבוד היובל לישראל המלחין נעם שריף. כחלק מחגיגות היובל בוצעה גם היצירה "מחיה המתים" של שריף, על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית ובקונצרט ב"יד ושם" בירושלים^[15].
סדרת הטלוויזיה תקומה - סדרת טלוויזיה תיעודית שהפיקה רשות השידור, לציון שנת ה-50 למדינת ישראל, ומספרת על ההיסטוריה של מדינת ישראל. הסדרה נעשתה בהפקתו ועריכתו של גדעון דרורי; התסריטאית והבמאית הייתה דינה צבי-ריקליס^[16].
חתימה מחודשת על מגילת העצמאות - לרגל חגיגות ה-50 למדינת ישראל, השיקה הקרן החדשה לישראל, מיזם בו התבקשו אזרחי המדינה לאשר בחתימת ידם את אמונתם בערכי הציונות, ועקרונות השוויון בין אזרחים יהודים לבין ערבים, כפי שהובעו על ידי מייסדי המדינה במגילת העצמאות. על המגילה חתמו לבסוף מעל ל-600 אלף איש, והאחרונים שחתמו היו נשיא המדינה עזר ויצמן, יושב ראש הכנסת דן תיכון וראש הממשלה בנימין נתניהו^[17].
מטס חיל האוויר משולב עם משט של חיל הים מול חופי תל אביב בו צפו כמאה אלף איש^[18].
אירוע "יובל לאופנה הישראלית" - משדר טלוויזיה שהפיקו אולפני מימד ומוטי רייף, עובר שידורי טלעד בערוץ 2, שזכה לרייטינג של 33.2%^[19].
מצעד "בוחרים את שיר היובל" - בחירת "שיר היובל' על ידי רשת ג' בשיתוף הערוץ הראשון של הטלוויזיה, בעריכת גלעד בן ש"ך. הציבור הוזמן לבחור את השיר מתוך רשימה של 600 שירים שפורסמה בעיתונות. במקום הראשון זכה השיר ירושלים של זהב, במקום השני שיר הרעות ובמקום השלישי שיר לשלום^[20].

תחרות מיס תבל שבוטלה עריכה

כחלק מחגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל יזם איש העסקים לוי קושניר את הבאת תחרות מיס תבל לישראל. עלות התחרות שמאורגנת על ידי חברת "מיס יוניברס", שבבעלות דונלד טראמפ ורשת הטלוויזיה סי.בי.אס הוערכה בכ-5 מיליון דולר. קושניר הצליח לשכנע את עמותת חגיגות שנת ה-50 לאשר את התקציב^[21]. אך בתחילת פברואר 1998, החליט משה קצב, שלא לא לקיים את התחרות בשל עלותה הגבוהה, וסירובו של משרד האוצר לממן את התחרות^[22]^[23]. ביוזמתו של ראש עיריית אילת, גבי קדוש, נעשה ניסיון לגייס חסויות עסקיות למימון^[24]. בהמשך אף נסע קדוש יחד עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפגוש את דונלד טראמפ בניו יורק, במטרה לדון בקיום התחרות באילת במועד מאוחר יותר^[25]^[26].

פרויקטים נוספים עריכה

"עבודה עברית" - תקליטור מחווה לחמישים שנות יצירת פזמונים בישראל. 51 אמנים ישראלים ביצעו גרסאות כיסוי לשירים שונים, הפרויקט הושק ביום העצמאות במארז של ארבעה תקליטורים בהוצאת חברת התקליטים נענע דיסק.
"ישראל 50" - ספר בפורמט אלבומי שיצא לאור לקראת חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל, בהוצאת מעריב על ידי 'אלפא תקשורת'. גרסה נוספת יצאה בהוצאת קוראים וכללה מפתח שמות. עורכיו הראשיים היו יהודה שיף ודני דור, עורכים נוספים היו בן כספית, אילן כפיר ושרה שריג. האחראי על עריכת הצילומים היה משה מילנר.
"יום הולדת שמח, מר מוגרבי" - סרט תיעודי של הבמאי אבי מוגרבי לציון שנת היובל למדינת ישראל, ובמקביל ציון שנת היובל לאירועי הנכבה.
מטבע 50 שנה למדינת ישראל - שהנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בזהב ובכסף.

ביקורת עריכה

באפריל 1999 פרסם מבקר המדינה אליעזר גולדברג, במסגרת הדו"ח השנתי ה-49, דו"ח ביקורת על פעולות "העמותה לאירועי שנת החמישים למדינת ישראל", בסיכום הביקורת כתב^[27]:

ארגון חגיגות היובל למדינה נמצא על סדר יומן של ממשלות ישראל מאז ראשית שנות התשעים. על אף הדיונים הרבים שהתקיימו בוועדת השרים לסמלים וטקסים וההחלטות הרבות שקיבלו ממשלות ישראל בנושא זה במהלך השנים, רק בסוף 1997 נקטה הממשלה צעדים מעשיים לארגון החגיגות. תקציב העמותה לחגיגות היובל אושר בממשלה באוקטובר אותה שנה, ורשימת אירועים מעודכנת אושרה בסוף מארס 1998. בשל הצורך לארגן את האירועים תוך פרק זמן קצר וסמוך למועד שבו כבר היה צריך להפיקם, לא יכלה העמותה להתארגן כראוי. היא קיבלה החלטות רבות בלחץ של זמן ולא תמיד הקפידה לשמור על כללי מינהל תקין ועל מינהל כספי תקין.
הביקורת העלתה כי ועדת ההתקשרויות לא הקפידה על קיום הנהלים שעל שמירתם הופקדה. הוועדה לא עשתה בדיקות מעמיקות של ההצעות שהובאו לפניה. העמותה לא בדקה את החשבונות שהגישו לה המפיקים השונים. בעקבות הערת משרד מבקר המדינה ביקשה העמותה מרואה החשבון שלה לבדוק את החשבונות שהוגשו לה בעד ההפקה של מפגן פעמוני היובל וההפקה הטלוויזיונית שלו. מדוח רואה החשבון עולה שלכאורה שילמה העמותה בעד ההפקה של המפגן תשלום יתר של כארבעה וחצי מיליון ש"ח, מהם כמיליון ש"ח בגין ההפקה הטלוויזיונית.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

אביבה קרול, ‏חגיגות ה50 כמשל, באתר גלובס, 22 בינואר 1998
צבי לביא, ‏ועדת הכספים עיכבה אישור תקציב בסך 55 מיליון שקל לעמותת חגיגות ה-50, באתר גלובס, 21 בדצמבר 1997
מוטי שילה, יועץ תקשורת, ‏תגובה: השר קצב דווקא בסדר, באתר גלובס, 27 בינואר 1998
זאב קליין, ‏קצב עמד להודיע על התפטרות מהממשלה על רקע אירועי שנת ה-50 - אך חזר בו, באתר גלובס, 5 בפברואר 1998
אביבה קרול ויצחק דנון, ‏הממשלה תדון בסירוב משרדיה להשתתף בתערוכת היובל ", באתר גלובס, 21 במאי 1998
מפגן חיל האויר וחיל הים מול חופי תל אביב - חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:02:51)
רפי מן, סיפור מסובך - סיקור יום העצמאות ה-50 עמד בעיקר בסימן מחלוקת חריפה בציבור הישראלי, באתר העין השביעית, 18 באפריל 2018

הערות שוליים עריכה

^ ד"ר הרצל כהן, ‏ביקורת חגיגית בזמן אמת, באתר גלובס, 13 באפריל 1997
^ צבי לביא, ‏5 מיליון ש' אושרו לחגיגות ה-50; 245 מיליון שקל נוספים - בדרך, באתר גלובס, 25 במאי 1997
^ ידיעות אחרונות, ‏מקורב של נתניהו הגיש חשבון של 300 אלף דולר לעמותת חגיגות היובל, באתר גלובס, 27 בנובמבר 1997
^ חגיגות ה-50 כבר החלו, באתר גלובס, 2 בדצמבר 1997
^ אביבה קרול וצבי לביא, ‏סבן קיבלה זיכיון בלעדי לשיווק חסויות וזיכיונות לאירועי היובל, באתר גלובס, 28 בינואר 1998
^ אביבה קרול, ‏חגיגות ה50 כמשל, באתר גלובס, 22 בינואר 1998
^ אביבה קרול, ‏קצב צפוי לחזור לניהול חגיגות ה-50; מודעי מועמד ליו"ר העמותה הציבורית, באתר גלובס, 5 באוקטובר 1997
^ יואב יצחק ואביבה קרול, ‏רובינשטיין הורה לכבד התחייבויות שנתן מודעי ללא אישור הממשלה - בסך 9.7 מיליון שקל, באתר גלובס, 8 בפברואר 1998
^ אורה קורן וצבי לביא, ‏מודעי: "מסוכן להפקיד בידי קצב אחריות לביצוע על רקע משחקי הכבוד שלו", באתר גלובס, 27 בינואר 1998
^ אביבה קרול, ‏חגיגות היובל למדינה ייפתחו בטקס רשמי בט"ו בשבט, באתר גלובס, 18 בינואר 1998
^ רפי מן, סיקור יום העצמאות ה-50 עמד בעיקר בסימן מחלוקת חריפה בציבור הישראלי, באתר העין השביעית, 18 באפריל 2018
^ ד"ר יובל בינור, ‏תערוכת היובל - כספך בפעולה, באתר גלובס, 13 באוגוסט 1998
יצחק דנון, ‏ביהמ"ש אסר זמנית על עמותת שנת ה-50 להתקשר בחוזה שמירה לתערוכת היובל, באתר גלובס, 25 במאי 1998
^ מיטב אמני הזמר הים תיכוני - ברכנו בסלסולי היובל 1998 !, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:41)
^ ישראל תשתתף בתערוכת "אקספו 98" בליסבון, באתר גלובס, 19 בפברואר 1998
^ עומר שומרוני, ‏פופוליטיקה, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2003
^ תקומת הטלויזיה במיטבה, באתר גלובס, 25 במרץ 1998
^ אריאנה מלמד, פעם אליעזר יערי למד עם נתניהו בבית הספר. כיום הוא מפגין מול מעונו בבלפור, באתר הארץ, 13 ביולי 2020
הקרן החדשה לישראל חוגגת 40
^ מפגן חיל האויר יום העצמאות 1998, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:02:51)
^ אביבה קרול, ‏סיכום רייטינג אפריל 98': הספיישלים מובילים, באתר גלובס, 12 במאי 1998
^ טלילה אלירם, "בוא, שיר עברי: שירי ארץ ישראל: היבטים מוזיקליים וחברתיים", הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2006, עמוד: 173
^ אביבה קרול, ‏לוי קושניר יזם קיום "מיס יוניברס" בישראל - בעת ששותפו יוסי פלד היה יו"ר עמותת ה-50, באתר גלובס, 15 בפברואר 1998
^ משרד התיירות: לא נוותר על התקציב ל"מיס יוניברס", באתר גלובס, 9 בפברואר 1998
^ אילת תפסיד מיליוני דולרים מביטול תחרות "מיס יוניברס", באתר גלובס, 5 בפברואר 1998
^ גדי גולן, ‏ניסיון לגייס חסויות עיסקיות למימון תחרות "מיס יוניברס" באילת, באתר גלובס, 9 בפברואר 1998
^ גדי גולן, ‏נתניהו וקדוש ידונו עם טראמפ בקיום תחרות מיס יוניברס באילת בשנת 2000, באתר גלובס, 27 בספטמבר 1998
^ רן דגוני, וושינגטון, ‏דונלד טראמפ שיפר את הצעתו לעריכת תחרות מיס יוניברס באילת בשנת 2000, באתר גלובס, 28 בספטמבר 1998
^ דוח שנתי 49 לשנת 1998 ולחשבונות שנת הכספי 1997 ירושלים, התשנ"ט – 1999

[1] ד"ר הרצל כהן, ‏ביקורת חגיגית בזמן אמת, באתר גלובס, 13 באפריל 1997

[2] צבי לביא, ‏5 מיליון ש' אושרו לחגיגות ה-50; 245 מיליון שקל נוספים - בדרך, באתר גלובס, 25 במאי 1997

[3] ידיעות אחרונות, ‏מקורב של נתניהו הגיש חשבון של 300 אלף דולר לעמותת חגיגות היובל, באתר גלובס, 27 בנובמבר 1997

[4] חגיגות ה-50 כבר החלו, באתר גלובס, 2 בדצמבר 1997

[5] אביבה קרול וצבי לביא, ‏סבן קיבלה זיכיון בלעדי לשיווק חסויות וזיכיונות לאירועי היובל, באתר גלובס, 28 בינואר 1998

[קרול-6] אביבה קרול, ‏חגיגות ה50 כמשל, באתר גלובס, 22 בינואר 1998

[7] אביבה קרול, ‏קצב צפוי לחזור לניהול חגיגות ה-50; מודעי מועמד ליו"ר העמותה הציבורית, באתר גלובס, 5 באוקטובר 1997

[8] יואב יצחק ואביבה קרול, ‏רובינשטיין הורה לכבד התחייבויות שנתן מודעי ללא אישור הממשלה - בסך 9.7 מיליון שקל, באתר גלובס, 8 בפברואר 1998

[9] אורה קורן וצבי לביא, ‏מודעי: "מסוכן להפקיד בידי קצב אחריות לביצוע על רקע משחקי הכבוד שלו", באתר גלובס, 27 בינואר 1998

[10] אביבה קרול, ‏חגיגות היובל למדינה ייפתחו בטקס רשמי בט"ו בשבט, באתר גלובס, 18 בינואר 1998

[11] רפי מן, סיקור יום העצמאות ה-50 עמד בעיקר בסימן מחלוקת חריפה בציבור הישראלי, באתר העין השביעית, 18 באפריל 2018

[12] ד"ר יובל בינור, ‏תערוכת היובל - כספך בפעולה, באתר גלובס, 13 באוגוסט 1998
יצחק דנון, ‏ביהמ"ש אסר זמנית על עמותת שנת ה-50 להתקשר בחוזה שמירה לתערוכת היובל, באתר גלובס, 25 במאי 1998

[13] מיטב אמני הזמר הים תיכוני - ברכנו בסלסולי היובל 1998 !, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:41)

[14] ישראל תשתתף בתערוכת "אקספו 98" בליסבון, באתר גלובס, 19 בפברואר 1998

[15] עומר שומרוני, ‏פופוליטיקה, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2003

[16] תקומת הטלויזיה במיטבה, באתר גלובס, 25 במרץ 1998

[17] אריאנה מלמד, פעם אליעזר יערי למד עם נתניהו בבית הספר. כיום הוא מפגין מול מעונו בבלפור, באתר הארץ, 13 ביולי 2020
הקרן החדשה לישראל חוגגת 40

[18] מפגן חיל האויר יום העצמאות 1998, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:02:51)

[19] אביבה קרול, ‏סיכום רייטינג אפריל 98': הספיישלים מובילים, באתר גלובס, 12 במאי 1998

[20] טלילה אלירם, "בוא, שיר עברי: שירי ארץ ישראל: היבטים מוזיקליים וחברתיים", הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2006, עמוד: 173

[21] אביבה קרול, ‏לוי קושניר יזם קיום "מיס יוניברס" בישראל - בעת ששותפו יוסי פלד היה יו"ר עמותת ה-50, באתר גלובס, 15 בפברואר 1998

[22] משרד התיירות: לא נוותר על התקציב ל"מיס יוניברס", באתר גלובס, 9 בפברואר 1998

[23] אילת תפסיד מיליוני דולרים מביטול תחרות "מיס יוניברס", באתר גלובס, 5 בפברואר 1998

[24] גדי גולן, ‏ניסיון לגייס חסויות עיסקיות למימון תחרות "מיס יוניברס" באילת, באתר גלובס, 9 בפברואר 1998

[25] גדי גולן, ‏נתניהו וקדוש ידונו עם טראמפ בקיום תחרות מיס יוניברס באילת בשנת 2000, באתר גלובס, 27 בספטמבר 1998

[26] רן דגוני, וושינגטון, ‏דונלד טראמפ שיפר את הצעתו לעריכת תחרות מיס יוניברס באילת בשנת 2000, באתר גלובס, 28 בספטמבר 1998

[27] דוח שנתי 49 לשנת 1998 ולחשבונות שנת הכספי 1997 ירושלים, התשנ"ט – 1999

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]